• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
ECO 2023

סיקור מיוחד של כנס ECO 2023

בימים אלה מתקיים בדבלין, אירלנד, כנס ה-ECO האירופאי הבינלאומי בתחום ההשמנה. מערכת דוקטורס אונלי, בשיתוף חברת נובו נורדיסק, עם סיקור האירועים המרכזיים מהכנס בבלוג מיוחד. הסיקור בחסות בלתי תלויה של חברת נובו נורדיסק

עדכונים

יום ראשון, 10:35
פרופ' נעים שחאדה

מחקר נוסף שהוצג בכנס על ידי: גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים אצל ילדים ומתבגרים בגלאי 5-17 שנה מישראל (נתוני ק"ח מכבי). המחקר כלל 7211 ילדים עם עודף משקל והשמנה קלה class 1 – המחחק מסוג cross sectional – הראה קורולציה ברורה בין העליה במשקל ולבין המצאות גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים. ז"א שמנים בקבוצת class 1 שאחוזון ה bmi שלהם היה בתחום 110-120% גבוה יותר מאחוזון 95 הראו עליה משמעותית באנזים הכבד ALT ובערכי LDL ו TG לעומת אלו עם עודף משקל או שנמצאים בתחום 100-110%. יתרה על כן היה להם סיכון יתר לסבול מיותר מגורם סיכון אחד CLUSTERING OF RISK FACTORS התוצאות מעידות על חשיבות מירבית לטיפול בהשמנה אפילו בשלביה הקלים ובדרגות הראשוניות כמו class 1 obesity – המחקר בוצע על ידי דר' עפיף נח'לה ופרופ' נעים שחאדה

יום שבת, 15:11
ד"ר ענת לינדר

הרצאה השמנה וסרטן ( רנהאן)
עם bmi מעל 30, יכול להביא ל 13 סוגי סרטן. בעיקר שג מעי ואנדומטריום . באנדומטריום אסוציאציה הכי חזקה.
בארצות מערב סרטן סיבה שניה לתמותה.
יש מס מכניזמים : הורמוני מין, אינסולין ו igf 1 ומרכבי דלקת
bmi גבוה מעלה הסיכון כ
המנגנונים לא לחלוטין ברורים.
יש להנחות באיזו אוכלוסיה להציע מניעה…
לגבי שמנים עם סרטן : יתייחס ל-
פרוגנוזה כימו והפרדוקס של השמנה
פרוגנוזה פחות טובה בחולי סרטן עם השמנה בעיקר שד מעי. אבל יש הרבה "חורים" בסברה הזו.
אוספים מידע לגבי משקל ופרוגנוזה cup global: הראו בשד ש bmi גבוה יותר תמותה גבוהה יותר. כן יש אסוציאציה חזקה במקרה זה
מידע נוסף: טרם פורסם: פרוגנוז בסרטן קולורקטלי במקרה זה המידע יותר הטרוגני ואין מסקנה חד משמעית לגבי הקשר לפרוגנוזה.
בחולים שעוברים כימותרפיה בסרטן מעי גס ( ניתוח של מידע מהרבה מטופלים )

ברקע לאיסוף נתונים יש הרבה קושי:
ריכוז הטיפול שונה בין המטופלים ומשך הטיפול שונה ולכן מאד מורכב למדוד את החשיפה לטיפול במטופלים
השונים.
השמנה האם משפיעה באופן ישיר על תמותה או לא ישיר , אולי טוקסיות של הטיפול כי במשקל גבוה יותר מינון גבוה יותר…. אבל יש הרבה פקטורים אחרים שמשפיעים , מודלים מורכבים…
לכן- לא ניתן לומר ש bmi קשור להישרדות.
בשד לא ראו אסוציאציה בין bmi לפני טיפול וההישרדות.
סרטן פרוסטטה: מטסטטי:
יש פרדוקס ב bmi גבוה או נמוך יש יותר תמותה.
בקולורקטל bmi יותר גבוה
מה לגבי psa בחולים מטסטטים:
יש אסוצי הפוכה. Bmi גבוה , מוריד ה psa, ב bMi גבוה אגרסיביות גבוהה יותר . ( משפט אחרון לא בטוחה…. )

יום שבת, 13:42
ד"ר נגה מינסקי

Alan Spector on food intake behaviors- After RYGB there is a change in sensory-discriminative taste function and hedonic/motivational properties of taste stimuli in rat and human studies. While rats ingest less of their calories as sugar and fat post-surgery, humans do not. This disparity is likely due to the fact that so many other factors affect human food choices. Post-RYGB, both people and rats eat less overall during meals, but do not reduce their number of meals. This implies that the stimulus/motivation to start a meal is the same, but there is altered postingestive feedback causing subjects to stop the meal earlier.

יום שבת, 13:11
ד"ר יעל סופר

מחקר ברזילאי שבדק נשים עם ובלי סרקופניה (קבוצה קטנה 21 בלי מול 15 עם) לפני ניתוח בריאטרי. הסרקופניות הורידו יותר מסת עצם (bmd) בעמש ובצוואר הירך אחרי שנה, למרות ירידה זהה במשקל

יום שבת, 12:20
ד"ר הדר מילוא רז

2 מחקרים על MAFLD באנשים החיים עם השמנה חמורה בספרד –
117 מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי – רטרוספקטיבי
80 מטופלים במעקב פרוספקטיבי

שכיחות MAFLD באוכלוסיה:
95.7% MAFLD
28.3% סטאטו-הפטיטיס

וואלידציה של שיטה לא פולשנית לבדיקת כבד שומני ופיברוזיס OWLiver –
קונקורדאנס של 63.2% עם הביופסיה. הסיבה העיקרית על פי אנליזה לחוסר התאמה: BMI פחות גבוה. כך במחקר הראשון.

במחקר השני, אחרי מעקב של 3 שנים – ירידה בסטאטו-הפטיטיס מ35.1% ל7.6%.

