ביצוע ERCPי(Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography) דחוף בשילוב כריתת סוגר צינורות המרה בגישה אנדוסקופית (Endoscopic Biliary Sphincterotomy - ES) כחלק משגרת הטיפול בנבדקים עם דלקת לבלב חדה וחמורה עקב חסימה עם אבני מרה, לא מביאה לשיפור בתוצאים. ייתכן וביצוע אולטראסאונד אנדוסקופי (Endoscopic Ultrasound - EUS) לזיהוי של אבנים/בוצה בצינורות המרה לצורך בחירת נבדקים מתאימים לביצוע ES תחת ERCP, יכול לשפר תוצאים אלו.
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה שבוצע במספר רב של מרכזים רפואיים כלל נבדקים עם דלקת לבלב חדה וחמורה בעקבות חסימה עם אבן מרה, וללא דלקת של דרכי המרה. הנבדקים עברו בדיקת EUS דחופה, ולאחריה ERCP עם ES אם נמצאו אבנים או בוצה בצינור המרה המשותף, תוך 24 שעות מהפניה למיון או תוך 72 שעות מתחילת התסמינים. התוצא העיקרי שנבדק היה משלב של סיבוכים חמורים או תמותה תוך שישה חודשים. זרוע הטיפול השמרני (n=113) ממחקר APECי(Acute biliary Pancreatitis: urgent ERCP with sphincterotomy versus conservative treatment, patient inclusion 2013–2017) היווה קבוצת מקרי ביקורת היסטורית.
83 נבדקים עברו EUS כעבור משך חציוני של 21 (טווח בין-רבעוני של 17-23) שעות לאחר ההתייצגות במיון ו-29 (טווח בין-רבעוני של 23-41) שעות לאחר התחלת התסמינים. אבני מרה או בוצה זוהו בעזרת EUS בדרכי המרה של 48 נבדקים (58%), וכולם עברו ERCP עם ES מיידי. תוצאות המחקר הדגימו כי 34/83 (41%) מהנבדקים בקבוצת ההתערבות השיגו את התוצא העיקרי, שיעור דומה ל-44% (50/113) של הנבדקים שהשיגו את אותם תוצאים בקבוצת מקרי הביקורת ההיסטורית שטופלו באופן שמרני (יחס סיכונים של 0.93, רווח בר-סמך של 95%, 0.67-1.29; p=0.65). בוצע ניתוח רגישות לתיקנון הבדלים בנתוני הבסיס בעזרת רגרסיה לוגיסטית אשר לא הדגים השפעה משמעותית של ההתערבות על התוצא העיקרי (יחס סיכויים מתוקן של 1.03, רווח בר-סמך של 95%, 0.56-1.9; p=0.92).
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור נבדקים עם דלקת לבלב חדה וחמורה בעקבות חסימה עם אבן מרה ללא דלקת בדרכי המרה, ביצוע ERCP עם ES מוכוון EUS לא הביא לירידה בתוצא המשולב של סיבוכים משמעותיים או תמותה, בהשוואה לטיפול שמרני בקבוצת מקרי ביקורת היסטורית.
מקור: