ישנו מיעוט מידע על שימוש באדאלימואב (יומירה, Abbvie) לאחר שימוש קודם באינפליקסימאב בחולים עם UC (קוליטיס כיבית). מחקר זה כלל 73 חולים ממרכז יחיד, אשר נחשפו בעבר לאינפליקסימאב, והוערכו לתגובה לאדאלימומאב בשבועות 12 ו-52. דגימות סרום שנלקחו לפני שבוע 12 היו זמינות ונכללו בניתוח רב-משתנים בכדי להעריך תגובה לטיפול.
עוד בעניין דומה
שיעורי תגובה קלינית לטיפול בשבוע 12 ו-52 היו 75% ו-52%, בהתאמה. בקרב 16 מטופלים הומשך טיפול באדאלימומאב ללא צורך בעליה במינון במהלך השנה הראשונה לטיפול, בקרב 22 מטופלים נמצא צורך בעלייה במינון ובקרב 35 מטופלים נעשתה הפסקת הטיפול תוך שנה מהתחלתו. תגובה קודמת לאינפליקסימאב ורמה מוקדמת של אדאלימומאב בסרום נמצאו קשורות לתגובה לאדאלימומאב.
הריכוזים האופטימלים של אדאלימומאב חושבו כ-4.58 מיקרוגרם/מ"ל עבור שבוע 12 ו-7 מיקרוגרם/מ"ל עבור שבוע 52. גורמים מנבאים עצמאיים לתגובה לטיפול בשבוע 12 היו: תגובה קודמת לאינפליקסימאב (OR 8.33, 95%CI 1.8-33.3 ;p=0.006) וריכוז אדאלימומאב מעל 4.58 מיקרוגרם/מ"ל בשבוע 4 (OR 4.85 ,95%CI 1.3-18.6; p=0.009).
גורמים מנבאים חיוביים לתגובה בשבוע 52 היו: תגובה קודמת לאינפליקסימאב -
(OR 5.2 ,95%CI 1.14-23.8; p=0.034); וריכוז אדאלימומאב מעל 7 מיקרוגרם/מ"ל בשבוע 4 -
(OR 3.56 , 95% CI 1.17-10.79; p=0.025).
החוקרים סיכמו, כי תגובה קודמת לאינפליקסימאב ורמות גבוהות של אדאלימומאב בסרום מנבאות תגובה לטיפול באדאלימומאב בשבועות 12 וכעבור שנה בחולים עם קוליטיס כיבית
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