רמיסיה יותר בצעירים, נשים, פחות פיברוזיס, לא סכרתיים.

רמיסיה קורית רק ב25% אחרי ניתוח בריאטרי!!!

יום שבת, 12:13
ד"ר הדר מילוא רז

מחקר שבדק רמיסיה של כבד שומני לאחר ניתוח בריאטרי: רמיסיה של כבד שומני 3 שנים לאחר ניתוח בריאטרי התרחשה בעיקר בנשים צעירות ללא סכרת עם סקור נמוך מFIB4

יום שבת, 12:01
ד"ר עידית דותן

אנליזה מתוך מחקר הsos השבדי, בו השוותה אוכלוסיה עם השמנה בטיפול שמרני לטיפול כירורגי (בזמנו טבעת, srvg, וrygb רק 13%). מעקב אחרי 26 שנה, במי שפתח סכרת סוג 2 שנתיים אחרי הניתוח.

תמותה כללית עולה ב60%
קיצור תוחלת חיים ב3.7 שנים
תמותה קרדיו ווסקולרית 74% יותר בקבוצת הסכרת

תחלואה קרדו ווסקולרית 70% יותר
תחלואה מסרטן 43% יותר
סיבוכים מיקרו וסקולרים פי 5.3 יותר בקבוצת הסכרתיים

ד"ר דן אויירו בתגובה:

מול מי השוו

ד"ר דותן:
לקחו את כלל האוכלוסיה: מי שעבר ניתוח ומי שלא. בדקו מי פיתח סכרת שנתיים אחרי. ואלה 2 הקבוצות ביניהן השוו: סכרתיים מול לא סכרתיים, שנתיים אחרי התחלת מחקר הsos. מעקב של 26 שנה.

יום שבת, 11:51
ד"ר עידית דותן

היפוגליקמיה אחרי ניתוחים בריאטרים
‐————————————————-

שכיחות –
—————
לפי הספרות: 0.3% עד 5%
לפי דיווח אישי: סביב 34%
במחקר הנוכחי: 6.9% מהחולים

אין ביומרקרים טובים לצפות מי יפתח PHH. אולי מי שיש לו a1c נמוך יותר, נשים, תגובת אינסולין גבוהה יותר אחרי ogtt, מעל 75% EWL. מי שעולה במשקל אחרי הירידה – פחות סיכון.

פתופיזיולוגיה –
———————-
# מעבר נוטרייינטים מהיר למעי
# תגובת glp1
# חדש – עליה בתעלות sglt1 במעי

אבחנה –
—————
אצלם משתמשים בogtt של 100 גרם. אחרי 30-60 דקות – מעל 200; אחרי 90-120 דקות – מתחת ל55 – אבחנתי

טיפול –
————-
# תזונתי – חלבונים, שומנים בריאים, מיעוט פחמימות, פחמימות מורכבות. במחקר שלהם 44%
# תרופתי – אקרבוז, סומטוסטטין אנלוגס, glp1 אגוניסטס, קנגליפלוזין במינון גבוה- במחשבה על sglt1 במעי . במחקר שלהם 31%
# כירורגי – כשאין ברירה. במחקר שלהם 25%

יום שבת, 11:45
ד"ר ענת לינדר

הרצאה לי קפלן: ( שבת)
להתגבר על מכשולים לטיפול אפקטיבי:
להגביר את הנסיון של המטופל
לשפר שביעות רצון המטפל
להוריד הוצאה כלכלית
לשפר טיפול ברמת אוכלוסייה
מה לעשות על מנת לשפר למטופל את ההשמנה- כל מקצוע יציע את התחום שלו: תרופה, ניתוח, דיאטה….
יש הבדל בין טיפול מוכוון מטופל או מוכוון טיפול: שקופית:
מוכוון מטופל- לפי המידע הכי טוב
אם המטופל במרכז הזדמנות לבחור אחד מאופציות הטיפול: פסיכולוגי. תזונתי. תרופתי. ניתוחי….
שביעות רצון המטפל: באופן כללי יש ראשית לקבוע אבחנה- > הצעת טיפול-> תמיכה בהמשך הטיפול.
בהשמנה כאילו אין אבחנה, כי זה ברור שיש השמנה. תרופות לא היו הרבה עד לאחרונה ורופאים נתקלים באותה בעיה של סטיגמה. למשל בסרטן הצוות נותן תמיכה, לא מרפא. בבריאטריה הצוות גם תומך בנושא התזונתי הרופא מטפל בבעיות הרפואיות.
אחת הבעיות בהשמנה היא המחיר. יש מטופלים שיכולים להנות מטיפול פחות יקר. יש לשפר את המצב הזה של יוקר הטיפול.
אחת המטרות היא להנגיש טוב יותר את הטיפול ואז יהיה יותר שוויון / הגינות. אז המטרה היא לה גיש את הטיפות ה כון תוך התחשבות גם כלכלית , אזור מגוריו , בנוסף ל BMI.

אחת הבעיות בגישה בהשמנה היא ז"הגנה" על המטופל, נמנעים מלשוחח על השמנה.
יש מעין גישה שטיפול צריך להיות הכי בטוח, כי הרי מדובר רק בהשמנה, זה לא סרטן או מחלה אחרת.
בכל ההמלצות הבינלאומיות נכתב-אתה "יכול" לתת טיפול אם ה bmi מעל ערך מסוים לא נכתב תתחיל טיפול אם…
אנחנו צריכים להתגבר לשנות הגישה הזו לדבריו

יום שישי, 19:00
ד"ר צחי כנען

במושב התזונה מנסים לשכנע בשתי הרצאות שצריכה קלורית של 800 קקל (very low calorie diet) יעילה ורלוונטית למטופלים שלנו. מישהו מהם ניסה את הצום הזה? וטיפול תזונתי בתחליפי ארוחה (meal replacement) משעממת, חדגונית אך יעילה….

