• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
חדשות

חוקרים ישראלים מציגים לראשונה: מחקר מבוסס MRI למיפוי שומן עודף

השימוש ב-MRI אפשר לראשונה למפות את הצטברות השומן העודף בגוף ולגלות: הפחתת השומן הכבדי העודף היא עמוד התווך המרכזי בהפחתת סיכוני התחלואה הנובעים ממשקל יתר

בדיקת MRI (צילום: אילוסטרציה)
בדיקת MRI (צילום: אילוסטרציה)

הפחתת השומן העודף בכבד היא עמוד התווך המרכזי בהפחתת סיכוני התחלואה הנובעים ממשקל יתר. אנשים הסובלים מהשמנה חשופים לתחלואה בעיקר במחלות לב, כלי דם וסוכרת. כך עלה ממחקר חדשני המבוסס על הדמיית MRI למיפוי שומן עודף בגוף האדם. זה היה, לדברי צוות המחקר, המחקר הגדול מסוג זה שבוצע עד כה בעולם לאותה מטרה. ממצאיו פורסמו בחודש שעבר ב-Journal of Hepatology.

המחקר שנמשך שנה ומחצה, בהשתתפות מאות אנשים, בוצע על ידי צוות מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בהשתתפות בית החולים סורוקה, עמיתים מבית הספר לרפואה בלייפציג, גרמניה ובית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, בית החולים האוניברסיטאי בריגהם-אנד-וומן בבוסטון והקריה למחקר גרעיני בדימונה.

השימוש לצורך המחקר ב-MRI הוא ראשון מסוגו למטרת המחקר – כיוון שכך התאפשר למפות את הצטברות השומן העודף באזורים שונים בגוף ולבדוק לאורך זמן האם דיאטות שונות משפיעות באופן נבדל על מאגרי השומן העודף באיברים השונים.

החוקרים מצאו כי לדיאטה ים תיכונית מופחתת פחמימות היתה השפעה מובהקת יותר על נסיגת השומן בכבד, סביב הלב ובלבלב בהשוואה לדיאטה דלת שומן שוות קלוריות, אף כי הירידה במשקל היתה דומה. עוד נמצא כי פעילות גופנית מתונה הפחיתה את מצבורי השומן התוך בטני (ויסצרלי).

עוד נמצא כי מאגרי השומן השונים בגוף הגיבו שונה להתערבות: יחד עם ירידה מתונה במשקל, השומן הכבדי הופחת ב-30%, השומן סביב הלב ב-11% - הפחתה נפחית של כ-70 מ"ל וכן השומן התוך בטני הופחת ב-25% ואילו מאגרי השומן בלבלב ובשריר ירדו רק ב-2%-1%.

החוקרים דיווחו כי ההפחתה הדרמטית (30%) שנצפתה באחוזי השומן בכבד תוך כדי ירידה מתונה במשקל מהווה לטווח הארוך את הגורם המרכזי בהפחתת הסיכון הבריאותי הנובע מהשמנה, וכן שזה אמצעי ניבוי טוב יותר מאשר ההפחתה בשומן התוך-בטני, שעד כה נחשבה למנבא העיקרי.

הממצא תורם להבנה המתגבשת כי אצל אנשים רבים הלוקים בהשמנה, צבירת עודפת שומן בכבד איננה רק סמן אלא עשויה להוות גורם סיכון לתחלואה הנובעת מהשמנה, בין השאר: מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת.

פרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון, שהובילה את העבודה, בחנה בה את משמעות ההפחתה בשומן הכבדי (לעומת השומן התוך בטני) כאשר כ-300 איש עם משקל יתר ו/או הפרעה במשק השומנים הונחו לצרוך אחת משתי הדיאטות מופחתות הקלוריות: דיאטה ים תיכונית ודיאטה דלת שומן. מעקב צמוד אחרי המשתתפים, שנמשך 18 חודש, הדגים שאכן חל שינוי בהרגלי התזונה שלהם בהתאם לקבוצת ההתערבות התזונתית אליה הוגרלו.

