במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Human Molecular Genetics, מטרת החוקרים הייתה לזהות תתי-סוגי CRC ולפתח מודל פרוגנוסטי המסוגל לחזות במדויק הישרדות כוללת (OS) בחולי CRC.
עוד בעניין דומה
דגימות CRC קובצו בתתי סוגים משתנים לפי ביטוי דיפרנציאלי של VMTRGs. החוקרים השתמשו בחבילת R כדי לחקור את ההבדלים בהישרדות, ברגישות החיסונית ובתרופות בין תת-סוגי מחלה שונים. על פי גנים מבוטאים דיפרנציאליים (DEGs) בין תת-סוגים, החוקרים הפעילו ניתוח רגרסיה כדי לבנות מודל של הערכת סיכונים ולזהות גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים. המודל אומת באמצעות מערך נתונים של Gene Expression Omnibusי(GEO). בנסוף, החוקרים חישבו ציוני נוף חיסוני (Immune landscape), אימונופנוסקוור (IPS) ו-Tumor Immune Dysfunction and Exclusionי(TIDE) עבור קבוצות סיכון שונות.
תוצאות המחקר הדגימו כי שני תת-סוגים של CRC, על פי VMTRGs, הראו הבדלים משמעותיים בשיעורי הישרדות, הסננת תאי חיסון, רמות הפעילות של מערכת החיסון ורמות ביטוי של צ'ק פוינט חיסוני. Cluster2 הפגין רגישות גבוהה יותר לתרופות אנטי-גידוליות כגון Nilotinib,יCisplatin ואוקסליפלטין בהשוואה ל-Cluster1.יDEGs הועשרו בעיקר בתהליכים ביולוגיים כמו התפתחות האפידרמיס, התמיינות תאי אפידרמיס ופעילות קולטן-ליגנד, ומסלולי איתות כמו הפרשות מהלבלב. מודל הערכת הסיכון של 13 גנים הוכיח יכולת ניבוי טובה לפרוגנוזה של חולי CRC. יתר על כן, הבדלים בנוף החיסוני, ב-IPS ובציוני TIDE נצפו בקרב קבוצות סיכון שונות.
לסיכום, מחקר זה הדגים בהצלחה שני תת-סוגים של CRC עם מצבי הישרדות ורמות חיסוניות שונים על סמך ביטוי דיפרנציאלי של VMTRGs. לממצאים אלו יש השלכות חשובות על פרוגנוזה וטיפול ב-CRC.
מקור: