"לא כל מחשבה אובדנית בשיחה למוקד חירום מובילה להתאבדות"

התיקון בחוק שיאפשר לאתר מתקשרים למוקדי חירום לסיוע נפשי מטלפון חסוי הוא פגיעה בזכויות אדם. כך טוענת מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש, יפעת שגב.

לאחרונה עבר במליאת הכנסת בקריאה טרומית תיקון לחוק התקשורת: שיחת מוקדי חירום; במסגרתו יוכלו מוקדי חירום לסיוע נפשי המקבלים פנייה אנונימית ממספר חסוי, לחזור למטלפן אם השיחה נותקה. זאת, בשל החשש הסביר שקיים לחיי אדם באותו רגע.

מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש מזכירה כי לא כל מי שחושב מחשבה אובדנית או מביע אותה בקול למוקד אכן ינסה להתאבד. על פי נתון שהיא מצטטת, 20% מבני הנוער, האוכלוסיה המועדת ביותר להתאבדות, חווים מחשבות אובדניות ורק מיעוט מהם ינסה לפגוע בעצמו.

לדבריה, אם אדם שמרגיש מצוקה יאושפז בשל שיחת הטלפון הזאת, הסיכויים שלו להתאבד יגדלו פי 16.2, זאת בהסתמך על נתוני שנתון בריאות הנפש, מהם עולה כי מספר מקרי האובדנות של צעירים שעברו אשפוז פסיכיאטרי גדול פי 16.2 ביחס לכלל האוכלוסיה וכי 26% מההתאבדויות של צעירים בגיל 18-24 היו עם רקע של אשפוז פסיכיאטרי.

לטענת שגב, איתור מספר טלפון חסוי ממנו התקשר אדם מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 וטיפול כפוי על בסיס פנייה זאת יוביל לפגיעה עוד הרבה יותר חמורה בזכויות אדם כגון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"הגישה הסמכותנית המחפשת לשלוט בהתנהגות אנוש אינה עובדת. אנו קוראים למערכת בריאות הנפש לנקוט גישה של כבוד לזכויות אדם והקשבה", מסכמת שגב.