חוקרים ישראלים: כך משפיע השעון הביולוגי על מחלות מעי דלקתיות

סקירה חדשה שפרסמו פרופ' אורן פרוי מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יעל ויינטרוב ממרכז שניידר לרפואת ילדים ואוניברסיטת תל אביב, שופכת אור על הקשר הקריטי בין השעון הצירקדי (ידוע גם כשעון הביולוגי של הגוף) לבין מחלות מעי דלקתיות, ומסמנת דרך לגישות טיפול חדשניות.

מחלות מעי דלקתיות, כגון מחלת קרוהן וקוליטיס, מאופיינות במחזורים של הפעלת מערכת החיסון ודלקת, המשפיעים באופן משמעותי על חיי המטופלים. הסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Trends in Molecular Medicine מצביעה על כך שגם פעילות מערכת החיסון וגם תפקודי העיכול פועלים לפי מקצבים יומיים המנוהלים על ידי השעון הביולוגי. הפרעה במערכת התזמון הפנימית הזו נקשרה לעלייה בדלקת, דבר המצביע על כך שהיא משחקת תפקיד מרכזי בהתפתחות והתקדמות של מחלות מעי דלקתיות.

הסקירה מציגה אינטגרציה מקיפה של הקשר הדו-כיווני בין שיבוש השעון הצירקדי למחלות מעי דלקתיות, תוך פירוט המנגנונים המולקולריים המעורבים. החוקרים מראים כיצד פגיעה בשעון הצירקדי מובילה להחמרה במחלות מעי דלקתיות, ובמקביל מתארת כיצד המחלות עצמן משבשות את פעילות השעון הצירקדי.

החוקרים מצביעים על  פער משמעותי בין ההבנה המולקולרית המעמיקה שהושגה בתחום, לבין היכולת ליישם ידע זה בקליניקה. למרות ההבנה המשופרת של המנגנונים הביולוגיים, עדיין חסרים מחקרים קליניים מבוקרים שיאפשרו פיתוח טיפולים המבוססים על ידע זה.

מחלות מעי דלקתיות  משפיעות על כ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם, עם עלייה מתמדת בשכיחותן הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. מצבים כרוניים אלו משבשים את חיי המטופלים באמצעות כאבי בטן, שלשולים ממושכים, עייפות ותת-תזונה, ופוגעים באופן משמעותי באיכות חייהם.

מעבר לתסמינים הפיזיים, מחלות אלו מטילות עומסים רגשיים וכלכליים ניכרים, כאשר רבים מהמטופלים חווים חרדה, דיכאון ומגבלות בעבודה או בפעילויות חברתיות. המחלות דורשות לעיתים קרובות ניהול לכל החיים באמצעות תרופות, שינויים תזונתיים ולעיתים גם ניתוחים, מה שמדגיש את הצורך הדחוף באסטרטגיות טיפול יעילות ומותאמות אישית.

המחברים מדגישים את הצורך במחקרי עומק נוספים להעמקת ההבנה כיצד השעון הביולוגי משפיע על דלקת ועל מחלות מעי דלקתיות. מחקרים כאלה עשויים לפתוח דלתות לאסטרטגיות טיפול מותאמות אישית המתחשבות בכרונוטיפ האישי, העדפה הטבעית לדפוסי פעילות ושינה וכן לשימוש במכשירים לבישים לניטור מקצבים ביולוגיים.

יישומים עתידיים של המחקר, שעליהם מצביעים החוקרים ישמשו ברפואה מותאמת אישית: שילוב נתוני כרונוטיפ בתוכניות הטיפול עשוי לאפשר התאמת טיפולים למטופלים באופן אישי, ולשפר תוצאות טיפוליות; דגימות ביולוגיות וניטור: דגימות רוק, זיעה או דם שייאספו בזמנים שונים במהלך היום, יחד עם נתוני מכשירים לבישים, עשויים לספק תובנות על השפעת המקצבים הביולוגיים על דלקת; התערבויות באורח החיים: תוכניות המתמקדות בהיגיינת שינה ובתזמון ארוחות עשויות לאפס את השעון הביולוגי, להפחית דלקת ולעכב התפרצויות של המחלה ולקידום טיפולים: פיתוח כלים להערכת תפקוד מערכת השעון הביולוגי עשוי להוביל לטיפולים המשפרים את יעילות הטיפולים הקיימים למחלות מעי דלקתיות.