מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-ESMO OPEN בחן הניסיון הישראלי בשימוש בבדיקת "אונקוטייפ קולון" (Oncotype DX Colon) – בדיקה המספקת לרופא מדד פרוגנוסטי המסייע לו בקבלת ההחלטה לגבי תוספת טיפול כימי למטופלים שאובחנו בשלבים מוקדמים של סרטן המעי הגס.
עוד בעניין דומה
85% מהמאובחנים עם סרטן המעי הגס בשלב 2 של המחלה יחלימו לאחר הניתוח ו-15% יחוו הישנות של המחלה ללא תוספת טיפול מונע (אצל מטופלים המסווגים לקבוצת סיכון קליני גבוה T4-27% יחוו הישנות). התועלת במתן כימותרפיה כטיפול משלים בחולים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב 2 T3 No MMR-P היא מינימלית.
מחקרים הראו כי כימותרפיה הפחיתה את הסיכון היחסי לחזרת מחלה ב-20%. כלומר, מטופל הנמצא בסיכון גבוה להישנות מחלה ירוויח יותר ממתן כימותרפיה.
קבלת החלטה לגבי הטיפול בכימותרפיה לאחר ניתוח מתבססת לרוב על מדדים קליניים ופתולוגיים. יתרה מכך, ההנחיות לגבי תוספת טיפול כימי לאחר הניתוח להסרת הגידול אינן חד משמעיות בקבוצת חולים אלה. האונקולוג צריך לקבל החלטה לגבי המשך הטיפול, בין מעקב אחר המטופל ללא כל טיפול, או לשקול מתן של 5-FU ואף להוסיף אוקסליפלטין.
על מנת לקבל החלטה מושכלת על הרופא לזהות מי מהטופלים בשלב זה נמצא בסיכון גבוה לחזרת מחלה. לרוב הוא נעזר במדדים קליניים פתולוגיים כמו גיל החולה, חדירת תאי הגידול לכלי לימפה או דם, דרגת התמיינות התאים, סטטוס MSI ועוד.
בדיקת אונקוטייפ קולון
בדיקת אונקוטייפ קולון, בדיקה גנומית הבודקת ביטויים של 12 גנים מרקמת הגידול שהוסר בניתוח: שלושה גנים הקשורים למחזור התא, שלושה גנים הקשורים ל-storma וגן הקשור לתגובת התא לנזק. בנוסף, נבדקים עוד חמישה גנים לביקורת. הבדיקה מספקת לרופא מדד פרוגנוסטי נוסף המסייע לו בקבלת ההחלטה לגבי תוספת טיפול כימי למטופלים שאובחנו בשלבים מוקדמים של סרטן המעי הגס.
משווקת בארה"ב ובישראל מ-2010 ונתמכת בארבעה מחקרי ולידציה. מחקרים אלה הראו את היכולת הפרוגנוסטית של הבדיקה והדגימו באופן עקבי את היכולת של אונקוטייפ קולון לסווג את הסיכון הספציפי של מטופל לחזרת המחלה בתוך קבוצת מטופלים מאותה רמת סיכון. בבדיקה מתקבל ערך Recurrence Scoreי(RS).
במחקר נכללו 938 מטופלים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב II ו-MMR-P N0 T3. לכל המטופלים בוצע לאחר הניתוח על רקמת הגידול בדיקת 12-Gene Oncotype DX Colon. המחקר נערך בין השנים 1/2011-12/2016 וכלל מטופלים עם מינימום שלוש שנות מעקב. תקופת המעקב החציונית הייתה כ-6 שנים.
מטרות המחקר היו: השפעת תוצאות בדיקה גנומית על קבלת החלטות טיפוליות במתווה טיפול תומך במטופלים שאובחנו עם סרטן המעי הגס שלב 2 MMR-P T3 N0 לאחר ניתוח, והערכת התועלת הפרוגנוסטית של הבדיקה לנבא את סיכון להישנות מרוחקת במטופלים אלה.
על פי הממצאים נמצאה התאמה בין תוצאות הבדיקה וההחלטות הטיפוליות שהתקבלו: הרופאים טיפלו בחולים על סמך תוצאות הבדיקה. חולים אשר סווגו על RS נמוך (0-15) כמעט ולא טופלו עם כימותרפיה בעוד ש-60% מהמטופלים אשר סווגו עם RS גבוה (מעל 40) טופלו.
במחקר נמצא קשר בין מדד ה-RS לסיכון להישנות מחלה: במחקר היתה קבוצה גדולה של מטופלים (710) אשר לא קיבלה כימותרפיה ועל כן ניתן היה לראות את תוצאות המטופלים בקבוצה זו. בדומה למחקרי הולידציה, גם כאן ניתן לראות שככל שה-RS גבוה יותר, הסיכון להישנות מחלה גבוה יותר. five years rate recurrence free survival ע"פ תתי האוכלוסיות היה: RS 0-15 (very low)= 93.8%, RS 0-29 (low)= 87.0%, RS 30-40 (int.)= 84.2%, RS 41-100 (high)= 69.4%.
התוצאות קליניות במטופלים אשר קיבלו כימותרפיה לבין אלה שלא באותו טווח RS: בקבוצה עם RS=41-100 60% טופלו בכימותרפיה לעומת 40% שלא טופלו. כאשר משווים בין הקבוצה אשר טופלה בכימותרפיה לקבוצה שלא טופלה ניתן לראות מגמה שמראה שכימותרפיה משפרת את ה-outcome של המטופל. חשוב לציין שלא מדובר במחקר רנדומלי ולכן לא ידוע ע"פ מה התקבלה ההחלטה לתת או לא טיפול.
באנליזת רבת משתנים נמצא כי בהינתן פקטורים משמעותיים אחרים, RS מנבא חזרת מחלה ומוות מסרטן המעי הגס כאשר יש עלייה של 3 אחוזים בסיכון לכל עלייה של נקודה.
מסקנות המחקר
המחקר כלל קבוצה גדולה של מטופלים עם פרמטרים מאוד אחידים ומדויקים אשר נבדקו בתקופת מעקב ארוכה. כאמור, כולם שלב 2 עם T3 NO MMR-P. הבדיקה מספקת מדד פרוגנוסטי בלתי תלוי ואובייקטיבי אשר מסווג מצד אחד תת אוכלוסייה עם סיכון נמוך להישנות ומצד שני אוכלוסיה אשר נמצאת בסיכון גבוה. הרופאים בארץ השתמשו בבדיקה ופעלו על פי התוצאות שהתקבלו.
טיפול כימותרפי במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה (RS>40) הניב תועלת קלינית טובה יותר ממטופלים שעברו מעקב בלבד באותו טווח RS גבוה, התוצאות שהתקבלו קרובות למשמעותיות ויש חשיבות גבוהה מאוד להמשיך את המחקר ואת תקופת המעקב.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