בנוסף, בשיתוף עם הדוקטורנט - כיום ד"ר יפתח גפנר - חוקר צעיר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אילן שלף וד"ר דן שוורצפוקס מבית החולים האוניברסיטאי סורוקה ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן גוריון, עבר כל משתתף במחקר סריקת תהודה מגנטית (MRI) כלל גופית לשם הערכת פיזור השומן בגוף לפני, במהלך ובתום תקופת ההתערבות.

המחקר מסוג CENTRAL נחשב פורץ דרך באופן מציאת פרוטוקולים ייחודיים לטיפול תזונתי במאגרי שומן ספציפיים ושונים בגוף האדם תוך כדי שימוש בטכנולוגית MRI המדויקת ביותר כיום למיפוי וכימות מאגרי השומן באיברים השונים בגוף האנושי והבנת משמעותם ותפקידם.

ממצאי המחקר תרמו ידע רב, מתוך אלפי שכבות הדמיה תוך גופית, לאיתור ומיפוי מאגרי שומן בגוף האדם. החוקרים ציינו כי מסתבר שיש במהלך החיים זליגת תאי שומן לאיברים שונים ותפקידו של השומן שם נע במנעד של גורם מגן, דרך ניטרלי ועד רעיל. במחקר בוצע כאמור מעקב אחרי השינויים החלים בהיקפן ובנפחן של שכבות השומן, לאורך זמן.

החוקרים שפיתחו טכנולוגיות כימות שומן ספציפי סללו את הדרך להבנה עמוקה ומדויקת יותר של דינמיקת ההרזיה במהלך דיאטה.

בדיווח צוין כי אנשים הסובלים מהשמנה חשופים לשיעורי תחלואה גבוהים יותר מאנשים רזים, בעיקר במחלות לב וכלי דם ובסוכרת מסוג 2. אולם עם העלייה בשכיחות ההשמנה בעולם, שעתה היא נחלתם של כ–24% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל ומעל 40% בארה"ב, מתברר שסיכון יתר זה מאפיין תת קבוצות של לוקים בהשמנה יותר מאשר תת קבוצות אחרות.

לכן, אחד האתגרים המשמעותיים כיום שעימו אמורה הקהילה הרפואית להתמודד הוא בראש ובראשונה זיהוי תת הקבוצות, או "סוגי" ההשמנה השונים באוכלוסיה ומציאת התערבויות שונות במטרה לשפר את בריאותן באופן יותר מותאם.

מסתבר למשל, שכאשר רקמת השומן הנצברת היא יותר בתוך חלל הבטן, הסיכון ה"קרדיו-מטבולי" גבוה יותר מאשר בצבירת עודף רקמת שומן תחת העור. הבנה זו, לצד מאפיינים שונים של השומן התוך-בטני, הובילה גם למחשבה שהשומן התוך-בטני הוא גורם תחלואה מרכזי בהשמנה, ושיש לבחון יעילות התערבויות שונות גם על סמך יכולתן הייחודית להפחית את צבירת השומן התוך-בטני.

במקביל לצבירת שומן תוך-בטני, גם אחוז השומן בכבד עולה אצל רוב הלוקים בהשמנה. משמעות הצבירה הזו עדיין שנויה במחלוקת: עדיין אין הסכמה אם "מחלת הכבד השומני" היא מחלה בפני עצמה. רבים מהמומחים סבורים שללא שינויים נוספים בכבד, כמו התפתחות דלקת ו/או פיברוזיס - השקעת חלבונים מחוץ לתאים - אין לכך משמעות בריאותית רבה. אולי מסיבה זאת אין כיום תרופות ייעודיות לטיפול בכבד שומני אלא רק המלצה כללית לרדת במשקל.

