מחקר בינלאומי בהשתתפות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חושף חתימות מיקרוביאליות ייחודיות במעי של חולי סוכרת סוג 2. ממצאים אלו, מספקים את התמונה המפורטת ביותר עד כה של תפקיד המיקרוביום בהתפתחות המחלה וסוללים את הדרך לפיתוח אבחונים וטיפולים ממוקדים במיקרוביום לצורך מניעה וטיפול בה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Medicine.
עוד בעניין דומה
את המחקר שכלל מערך בינלאומי של קבוצות מחקר ברחבי ארצות הברית, אירופה, סין וישראל הוביל פרופ' דונג ד. וואנג מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהם לנשים. קבוצת המחקר של פרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב היוותה את הצלע הישראלית במחקר.
כ-537 מיליון אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם סוכרת סוג 2 המאופיינת בירידה הדרגתית בתפקוד תאי β בלבלב, בליווי דלקת מערכתית קלה ותנגודת לאינסולין. בעשרים השנים האחרונות, זוהה המיקרוביום במעי כאיבר מטבולי פעיל המתווך בין הגנטיקה של המאכסן לבין גורמים סביבתיים. המיקרוביום מתייחס למכלול המיקרואורגניזמים והחומר הגנטי שלהם, כגון חיידקים, החיים במעי גוף האדם. המיקרוביום משפיע על העיכול, מערכת החיסון ובריאות הגוף הכללית. מחקרים קודמים זיהו קשרים שונים בין הרכב המיקרוביום לסוכרת סוג 2, אך הממצאים היו לרוב לא עקביים בשל אוכלוסיית מחקר קטנה ושוני באיכות המחקרים.
המחקר הנוכחי, הגדול והמקיף ביותר מסוגו, כלל 8,117 משתתפים ומצביע על מינים, זנים ותפקודים ספציפיים של חיידקים במעי הקשורים לסוכרת סוג 2. ממצאים חשובים מהמחקר כוללים חתימה חיידקית של 19 מיני חיידקיים שנמצאו קשורים לסוג זה של סוכרת.
כך למשל, חמישה מהמינים נמצאו קשורים לסוכרת בלבד, 14 נמצאו קשורים גם לסוכרת וגם לטרום-סוכרת. רבים מהמינים הללו זוהו לראשונה במחקר זה והם קשורים לסוכרת סוג 2 בלבד, כגון: Clostridium citroniae, Ruminococcus gnavus, treptococcus mutans. זנים שהתגלו לראשונה במחקר זה וקשורים גם לסוכרת סוג 2 וגם לטרום סוכרת: Coprococcus eutactus, Turicibacter sanguinis.
עוד נמצא כי מסלולים מטבוליים הקשורים למטבוליזם של גלוקוז, סינתזה של ליפופוליסכרידים וייצור חומצות אמינו מסועפות, מוגברים יותר משמעותית אצל חולי סוכרת סוג 2. המחקר הדגים שהבדלים ברמת הזן בתוך מינים של חיידקיים מסוימים מסבירים חלק מהשונות בסיכון לסוכרת בין יחידים. זנים מסוימים נמצאו נושאים גנים אלימים יותר, עם עמידות לאנטיביוטיקה והתאמה לסטרס חמצוני.
צוות המחקר הישראלי בראשות פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם ד"ר אהוד רינות, השתמש בנתוני מיקרוביום ייחודים ממחקר ה-DIRECT PLUS, מחקר שכלל משתתפים מאוכלוסיות מגוונות גיאוגרפית ואתנית, נתון שאפשר לזהות תכונות מיקרוביאליות שהיו עקביות בין אוכלוסיות שונות וגם כאלה שהשתנו בין אוכלוסיות.
הניסוי הקליני DIRECT PLUS התמקד בהשפעת דיאטה ים-תיכונית עתירה בפוליפנולים דוגמת מנקאי ותה ירוק על הקשר בין המיקרוביום למוח ולסיכון הקרדיומטבולי, ובו נמצא כי השתלת מיקרוביום לאחר השבחתו בדיאטה עתירת פוניפנולים עשויה לשפר תוצאות בריאותיות בחולים עם סוכרת סוג 2.
"המחקר מספק תמונה ברורה יותר על תפקיד המיקרוביום במעי בהתפתחות סוכרת סוג 2, ומציע יעדים מיקרוביאליים חדשים לפיתוח מנגנונים מניעתיים וטיפוליים למחלה", הסבירה פרופ' שי.
קבוצת המחקר כללה את: דונג וואנג, זנדונג מאיי, דנהיו דונג, מאיר שטמפפר מבית הספר לרפואה של הרווארד ובית החולים בריגהם, פנגליי וואנג, יוקסי ליו, אריק רים, פרנק הו מבית ספר צ'אן לבריאות הציבור, ראג' מהטה, אנדרו צ'אן מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, אנדרו גאזי ויאנקונק זאהנג, קרטיס הנוואר ממכון Broad ב-MIT והרווארד, אהוד רינות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, סיואן מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Vanderbilt, מרתה דביגלוס מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, וולטר ווילט מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, רוב נייט: אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, קוויבין קווי, רוברט בורק, רוברט קפלן ממכללת אלברט איינשטיין לרפואה.
המחקר נתמך ע"י משרד הבריאות האמריקאי, המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), איגוד הלב האמריקאי, קרן המחקר הגרמנית Deutsche Forschungsgemeinschaft, המכון הלאומי האמריקאי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