מי מאיתנו רוצה לגרום למטופלים לאבד את חדוות האכילה? את המאכלים הטעימים מבית אמא וסבתא? כאילו אנחנו לא ב-2023.

נופר בתגובה: רק להדגיש שהגבלה הקלוריות הזו היא זמנית, ובהדרגה מעלים לתזונה מאוזנת, סביב 2,200 קלוריות, אחרי שהגוף "מתרגל לדלק תזונתי" אחר.

ד"ר נגה מינסקי: אז איך אפשר למנוע עלייה במשקל בהתאם לעלייה בקלוריות בשלב הזה?

ד"ר גיל בן יעקב: הרי תחילת היום הוכיחה שאנחנו לקראת שחר של יום חדש. זה קצת רפואת ההשמנה של אתמול! איפה כל מה שדובר בו ביום הראשון ש-caloric restrictions מביאה לאדפטציה ולירידה ב-BMR.

אל תרעיבו אותנו – תנו לנו טיפול!

יום שישי, 17:44
ד"ר מיכאל ויינפאס

תת סיווג של סוגי השמנה – האם עולם ההשמנה יכול להעתיק מעולם הסוכרת?

מחלת הסוכרת היא הטרוגנית, לא כל חולי הטייפ 2 זהים, וכן באוביסיטי. לפי מדידית עמידות לאינסולין (וכן BMI ועוד פרמטרים) יש תת סוגים של טייפ 2 כמו SIDD SIRD ואנחנו יודעים שכל קלסטר נוטה לסיבוכים שונים. הראשונים יותר נוטים לרטינופתיה והאחרונים יותר לנפרופתיה.

בסיווג קלסטרים של פנוטיפים של אוביסיטי לפי מדדים כמו לחץ דם, אנזימי כבד, כליות, פרופיל ליפידים וגלוקוז, פיזור השומן ומדדי דלקת, האם זה יכול להועיל לניבוי סיכון לסיבוכים ולהתפתחות סוכרת?

למשל, בקלסטר עם CRp גבוה פיתחו יותר MACE ויותר סוכרת, ובקלסטר עם סוכר גבוה פיתחו יותר סוכרת.

בהמשך יילקחו בחשבון גם פיזור השומן, ביומרקרים גנטיים ועוד פרמטרים. אולי בהמשך נוכל לעשות קלסטרינג לאנשים החיים עם השמנה ולדעת מי צפוי יותר לסיבוכים ומי מגיב טוב יותר לתרופה מסוימת – עיקרון שכבר קיים בעולם הסוכרת בו אנחנו יודעים איך BMI או GFR משפיעים על התגובה למשפחות תרופות שונות כמו פיוגלוטזון וסיטהגלפיטין.

גורמים גנוטיפים ופנוטיפים משפיעים על התגובה לניתוחים בריאטריים.

יום שישי, 16:45
ד"ר עידית דותן

האם יש עתיד לניתוחים הבריאטריים? ד"ר פטרלי, שוודיה

ניתוחים בריאטריים קיימים עשרות שנים. יש שימור ירידה במשקל באחוז גבוה של המטופלים וידוע שהניתוח בטוח ברוב המטופלים לאורך זמן.

יש הוכחות לירידה בתחלואה נלווית כמו: רמיסיה של סכרת, יתר ל"ד, דיסליפידמיה, סרטן, MACE, וגם תמותה.

הנתוחים בטוחים: תמותה מניתוח בריאטרי דומה לתמותה מכוליציסטקטומי לפרוסקופי.

הנתונים על התרופות (המצוינות!) לא מראים מה קורה בטווח הארוך באמת, בינתיים. לא יודעים מה קורה עם התרופות עשרות שנים קדימה – לא מבחינת תופעות לוואי ולא מבחינת שימור המשקל.

לסיכום, לדעת הדובר, עדין יש מקום לניתוחים בריאטריים, גם בעידן שבו אנו חיים, בעת שנכנסות לשוק התרופות החדשות האפקטיביות, מתוך הבנה שהטיפול בהשמנה הוא ל כ ל ה ח י י ם.

יום שישי, 14:44
ד"ר עידית דותן

בחירת התרופות תמיד צריכה להתייחס למצבים נוספים ולתחלואה נלווית 

סכרת סוג 2 – אגוניסטים ל-GLP1 ומעכבי SGLT2

דיכאון (בלי חרדה) – בופרופריון

מיגרנות – טופיראמאט

הפרעה בי-פולארית – מטפורמין

הפרעות שינה – טופיראמאט

דיסליפידמיה – אורליסטאט

עישון, חשקים – בופרופריון, נלטרקסון-בופרופריון, טופיראמאט

כמו כן דובר על שילובים שונים (נלטרקסון-בופרופריון או טופיראמאט, יחד עם GLP1 או GLP1-GIP) ומעבר בין תרופות (מאותה קבוצה), אשר מוסיף עוד ירידה במשקל ככל שהתרופה חזקה יותר.

ד"ר מיכאל ויינפאס בתגובה: מתעניין, כמה מכם רושמים אורליסטס בגלל דיסליפידמיה (ולא ססטין פוטנטי אזטרול ו PCSK9)? כמה מכם רושמים טופקמס בגלל בעיית שינה (ולא מלטונין, זי דראגס)? כמה מכם רושמים נטלקסון אם יש דיווח על חשקים? כמה מכם משלבים בופרופרין או קיוסימיה עם GLP1?

בהרגשה שלי יש פער די גדול בין התיאור האידיאלי של מבחר כה גדול של תרופות להשמנה, הכולל קונרטייב וקיוסימיה, כשכל אחד נושאת בחובה תכונה ייחודית' לבין הפרקטיקה הסופית בארץ…

ד"ר דרור דיקר: צודק.

ד"ר עידית דותן: לא רושמים אורליסטאט לדיסליפידמיה, אבל זה added value כשמטפלים בהשמנה וטריגליצריטים עוד גבוהים (אצלי לא כקו ראשון אלא כתוספת ל-GLP1 עם עצירות. עוזר לעצירות וגם לירידה נוספת ושימור משקל).

