במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב בעת Clinical Gastroenterology and Hepatology, החוקרים שאפו לאפיין דפוסי מעקב אחר קרצינומה של הכבד על פני קבוצה גדולה ומגוונת של חולים עם קרצינומה כבדית בארצות הברית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 2028 חולים שאובחנו עם קרצינומה של הכבד (מתוכם 47.6% בשלב A על פי דירוג ברצלונה) בין ינואר 2008 לדצמבר 2022 והפיקו נתונים משתי מערכות בריאות גדולות בארה"ב. החוקרים ניתחו את סוגי ההדמיה שהתקבלו בשנה שקדמה לאבחון הקרצינומה הכבדית: אולטרסאונד בשילוב בדיקת חלבון עוברי (α-fetoprotein), אולטרסאונד בלבד, טומוגרפיה ממוחשבת מולטיפאזית (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI), וללא הדמיית כבד. החוקרים השתמשו בניתוח לוגיסטי רב משתני (multivariable logistic analysis) ובניתוח רגרסיה ע"ש קוקס (Cox regression analysis) כדי להשוות גילוי מוקדם של הגידול, קבלת טיפול מרפא והישרדות כוללת בין אסטרטגיות מעקב.
מתוצאות המחקר עולה כי 34.7% (703) מהמטופלים עברו אולטרסאונד בשילוב בדיקת חלבון עוברי, 14.5% (293) עברו אולטרסאונד בלבד, 16.1% (236) עברו CT/MRI, ובקרב 34.8% (706) לא בוצעה הדמיה לפני האבחנה. CT/MRI ואולטרסאונד בשילוב בדיקת חלבון עוברי היו יעילים יותר מאולטרסאונד בלבד באיתור קרצינומה של הכבד בשלב מוקדם ואפשרו טיפול מרפא. המחקר גם צפה בשיעור יציב של חולים ללא כל הדמיה, בעוד שהשימוש ב-CT/MRI גדל עם הזמן.
החוקרים סיכמו כי שיטות המעקב אחר קרצינומה של הכבד משתנות באופן משמעותי ויש להן השפעות ברורות על תוצאי המטופל. בעוד שיש צורך בנתונים נוספים כדי להעריך את העלות-תועלת של CT או MRI, המחקר תומך בתפקיד המשלים של בדיקת החלבון העוברי בשילוב עם אולטרסאונד בפרוטוקולי מעקב.
מקור: