מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (Nonalcoholic Fatty Liver Disease - NAFLD) היא מחלת הכבד השכיחה ביותר כיום, וסובלים ממנה כ-20% מאוכלוסיית ארה"ב. הצורה המתקדמת ביותר של המחלה היא Nonalcoholic Steatohepatitisי(NASH).
עוד בעניין דומה
פריטין הוא חלבון בכבד, והוא האחראי העיקרי לאגירת ברזל בגוף. רמת הפריטין עולה עם העלייה ברמת הברזל. כמו כן, פריטין הוא acute phase protein ורמתו בדם עולה במצבי דלקת. רמות פריטין גבוהות זוהו במחלות הקשורות להשמנה שהן בעלות מרכיב דלקתי, כגון סוכרת והסינדרום המטבולי. כמו כן נמצאה עלייה ברמת הפריטין לאחר צריכת אלכוהול ובעקבות הפטיטיס C כרונית. במצבים אלו העלייה ברמת הפריטין אינה מלווה בהכרח במשקעי ברזל מוגברים.
כמה מחקרים מצאו כי גירויים דלקתיים (בעיקר עלייה ברמת TNF-alpha), עלייה ברמת הברזל ו-oxidative stress גורמים לעלייה ברמת הפריטין. לפיכך ייתכן קשר בין רמות הפריטין לבין חומרת ה-NAFLD. מחקרים קודמים בנושא הגיעו למסקנות סותרות. מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את הקשר בין רמת הפריטין בסרום לבין מדדים שונים של חומרת ה-NAFLD.
המחקר התבסס על בסיס הנתונים של ה-NASH CRN (Nonalcoholic Steatohepatitis Clinical Research Network), אשר בו רשומים 1,635 משתתפים. 628 מהם ענו לקריטריוני המחקר במקרה זה – גיל מעל 18, תוצאות ביופסיית כבד המעידות על מחלת NAFLD, ותוצאות בדיקה של רמת הפריטין בדם בטווח של 6 חודשים מהביופסיה.
אצל 20% מהמשתתפים נמצאה רמת פריטין גבוהה מפי 1.5 מהגבול העליון של הטווח התקין (ULN). רמת פריטין >1.5ULN נמצאה קשורה לעלייה ברמות אנזימי הכבד (ALT, AST, GGT) והבילירובין הישיר, וכן לרמת טסיות נמוכה. רמת פריטין>1.5ULN לא נמצאה קשורה להפרעות מטבוליות אחרות כגון רמת אינסולין או גלוקוז, תנגודת לאינסולין ורמות הליפידים.
רמת פריטין בסרום >1.5ULN נמצאה קשורה ל-NAFLD חמורה יותר על פי מדדים היסטולוגיים – הופעת steatosis, דלקת hepatocellular balooning ופיברוזיס בשכיחות גבוהה יותר. כמו כן רמת פריטין בסרום >1.5ULN נמצאה קשורה לסיכון מוגבר לאבחנה של NASH (שכיחות של 70% במקרים שבהם נמצאה רמת פריטין >1.5ULN לעומת 59% ברמה נמוכה יותר, P=0.017).
במודל רב משתנים שכלל גיל, מין, BMI, נוכחות סוכרת ורמת ALT, נמצא קשר בלתי תלוי בין רמת הפריטין בסרום לבין advanced fibrosis - הסיכון היחסי בערך פריטין >1.5ULN היה 1.67, ובערך של מעל 2.5ULN היה הסיכון היחסי 2.46.
בקרב משתתפים שרמת הפריטין אצלם הייתה גבוהה נמצאה גם עלייה ברמת הברזל וב-transferrin saturation. לפיכך ייתכן שעומס הברזל המוגבר אחראי להחרפת המחלה בקרב משתתפים אלו. לכן נבחן הקשר בין רמת הפריטין לרמת הברזל בכבד (stainable hepatic iron). רמת פריטין>1.5ULN הייתה קשורה לתכולת ברזל גבוהה יותר במערכת הרטיקולואנדותליאלית ובתאי הכבד. בהשוואת הדירוג ההיסטולוגי (NAS – NAFLD activity score) בין מטופלים שנמצאו אצלם דפוסים שונים של שקיעת ברזל נמצא כי רמת פריטין>1.5ULN קשורה לדירוג NAS גבוה יותר הן בקרב משתתפים שנמצאו אצלם משקעי ברזל בכבד והן בקרב משתתפים שלא נמצאו אצלם משקעים כאלה.
החוקרים מסכמים כי רמת פריטין>1.5ULN אצל חולי NAFLD קשורה להיווצרות משקעי ברזל בכבד, לסבירות מוגברת לאבחנה של NASH, ולמדדי פעילות היסטולוגיים גרועים יותר, ואף קשורה באופן בלתי תלוי לפיברוזיס מתקדמת. החוקרים טוענים כי בדיקת רמת הפריטין בסרום (בדיקה זולה וקלה לביצוע), צריכה להיכלל בעיבוד הקליני של מטופלים הסובלים מ-NAFLD.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