אם יש מישהו עם מיגרנה או אפילפסיה, תמיד אשאל את הנוירולוג מה דעתו על טופומקס במטופל זה. כמובן, לא אשנה טיפול במטופל יציב ומאוזן. לפעמים זה מצליח.

לגבי בופרופריון, דווקא כן רושמת במטופל שרוצה לעשן, או דיכאון בלי חרדה, ואם יש פסיכיאטר.ית, אתייעץ גם.

ד"ר מיכאל ויינפאס: כן, התסריטים שציינת הגיוניים וקיימים.

יום שישי, 14:40
ד"ר מיכאל ויינפאס

אין ייאוש בעולם ההשמנה –
טיפול פרמקולוגי קומינציה להשמנה. על בנפיט כפול

מקרה: אחות בת 42 עם השמנה בדרגה 3. יעודה לניתוח בריאטרי. סבלה גם מ-OSA, יל"ד, אינסומניה, היפותיירודיזם.

ניסתה תחליפי ארוחות ופתרונות תזונתיים. ניסתה בעבר סאקסנדה וקיוסימיה, ללא ברכה.

באנמנזה דגש על נסיונות והצלחות וכשלונות בעבר לאורך השנים,
וזה קורה לפני עידן הויגובי והמנג'ורי.

לפעמים נחפש בנפיט כפול בתרופה כמו בופרופיון שיכולה לעזור לדיכאון, טופמקס למיגרנות, מטפורמין למחלה ביפולרית ולפי זה נתקבע על התרופה המתאימה. טופמקס בעל זיקה למכורים למתוק ולמשקאות מתוקים.

בכל תרופה יש לבחון אחרי 3 חודשים אם המטופל הוא ריספונדר.

טופלה בסמה ובהמשך בטריזפטייד. המעבר השפיע על הקרייבינג. היום אינה נוטלת תרופות ליתר לחץ דם.

לפעמים שילוב תרופות יעלה יעילות ויוריד טוקסיסיות. לא להתייאש ואם אין תוצאות עם תרופה אחת, לעבור לשנייה.

המרצה משתף שהוא נוהג לשלב קונטרייב עם GLP1

יום שישי, 14:39
ד"ר נגה מינסקי

ESPEN/EASO consensus statement sarcopenic obesity (SO) published 2022. Screening, diagnosis and staging present in proposed algorithm. New studies out using this algorithm. SO associated with lower functional capacity, poor nutrition, mortality in older individuals. To define sarcopenia in obesity, there is te necessity to introduce concept of “adequate muscle mass”. The algorithm is being validated with international databases. Preliminary data in these datasets shows prevalence of SO around 5% age 60+ 2.8% in males/4.4% in females under age 40. Prevalence vary widely between populations/databases.

יום שישי, 14:24
ד"ר עידית דותן

באחד המקרים שהוצג על אישה בת 52 עם עלייה במשקל אחרי ניתוח בריאטרי, עם התחזקות של חשק למתוקים ודיכאון, עלו שלוש נקודות מעניינות:

1. פלואוקסטין מתרכז ברקמת שומן, ועל כן צריך לטפל במינון כפול – 2 כדורים של 20 מ"ג במקרה של המטופלת שהוצגה.

2. במקרה של craving, יש עדיפות לפלואוקסטין על וולבוטרין, במקרה שיש גם דיכאון במקביל.

3. פלואוקסטין עצמו יכול לסייע בירידה במשקל של 2-3 ק"ג.

ד"ר דן אויירו בתגובה: מפתיע. אנחנו מכירים את הפרוזאק כמעורר תיאבון ואת הוולבוטרין כמפחית.

ד"ר עידית דותן בתשובה: הוולבוטרין אכן עוזר בירידה במשקל. מסתבר שגם פרוזאק, בעיקר בגלל השפעה על חשק למתוקים.

https://karger.com/ofa/article/15/4/473/828936/Use-of-Fluoxetine-to-Reduce-Weight-in-Adults-with

ד"ר יעל סופר: בסדרות שונות פרוזאק נחשב פחות משמין מ-ssri/snri אחרים.

יום שישי, 14:22
ד"ר דן אויירו

מושב על תרמורגולציה – מושב מעניין שסוקר מידע עדכני בנושא שיש לגביו מחקר כבר כ-80 שנה.

מהמושב ניתן ללמוד כי בשלב זה, ממחקרים שנעשו בבני אדם (מעטים, רוב המחקרים היו בחולדות), אין עדות לאפקט משמעותי של קור על ירידה במשקל.

כפי שציינו ד״ר מילוא-רז וד״ר כשר מירון, האפקט היה לא משמעותי מבחינה קלינית (ויש לציין שהיה כרוך בסבל לנסיינים, שהיו צריכים להיות חשופים לקור משמעותי למשך 90 דקות). גם מבחינת REE וגם מבחינת משקל הגוף.

כן ישנן עדויות לשינוי בהרכב הגוף בעת חשיפה לקור. אציין בפרט את העלייה ברקמת השומן החום והתרמוגנזיס שלה.

יום שישי, 14:22
ד"ר גיל בן יעקב

האם חשיפה לקור מביאה לירידה במשקל?

לא הייתי ממהר לקפוץ למים הקרים.

מטאנליזה עדכנית על הדאטה הקיים בבני אדם מדגימה כי חשיפה חוזרת לקור אינה מביאה לירידה במשקל בשל שיווי משקל בין הגברה של הצריכה קלורית אל מול ניצול אנרגטי…

יום שישי, 14:08
ד"ר מיכל כשר-מירון

תרמוגולציה – BODE CORE TEMPRATURE

הפחתת טמפרטורה היא מנגנון שמור להפחתת הוצאה אנרגטית, "חסכנות אנרגטית" במצבים פיזיולוגיים שונים – היברנציה, היפוגליקמיה, STARVATION וכו'.

