במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת World Journal of Gastroenterology, החוקרים שאפו לזהות מטבוליטים ברוק כסמנים ביולוגיים שיכולים לשמש לפיתוח כלי אבחון לא פולשניים עבור פגיעות כבד הנגרמות על ידי תרופות.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 31 חולים עם פגיעות כבד שנגרמו על ידי תרופות ו-35 מטופלים בריאים כביקורת. החוקרים ניתחו את דגימות הרוק של המטופלים באמצעות כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה בשילוב עם ספקטרומטריית מסה טנדם. הם השתמשו בטכניקות אנליטיות מתקדמות, כולל PLS-DA, מבחני t וניתוח WMCNAי(weighted metabolite coexpression network analysis) בכדי לאתר מטבוליטים בעלי ביטוי דיפרנציאלי (DEMs). יתר על כן, החוקרים בשיטות סטטיסטיות מתקדמות (least absolute shrinkage, selection operator (Lasso) ו-random forests) כדי לחזות ולבחור את הסמנים הביולוגיים היעילים ביותר. האפקטיביות של כל מטבוליט לזיהוי פגיעה כבדית על רקע תרופות הוערך על ידי השטח שמתחת לעקומה (AUC-ROC).
מתוצאות המחקר עולה כי זוהו 247 מטבוליטים של רוק בביטוי דיפרנציאלי בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת. באמצעות ניתוח WMCNA זוהו 8 מטבוליטים בעלי ביטוי דיפרנציאלי הקשורים קשר הדוק לפגיעה כבדית על רקע תרופת. הפרדה מובהקת בין חולי קבוצת המחקר לבין הביקורות הושגה עם חמישה מטבוליטים ספציפיים - חומצה 12 הידרוקסידודקאנואית (12-hydroxydodecanoic acid), חומצה 3-הידרוקסידקאנואית (3-hydroxydecanoic acid), חומצה טטרדקנדונית (tetradecanedioic acid), היפוקסנטין (hypoxanthine) ואינוזין (inosine), כאשר השטח מתחת לעקומה (AUC) הוא 0.733-1.
החוקרים סיכמו כי מטבולומיקה של הרוק יכול לחשוף שינויים מטבוליים חדשים וסמנים ביולוגיים אבחנתיים בחולים עם פגיעה כבדית על רקע תרופות, ומציע גישה אבחנתית אפשרית ובלתי פולשנית. עם זאת, הם ציינו כי יש צורך באימות נוסף כדי לאשר את הממצאים הללו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
