מבצע חיסון ארצי נגד וירוס הקורונה (COVID-19) באמצעות חיסון mRNA BNT162b2, החל בישראל בדצמבר 2020. אנשים מעל גיל 60 קיבלו עדיפות ורובם חוסנו זמן קצר מאישור החיסון. לא פעם מייחסים פרכוסים לחיסון, וזאת למרות היעדר ראיות תומכות לכך. אנשים עם אפילפסיה (People with epilepsy – PWE), נרתעים לעתים קרובות מקבלת החיסון בשל חשש להחמרת ההתקפים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Neurology and Neurosurgery, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מבצע החיסונים על השכיחות של התקפים חדשים/ חוזרים בקרב PWE.
המחקר הנוכחי כלל את כל המבוגרים שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב (1 בינואר 2017 - 31 במאי 2021) ואובחנו עם התקפים. גורמים דמוגרפיים, קליניים ונתוני מצב חיסוני נאספו באמצעות MDClone, כלי להנגשת נתונים. שיעורי החיסונים באוכלוסייה הכללית התקבלו מפרסומים ממשלתיים רשמיים. הסטטיסטיקה כללה תת-אנליזה של חולים עם שיעור החיסונים הגבוה ביותר מעל גיל 60. המחקר הנוכחי כלל 1,675 נבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו, כי שיעור הביקורים במיון והאשפוזים על רקע פרכוסים בשנת 2021 היו דומים לשנים קודמות, וזאת לאחר התאמה למספר הכולל של ביקורים במיון בתקופות אלו. מתוך 339 מקרים בשנת 2021, 134 חולים מעל גיל 60 הגיעו למחלקה לרפואה דחופה (39.5%), זאת לעומת 124-151 בשנים 2017-2019 (37-44%) ו-103 בשנת 2020 (33%). שיעור החיסונים בקרב החולים אשר התאשפזו על רקע פרכוסים, היה דומה לאוכלוסיה הכללית של אותה קבוצת גיל באותה תקופה בישראל. לא נמצא קשר תלוי-זמן בין חיסון לאשפוז עקב פרכוסים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי למרות שיעורי התחסנות גבוהים מאוד באוכלוסייה הכללית בישראל ובמיוחד בקרב בני 60 ומעלה, לא נצפתה עלייה בהגעה למחלקה לרפואה דחופה עקב פרכוסים. לא נצפה קשר תלוי-זמן בין קבלת החיסון לאשפוז עקב פרכוסים. מתוצאות אלו ניתן להסיק כי מתן רחב היקף של חיסון mRNA Pfizer BioNTech, אינו קשור לנטייה מוגברת לפרכוסים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