בשנים אחרונות יש כלים מהימנים ופשוטים למדוד זאת ויש מעט עדויות לכך שבכל זאת יש הבדלים בשינויים בטמפרטורה לאורך היום בין פרטים עם וללא השמנה.

עבודות ב-RATS הראו שיש בקרב RATS לאחר ירידת משקל עם WEIGHT REGAIN – ירידה של 0.25 מעלות בטמפרטורת הגוף, וייתכן שנושא טמפרטורת הגוף משחק תפקיד בתהליכים של עלייה חוזרת במשקל.

יום שישי, 14:07
ד"ר הדר מילוא רז

בכל פעם שמתרחשת ירידה במשקל יש ירידה בחילוף חומרים ועלייה בהורמוני הרעב – ENERGY GAP.

אם מנסים להשלים את החסר על ידי אימון גופני – ככל שהעכברים התאמנו יותר, כך אכלו יותר והמשקל נשמר ללא שינוי וזאת עד לנקודת המשבר שבה הם התאמנו יותר ממה שהיו מסוגלים לאכול ואז היתה ירידה במשקל. רואים זאת גם במחקרים בבני אדם.

מה לגבי חשיפה לקור?

ככל שהגוף נחשף לסביבה קרה יותר, כך הוא מעלה את חילוף החומרים על מנת להתחמם.

עם זאת, כבר ב-1948 הדגים חוקר בשם ברוקבק שחשיפה לקור בעכברים גורמת לעלייה באכילה.

למרות שהעכברים אכלו יותר, הם ירדו במשקל. עם זאת, לא ניתן להקיש מממצא זה על אנשים מאחר שעכברים יכולים להעלות את חילוף החומרים שלהם הרבה יותר מבני אדם (בחשיפה לקור).

במחקרי בני אדם חשיפה לקור (ללא הנחיה לפ״ג או אכילה) אנשים פיצו עד 126% (אכלו יותר או זזו פחות – זה לא ברור).

מחקר שבוצע על בני אדם למשך 8 שבועות:
חשיפה לקור בלבד
הפחתה קלורית בלבד (30%)
שילוב של רסטריקציה קלורית + חשיפה לקור

התוצאות המוצגות הן על השלבים הראשונים בלבד: לאחר חשיפה לקור היתה עלייה של 30% בחילוף החומרים (פוסט פרנדיאל) אך המטופלים היו אומללים מאוד. חשיפה לקור גרמה להם להיות רעבים יותר אך ללא הבדל בכמות הקלוריות שנצרכו בארוחות.

המסקנות:
חשיפה לקור גרמה לעלייה ברעב אך לא לאינטייק קלורי. החשיפה לקור העלתה מעט את חילוף החומרים.

יום שישי, 14:06
ד"ר בתיה קורנבוים

עיתוי ומשך שינה

בילדים צעירים (ילדי גן), הליכה לישון מאוחרת ויקיצה מאוחרת היו כרוכות בהרגלי אכילה גרועים ובהעדפת מזונות בצפיפות אנרגטית גבוהה ובתזונה גרועה בגיל 7, בלי קשר למספר שעות השינה.

בבנים, גם שינה קצרה נקשרה לאיכות תזונה ירודה וליותר נשנושים.
בעיקרון, יש יותר קשר לעיתוי השינה מאשר למשך השינה בקשר לתזונה אובסוגנית וחשוב להעביר את המסר להורים.

יום שישי, 14:00
ד"ר נגה מינסקי

In a case presenation of post RYGB hypoglycemia, a cross-over study from 2019 comparing medications for treating this condition was discussed (Øhrstrøm et al Diabetes Obes Metab. 2019). Patients were treated with each drug for a week and evaluated with MMT and CGM. Acarbose and pasireotide reduced hypoglycemia, but the latter increased hyperglycemia. Sitagliptin, verapamil and liraglutide did not benefit hypoglycaemia.

יום שישי, 13:52
ד"ר מיכאל ויינפאס

היפוגליצמיה בעקבות ניתוחים בריאטריים

פוסט בריאטריק היפוגליקמיה שכיחה ומאובחנת על ידי ניטור ו-CGM ולא על ידי OGTT.

הטיפול הוא על ידי יועץ תזונתי.
אקרבוז עשוי לסייע לדאמפינג סינדרום, כמו גם GLP1
פתרון ניתוחי הוא רק למקרים קשים מאוד
גם כאן, הטיפול הרב צוותי קריטי להצלחה.

יום שישי, 13:49
ד"ר הדר מילוא רז

טרמורגולציה

ירידה במעלה 1 בחום הגוף מפחיתה 10% בחילוף חומרים במנוחה.

לאנשים במדינות עשירות יותר טמפרטורת גוף נמוכה ב-1.6% מארצות מתפתחות.

חילוף חומרים במנוחה ירד ב-30 השנים האחרונות באירופה ובארה״ב.
מחקרים שנערכו עד כה (והיו מתודית בעייתיים) לא הדגימו הבדל בטמפרטורת הגוף בין אנשים עם או ללא השמנה.

מעט שעות שינה מפחיתות חום גוף ובמקביל מעלות אכילה, שניהם מקדמים השמנה.

מחקרים אחרים הדגימו שאכילה בשעות הערב המאוחרות מפחיתה חילוף חומרים.

נשאלת השאלה: האם חום הגוף יורד לאחר ירידה במשקל?
במחקר בעכברים שהורעבו, חום הגוף ירד באופן משמעותי. כאשר האכילו אותם שוב, חום הגוף עלה אך במעט ולא לנקודת ההתחלה.

חילוף החומרים יורד יחד עם הירידה בטמפרטורת הגוף ועשוי להסביר עד 25% ירידה ב-REE.

יום שישי, 12:55
ד"ר דן אויירו

מחקר בסיסי ראשוני בעכברים – מתן שילוב של Nintedanib ו-Celecoxib יכול להפחית פיברוזיס ב-WAT ויסרלי.

