היעילות ארוכת הטווח ותופעות הלוואי האפשריות של השתלת מיקרוביוטה צואתי (fecal microbiota transplantation – FMT) לטיפול בתסמונת המעי הרגיז (irritable bowel syndrome – IBS), עודן אינן ידועות. במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Gastroenterology ביקשו החוקרים לבדוק נושאים אלו לאורכם של 3 שנות מעקב מביצוע השתלת צואה.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי נכללו 125 מטופלים (104 נשים ו-21 גברים) - 38 בקבוצת אינבו, 42 אשר קיבלו 30 גרם צואה מתורם ו-45 אשר קיבלו 60 גרם צואה. הצואה הושתלה לתריסריון. החוקרים בחנו את דגימות הצואה של המטופלים, זאת נוסף ל-5 שאלונים אשר מולאו על ידי המטופלים בתחילת המחקר ובשנתיים ו-3 שנים מביצוע ההשתלה. חיידקי צואה ואינדקס דיסביוזה נותחו בעזרת אמפליפיקציית DNA מבוססת 16S ribosomal RNA gene polymerase chain reaction ובעזרת Probe Hybridization המכסה אזורים V3-V9.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי התגובה עמדו על 26.3%, 69.1% ו-77.8% בקבוצות האינבו, 30 גרם ו-60 גרם, בהתאמה, בשנתיים לאחר FMT ו-27.0%, 64.9% ו-71.8%, בהתאמה, 3 שנים מביצוע ההשתלה. בקבוצות ההתערבות (30 ו-60 גרם) שיעורי התגובה היו גבוהים משמעותית ביחס לקבוצת האינבו, וזאת עם מיעוט של עייפות משמעותית ותסמיני IBS ועם איכות חיים גבוהה יותר הן בשנתיים והן ב-3 שנים לאחר FMT. לאחר שנתיים ו-3 שנים מ-FMT, ירידה באינדקס הדיסביוזיס נרשמה אך ורק בקבוצות ההתערבות. בקבוצות ההתערבות, האותות הפלורסנטים של 10 חיידקים היו בעלי התאמה מובהקת לתסמיני IBS ועייפות לאחר FMT. לא נרשמו כלל תופעות לוואי ארוכות טווח.
מתוצאות מחקר זה עולה כי FMT אשר בוצע על פי הפרוטוקול המחקרי הביא לשיעורי תגובה גבוהים והשפעות ארוכות שנים, וזאת עם מספר מועט של תופעות לוואי קלות בלבד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
