בצפון אמריקה הטיפול המקדים המקובל לפני ניתוח להסרת גידול מקומי-מתקדם בחלחולת כולל הקרנות לאגן יחד עם טיפול כימותרפי מסוג פלורופירימידין. לא ברור האם ניתן להחליף טיפול זה עם משלב FOLFOX, המכיל פלורואורציל, לאוקוברין ואוקסליפלטין.
עוד בעניין דומה
מחקר אקראי זה שבוצע במספר רב של מרכזים רפואיים ללא סמיות בחן אי-נחיתות של משלב FOLFOX ניאואדגובנטי (עם הוספה של טיפול כימותרפי-קרינתי אם הגידול לא קטן ב-20% לפחות או אם משלב FOLFOX הופסק בשל תופעות רעילות) בהשוואה לטיפול קרינתי וכימותרפי מקובלים. במחקר נכללו נבדקים בגירים עם סרטן חלחולת בדרגה קלינית של T2N+,יT3N- או T3N+ אשר היו מועמדים לניתוח משמר סוגר. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא מחלה. החוקרים הגדירו כי אי-נחיתות תושג אם הגבול העליון של רווח בר-סמך דו-צידי של 90.2% עבור יחס סיכונים להישנות או מוות לא תעלה על 1.29. תוצאים שניוניים כללו שרידות כוללת, הישנות מקומית (לפי ניתוח זמן עד אירוע), השגת כריתה פתולוגית מלאה, תגובה מלאה לטיפול ותופעות רעילות.
בין התאריכים יוני 2012-דצמבר 2018, 1,194 נבדקים עברו הקצאה אקראית, מהם 1,128 החלו טיפול; 585 בקבוצת הטיפול עם FOLFOX ו-543 בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה והקרנה. תוצאות המחקר הדגימו כי כעבור תקופת מעקב חציונית של 58 חודשים, משלב FOLFOX נמצא לא נחות לטיפול כימותרפי וקרינתי עבור שרידות ללא מחלה (יחס סיכונים עבור הישנות או מוות של 0.92, רווח בר-סמך של 90.2%, 0.74-1.14, p=0.005 עבור אי-נחיתות). שיעורי השרידות ללא מחלה כעבור חמש שנים עמדו על 80.8% (רווח בר-סמך של 95%, 77.9-83.7) בקבוצת הטיפול עם FOLFOX לעומת 78.6% (רווח בר-סמך של 95%, 75.4-81.1) בקבוצת הטיפול עם כימותרפיה וקרינה. השרידות הכוללת (יחס סיכונים עבור מוות של 1.04, רווח בר-סמך של 95%, 0.74-1.44) וההישנות המקומית (יחס סיכונים של 1.18, רווח בר-סמך של 95%, 0.44-3.16) היו זהים בין הקבוצות. 53 נבדקים (9.1%) מקבוצת הטיפול עם FOLFOX קיבלו טיפול כימותרפי וקרינתי לפני הניתוח, ושמונה נבדקים (1.4%) קיבלו טיפול כימותרפי וקרינתי לאחריו.
מסקנת החוקרים הייתה כי עבור נבדקים עם סרטן חלחולת מקומי-מתקדם המועמדים לניתוח משמר סוגר, טיפול קדם-ניתוחי עם FOLFOX איננו נחות מטיפול כימותרפי וקרינתי קדם-ניתוחי כמקובל, מבחינת שרידות ללא מחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