יום שישי, 12:54
ד"ר מיכאל ויינפאס

תרופות הקומבינציה החדשות השונות שעל הפרק ממשפחת ה-NUSH ומפלצת תלת ראשית חדשה

בשנת 2035 לרבע מהאוכלוסיה תהיה השמנת יתר ויחד עם זאת הכלים לטיפול משתכללים.

NUSH SUTRIENT STIMULATED HORMONES הם הורמונים כמו ה-GLP1 וכן גלוקוגון ואמלין ו-GIP והם משדרים מהמעי למוח ויסות תיאבון וניתן לייצר דואל וטריפל אגוניסט מהם.

סמה 2.4 הדגים 16.9% ירידה במשקל ואחריו הגיע הטריזפטייד עם 22.5% ירידה במשקל.

בקנה, קומבינציות של GLP1 ו-GIP, גלפי1 וגלוקוגון, GLP1 אורלים שכבר נמצא בפאזה 3 וכן נמצא בפייז 3 אמלין ו-GLP1.  בקנה נמצא גם SMALL MOLECULE GLP1.

הם לא דורשים נטילה בצום בהיותו non peptide – שמו הוא ORFORGLIPRON והוא בפייז 1. לאחר 3 חודשים היתה ירידה גם ב 1.8% כשהם החלו במסוכרר של 8%, ירידה של 54 מג/דל גלוקוז בצום וירידה במשקל של 6.6%. ללא סיגנלי בטיחות חדשים.

כמו כן בקנה, שילוב משולש של GLP-1 GIP GLUCAGON. שמה של המפלצת התלת ראשית הוא RETRATUTIDE . מחקר הפייז 1בי על פני 12 שבועות של הזריקה החד שבועית בקרב סוכרתיים עם עודף משקל או השמנה. לא נצפו היפוגליקמיות ולא מקרה מוות, ללא תופעות לוואי משמעותיות.  תופעות לוואי גסטרואינסטנליות במיוחד בתקופת הטיטרציה. תגובה מטבולית תלויית מינון. לאחר 3 חודשים כ-10 קילו ירידה במשקל. מסוכרר ירד עד ל-1.9% שיפור בפרופיל השומנים עם ירידה של 31% ברמות ה-LDL – וזו תוצאה כבר חריגה ביחס לתרופות אחרות ושווה לחכות לפייז 3 בנושא.

יום שישי, 12:49
ד"ר הדר מילוא רז

המאמר על Retatrutide – לחץ כאן

הירידה במשקל מאוד מרשימה: תוך 3 חודשים בלבד.

ד"ר בתיה קורנבוים בתגובה: מולקולה נוספת שנבחנת – retatruide
Triple GIP/ GLP1/ Glucagon
receptor agonist
ירידה דרמטית של 10% ב-12 שבועות.

רק להדגיש, התרופות החדשות נבדקות בינתיים בחולי סוכרת.

ד"ר דן אווירו בתגובה: מולקולה חדשה נוספת שכבר הכרנו לפני מספר חודשים – Retatrutide שהיא למעשה triple agonist לgip glp1 וגלוקגון רצפטורים.

תוצאות פאזה 1 במטופלים עם סוכרת, שנמשכה 12 שבועות ובה הושוו גם לטרוליסיטי 1.5מג ולפלסבו – מבחינת ת״ל – בעיקר GI.
ירידה במשקל ב12 שבועות היתה 10.3%.
היתה ירידה בLDL ב31% (נתון מרשים שלא נצפה עד כה).

 

יום שישי, 12:42
ד"ר דן אויירו

מולקולה חדשה: Orfoglipron

זהו glp1ra פומי פוטנטי שאינו פפטידי. נמצא כעת בפאזה 1 במטופלי סוכרת.
תוצאות ראשונות שטרם פורסמו:
ה-BMI הממוצע היה 31, a1c ממוצע היה 8 וכ-60% היו גברים.

בבדיקת הבטיחות הראשונית לא היו ת״ל קשות. ת״ל היו שכיחות בקרב המטופלים. אלו היו בעיקר תופעות GI (בחילות והקאות).

ב-12 שבועות של המחקר היתה ירידה של כ-6.6% במשקל` ירידה של עד 1.8% ב-a1c.

תוצאות פאזה 2 יהיו בעתיד.

יום שישי, 12:24
ד"ר מיכאל ויינפאס

כשהמחט משיגה את הסכין

ניתוח שרוול מוריד במשקל ב-17%. ניתוח מעקף כ-23% והנה המחט השיגה את הסכין עם הטריזפטייד.

מדובר במהפכה בעולם ההשמנה. כמובן, יש לזה השלכות על הרבה סקונדרי אנד פוינט הקשורים לאיכות חיי המטופלים.
כ-40% מהמטופלים על 15 מג השיגו ירידה במשקל מעל ל-25%.
ייתכן שבבעלי BMI לא מאוד גבוה כמו 27, נראה שאין צורך במינונים הגבוהים, כפי שאפשר ללמוד מהמחקרים שיש 16% ירידה במשקל גם על 5 מג.

במטופלים ב"משקל נמוך" עד BMI 30

40% ירידה בשומן הויסרלי 10% ירידה ב-TOTAL LEAN MASS, כך שהרכב הגוף משתפר לטובה מבחינתה אחוזים בין מסת גוף רזה לבין שומן ויסרלי.

גם במבוגרים יותר המגמות דומות, אוכלוסיה שבה יש יותר חשש לאיבוד מסה רזה. ירידה במסוכרר של עד 0.51% ויש לזכור שחלק היו טרום סוכרתיים. כמו כן, ירידה ברמות אינסולין בצום. ירידה בט"ג, עלייה ב-HDL וירידה ב-LDL, ירידה בערכי לחצי דם למרות שהבזליין של לחצי דם היה נורמלי. השינוי בלחצי דם שבין 3-5 מ"מ כספית היה מתמשך. מטופלים דיווחו על שיפור באיכות חייהם כמו פ"ג, תפקוד, כאב, ויטאליות, תפקוד חברותי ובריאות נפשית. חלק מהמטופלים היו עם הגבלות תפקוד גופניות בעת הגיוס למחקר.

