הקשר בין הדבקה בהליקובקטר פילורי לבין דלקת מפרקים שגרונית נחקר בעבר, אך התוצאות בנושא נותרו שנויות במחלוקת. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Scientific reports', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הקשר בין שתי המחלות באמצעות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי על פני תקופה של 17 שנים.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים השתמשו ב-National Health Insurance Research Database, מסד נתונים מבוסס אוכלוסייה מטאיוואן, ואיתרו 97,533 משתתפים שאובחנו עם הליקובקטר פילורי וביקורות תואמות מהשנים 2000-2017. ההתאמה לביקורות נעשתה תוך שימוש בהתאמת ציון נטייה, וביחס של 1:1. יחס הסיכונים המתוקנן לדלקת מפרקים שגרונית נקבע באמצעות רגרסיה מרובה של קוקס.
שיעור ההיארעות של דלקת מפרקים שגרונית היה 1.28 לכל 10,000 חודשי אדם בעוקבת ההליקובקטר פילורי, עם סיכון גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. הסיכון הגבוה ביותר נמצא בתת-הקבוצה של מטופלים צעירים, בני פחות מ-30, ובמיוחד בנשים מתחת לגיל 30 שנדבקו בהליקובקטר פילורי. מטופלים שהיו תחת מעקב במשך פחות משנה היו מועדים יותר, פי 1.58, לדלקת מפרקים שגרונית. אלו עם מעקב שארך 1-5 שנים ואלו עם מעקב של למעלה מ-5 שנים הראו סיכון גבוה יותר פי 1.43 ופי 1.44 לדלקת מפרקים שגרונית, בהתאמה.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי קיים קשר בין הדבקה בהליקובקטר פילורי לבין התפתחות של דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מציינים כי על הרופאים המטפלים להתייחס לסיכון מוגבר זה, ובפרט בקרב מטופלים צעירים, מתחת לגיל 30. ישנו צורך בעריכת מחקרים נוספים על מנת להבהיר את המנגנון הבסיסי העומד מאחורי קשר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