במחקר נמצא כי יש יתרונות לתזונה הים תיכונית על פני התזונה דלת השומן וזאת במספר מדדים המשמשים להערכת הסיכון הלבבי ולהתפתחות מחלת הסוכרת. בשלושה מדדים שונים להערכת הסיכון ללקות בעשר השנים הבאות במחלת לב, מדדים המשקללים פרמטרים שונים כמו גיל ומין הנבדק, רמות השומנים והסוכר בדם ולחץ הדם, נמצאה ירידה יותר משמעותית בסיכון למחלות לב בקרב משתתפים שאימצו תזונה ים תיכונית.

ההבדל בין שתי זרועות ההתערבות נותר מובהק סטטיסטית גם כאשר תוקננה מידת הירידה במשקל הנחקרים, כך שהפחתת הסיכון הלבבי היא השפעה של דיאטה בריאה, מעבר למידת יכולת הדיאטה לגרום לירידה במשקל.

הממצא החדשני ביותר במחקר, ציינה פרופ' שי, נצפה כאשר נבחנה תלות היתרון של התזונה הים-תיכונית על פני התזונה המתחרה במידת ההורדה של השומן התוך בטני או השומן הכבדי. בעוד שתיקנון לירידה בשומן התוך-בטני לא העלימה את ההבדל המובהק סטטיסטית בין הדיאטות, תיקנון למידת ההורדה (הגבוהה יותר) בשומן הכבדי העלימה הבדל זה. ממצא זה תומך לכן באפשרות שההפחתה בשומן הכבדי איננה רק משקפת, אלא מתווכת, את הקשר שבין ההתערבות התזונתית לבין ההפחתה בסיכון להתפתחות עתידית של מחלות לב.

פרופ' שי: "לתזונה בריאה תוך כדי ירידה מתונה במשקל, אך עקבית, השפעה הרבה יותר דרמטית משחשבנו על מאגרי השומן החולניים הקשורים לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם. המחקר  עשוי להערכתנו לתרום לדיוק בפרוטוקולים רפואיים בעתיד שיהיו יותר ספציפיים לסוג השומן הדורש טיפול ולאסטרטגיה המועדפת לזה".

פרופ' שלף, מנהל מחלקת הדימות ב"סורוקה", הוסיף: "המחקר הזה מצטרף למחקרים  נוספים מהזמן האחרון המדגימים את דיוק טכנולוגית התהודה המגנטית בכימות במדידת כמות השומן הכבדי. במקביל התפתחויות של טכנולוגיות דומות ואחרות יוכלו בעתיד להוות תחליף לצורך בלקיחת ביופסיית כבד מהחולים וגם יתאפשרו מדידות חוזרות לשם הערכה אישית יותר של הסיכון הבריאותי של חולה הסובל מהשמנה ושל תגובתו לטיפול".

בימים אלה מסיימת קבוצת המחקר ניסוי קליני נוסף בשם דירקט פלאס, שבו נבחנת השאלה האם לדיאטה ים תיכונית ירוקה - כלומר הצעה לנוסח משופר לדיאטה ים תיכונית עתירת פוליפנולים הנגזרים מרכיבי צמח ירוקים - יש יתרון בהשפעה על שומן הכבד ומערכות גוף נוספות כמו המוח, הגנום, המקרוביום, הלב ומאגרי השומן האחרים.

ניסוי קליני זה מצטרף לשורה מרשימה של ניסויי תזונה קליניים קודמים. "ניסויים אלה הצליחו כבר לתרום בחדשנותם לשבירת כמה מוסכמות ולשינוי בפרוטוקולים רפואיים בעולם", ציינה פרופ' שי.

נושאים קשורים:  שומן כבדי,  שומן תוך בטני,  השמנת יתר,  דיאטה ים תיכונית,  מחקר ישראלי,  חדשות,  פרופ',  פרופ' איריס שי,  בית החולים סורוקה
תגובות
אנונימי/ת
14.06.2019, 21:40