לגבי שינוי בתמותה, נחכה ל-MMO אבל נכון לכעת לא נראית מגמה מדאיגה, אם כי יש לקחת בחשבון שהקוביד קצת מבלבל את התמונה בנושא.

תופעות לוואי בולטות הן בחילות, עצירות ושלשולים. לרוב מדובר בבחילות קלות והמגמה נחלשת עם התקדמות המחקר.

ללא הבדל בכוליליטיאזיס בין קבוצת המחקר לבין הפלצבו; דופק עלה בממוצע עד ל-2.6 פעימות בדקה; מעל 63% ירדו מעל 20% במשקל

יום שישי, 12:20
ד"ר הדר מילוא רז

השמנה וסיבוכים מטאבוליים

היפרגליקמיה אינטרמיטנטית מעלה טרשת עורקים – נראה שרמות גלוקוז גבוהות מקדמות תהליך אינפלמטורי שבתורו מקדם טרשת עורקים. הדגימו זאת ע״י חשיפה של עכברים לרמות גלוקוז גבוהות מספר פעמים ביום ולאחר מכן בדקו את העורקים שלהם. בנוסף, לאחר 10 שבועות של חשיפה לרמות גלוקוז משתנות – הם ראו עלייה בפרוליפרציה של תאי מערכת החיסון (מונוציטים נוטרופילים) ונראתה גם שקיעה שלהם בדפנות כלי הדם.

ישנו זיכרון של מערכת החיסון וכאשר קיימת חשיפה חוזרת לרמות סוכר מוגברות, תגובת תאי החיסון והפרשת ציטוקינים מתרחשת מהר יותר ובאמפליטודה גבוהה יותר.

יום שישי, 12:20
ד"ר דן אויירו

סב אנאליזה מה-SURMOUNT 1 מראה שמטופלים בזרוע הטיפול אשר היתה להם בבסיס הגבלה בפעילות הגופנית – בתום המחקר חוו שיפור משמעותי לעומת קבוצת הפלסבו.

* שאלה נהדרת של ד״ר גבי ליברמן על ההרצאה על נתוני ה-SURMOUNT1 – על הליווי של מטופלים בעידן התרופות הפוטנטיות. כאשר מדובר בטיפולים פוטנטים המתקרבים ומדמים ניתוחים בריאטריים, ייתכן ואנחנו צריכים ללוות את המטופלים בצורה דומה למנותחים הבריאטריים. לדוגמה, מתן תוספי תזונה מתאימים.

בהקשר זה הזכיר המרצה שבמטופלים אשר מגיבים מהר לטירזפטייד – על מנת למנוע היווצרות אבני מרה או דלקת של כיס מרה, הם נותנים ליתים סופחי מרה.

ד"ר בתיה קורנבוים בתגובה: בהמשך לנאמר על הסב אנליזה מה-Surmount 1 היה שיפור בפרמטרים שונים; הרגשת בריאות כללית, תפקוד פיסי, פחות כאבים, בריאות נפשית, תפקוד רגשי.

יום שישי, 12:00
ד"ר הדר מילוא רז

פיברוזיס של רקמת השומן סמן להידרדרות קרדיווסקולרית – פרופ' קרין קלמונט

כאשר רקמת השומן גדלה בתהליך ההשמנה ישנו שינוי מטאבולי ותהליכי דלקת.
בכבד ניתן לראות הצטברות קולגן המבטאת את מידת הפיברוזיס סביב תאי ההפטוציטים. בדגימת רקמה ניתן לראות שמרכז הפיברוזיס הוא סביב כלי הדם ואדיפוציט שנכלא בתוך רקמת פיברוזיס, קטן.

במעקב אחרי למעלה מ-3,500 מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי, נראה קשר ברור בין ירידה במשקל לבין רמת הפיברוזיס הכבדי.

השלב הבא של המחקר שלהם תיאר את התאים שעוברים דפרנציאציה לתאי שומן או תאים אחרים (פיברובלסטים). אפיינו את המרקרים שלהם.

השלב הבא היה להתרכז בתאים שהם CD9+. עקבו אחרי מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי עם סוכרת ותאי CD9+ בשומן הויסראלי שלהם. אלה שהיו להם יותר תאים חיוביים ל-CD9 היתה להם פחות רמיסיה של סוכרת לאחר הניתוח.

ז״א, הם הראו שיש קשר בין נוכחות התאים הללו לבין שיפור פחות של מדדים מטאבוליים לאחר ניתוח בריאטרי.

במחקר שערכו בעכברים, נתנו לעכברים שהיו על HFD ושהיה להם CD9+ ברקמת השומן, תרופה אנטיאינפלמטורית + אנטיפיברוזיס. נראתה עלייה ברגישות לאינסולין וירידה בביטוי גנים אינפלמטוריים.
הם צפו בירידה בפרוליפרציה של תאים שמבטאים CD9+ ואיתה ירידה בפיברוזיס.

מה לגבי בני אדם? ב-2015 התפרסם מחקר בו דגמו רקמת שומן באנשים שירידו במשקל וראו שהיתה עלייה בכמות הקולגן ברקמת השומן שלהם.

ד"ר דיקר בתגובה: מטפורמין עשוי לעזור בכך.

ד"ר מילוא רז: הם השאירו שאלות רבות פתוחות. אחת מהן מהם מאפייני הקולגן שמצטבר לאחר הירידה במשקל, שידוע שהוא קולגן שונה מזה שמצטבר בתהליך ההשמנה.

