שלשול בעקבות תת-ספיגה של מלחי מרה במעי (Bile Acid Diarrhea - BAD) הינה מחלה מגבילה, אך ניתנת לטיפול. עם זאת, היא נותרת מחלה קשה לאבחנה הנמצאת בתת-אבחון משמעותי. במחקר זה החוקרים פיתחו שיטה מבוססת בדיקות דם לאבחנה של BAD.
עוד בעניין דומה
במחקר בחנו סרום מ-50 נבדקים עם BAD אשר טרם טופל ואובחן בעזרת מדד הזהב לאבחנה - מבחן 75selenium homotaurocholic acid,י56 מקרי ביקורת מצומדים ו-37 חולים עם מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease - NAFLD). בוצע ניתוח מטבולומי בעזרת ספקטומטריית מסה, והושוו 1,295 מטבוליטים בין הקבוצות. החוקרים השתמשו בלמידת מכונה לצורך פיתוח סרגל לאבחנה של BADי(BAD Diagnosis Score - BDS).
תוצאות המחקר הדגימו כי המטבולומים של נבדקים עם BAD היו שונים באופן מובהק מאשר של נבדקים עם NAFLD וקבוצת מקרי הביקורת. זוהו 70 מטבוליטים עם ביצועים מבדלים בקבוצת הגילוי, עם מדד שטח תחת עקומה אופיינית למסווג של 0.8 ומעלה. מודלים לרגרסיה לוגיסטית שכללו ריכוזים של decanoylcarnitine, cholesterol ester (22:5), eicosatrienoic acid, L-alpha-lysophosphatidylinositol (18:0) and phosphatidylethanolamine (O-16:0/18:1)) הבדילו בין נבדקים עם BAD לבין מקרי הביקורת, עם רגישות של 0.78 (רווח בר-סמך של 95%, 0.64-0.89) וסגוליות של 0.93 (רווח בר-סמך של 95%, 0.83-0.98). המודל הצליח ליצור בידול ללא תלות במערפלים (גיל, מין, BMI) והבחין בין BAD ל-NAFLD ללא תלות בדרגת ההצטלקות של הכבד. BDS הדגים ביצועים טובים יותר מכל בדיקת דם אחרת לזיהוי BAD הנמצאת בפיתוח כיום (7-alpha-hydroxy-4-cholesten-3-one ופקטור שגשוג פיברובלסטי 19).
מסקנת החוקרים הייתה כי BDS המבוסס על מטבוליטים הנמצאים בסרום מדגים יכולת טובה בזיהוי נבדקים עם BAD, עם רגישות וסגוליות טובים יותר מכל יתר בדיקות הדם האבחנתיות הקיימות כיום.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