יום שישי, 11:55
ד"ר מיכאל ויינפאס

תרופות חדשות להשמנה – כשהמחקרים מבטאים את שינוי התפיסה שלנו בנושא

גם בהשמנה יש קלאסטרים כפי שאנו מבינים היום בעולם הסוכרת ומכאן ההשלכות להתאמת תרופה לפי קלאסטר.

טריזפדייט הוא טיפול חד שבועי של 2 אינקרטינים ולאחרונה הנידל פוביה נעלמה עם התעצמות פוטנויות הטיפולים. האפקטים של GLP1 ו-GIP על גלוקגון שונים וכן על בחילות, ומה שקורה זה שלמרות שהתרופות נהיות פוטנטיות יותר, הן עם פחות תופעות לוואי.

בשבוע 26 טרם נראה הפלטו. הירידה במשקל תלוית מינון שלא בצורה מפתיעה.

סורמונט 1 לטיפול בהשמנה, סורמונט 2 לטיפול בקרב סוכרתיים שחיים עם השמנה

חלק מהמחקרים מתייחסים לסיבוכי ההשמנה כמו ה-MMO STUDY,
מחקר שבודק מורטלטיטי ומורבידיטי בקרב מטופלים שחיים עם השמנה, מחקר שנכנסו אליו לפי הקריטריונים הרגילים למחקרי השמנה, מטופלים עם מניעה ראשונית ושניונית (גורמי סיכון בלבד ומחלות לב ידועות).

אנחנו רואים פה הרבה התפתחויות בחשיבה על מחקרי השמנה
המייס הוא של 5 נקודות וכולל גם אי ספיקת לב.

15 אלף מטופלים השתתפו מעל לגיל 18 ללא סוכרתיים למשך 72 שבועות, זרוע של 10-15 מ"ג. הקטגוריות של אחוז הירידה בהשמנה כוללות גם 20% ירידה בהשמנה.

אנחנו רגילים בלחץ דם והיפרליפידמיה להגיע לטרגט ופה אנחנו מדברים על אחוז ירידה במשקל כי לא היו לנו כלים להביא מטופלים ליעד.

כמו כן, נבדקו מדדים מטבוליים כמו מדדי לפידים, לחצי דם, סוכר בצום, היקף מותניים.

כיום, אחוז המטופלים שנשארים על הטיפול גדול ממה שהיה. אחוז הנושרים גבוה מאחוז אלה שחוו תופעות לוואי, מה שאומר שהרבה מטופלים בחרו להתמודד עם תופעות לוואי למען המטרה של השגת שיפור במצב ההשמנה.

פרופיל המטופלים דומה מאוד לפרופיל המטופלים במרפאתנו, מה שמגדיל את האקסטרנל ולידיטי של המחקר.

יום חמישי, 18:55
ד"ר ברוריה טל

הנחיות התזונה החדשות הן להרחיב את החינוך התזונתי בתקשורת, ברשתות החברתיות, להעביר את ההנחיות על ידי כלים קלים להבנה. כיום יותר ארצות באירופה משתמשות בהנחיות תזונה מותאמות לאופי האוכלוסיה המקומית.

יום חמישי, 18:52
ד"ר זהר לנדאו

סעיד מאנגליה הציגה את מהלך המחלה בקרב ילדים מפקיסטן עם השמנה מונוגנית: חסר לפטין, מוטציה ברצפטור ללפטין ובילדים הומוזיגוטיים למוטציה ב MC4 רצפטור. היא הראתה ששיעור התמותה בקרב ילדים עם חסר בלפטין היה גבוה מאד (25%) עד גיל 20, במוטציה ברצפטור ללפטין שיעור התמותה היה של 9% ובקרב ילדים עם מוטציה ב MC4R לא היתה תמותה. בנוסף, בחסר לפטין בעיות קשות נוספות כמו עיכוב התפתחותי, קשיים בלימודים והתנהגות אגרסיבית.
לציין כי בפקיסטן שיעור גבוה של נישואי קרובים ולכן המקרים השכיחים יחסית של השמנה מונוגנית.

יום חמישי, 18:47
ד"ר יעל סופר

Endocrine disruptors
חומרים כימיים במזון, בסביבה אשר משפיעים על הורמונים ואנזימים בתוך זה יש חומרים obesogens אשר נמצא במחקרים אפידמיולוגים ובמקביל in vitro ולפעמים in vivo גורמים להשמנת יתר ותנגודת לאינסולין. משפיעים על רקמות שונות כמו רקמת שומן כבד מח לבלב. דוגמא לכך ביספנול a הנמצא בפלסטיקים, ופתלטים (משחות, מגבונים..) אשר רמתם בקורלציה עם bmi וגם מתן של החומר לתאי שומן גרם לגדילה שלהם. Bpa עובד כם מרכזית עי הפחתה של pomc (הגורם לשובע) ועליה בnpy שמעלה רעב.
חומרים אלו עובדים ישירות על אנזימים החשובים בתנליכם מטבולים או במנגנונים אפיגנטיים (מתילציה)ולכן יכולים לעבור מדור של הורים ואף מסבתא לנכדה

יום חמישי, 18:33
ד"ר ברוריה טל

במטופלים מתחת לגיל 65 עם עמידות לאינסולין עולה שכיחות הסרקופניה ובמקביל יורדים הציונים הקוגניטיביים

יום חמישי, 14:47
ד"ר עידית דותן

ניתוח תוצאות פלאטו הירידה במשקל במחקר הSURMOUNT על פי קטגוריות BMI
‐—‐‐——-‐——-‐——————

המחקר עקב אחר ירידה במשקל באוכלוסיה עם השמנה או BMI של 27 ומעלה עם תחלואה נלווית, בלי סכרת (!). והשאלה הפעם היא: מתי נעצרת הירידה במשקל (ולמה?)

ירידה ממוצעת במשקל: 22.5% במשקל עם המינון המלא של טירזפטייד באנשים תחת הטיפול.

BMI<30
24.3 שבועות

BMI 30-35
25.4 שבועות

BMI 35-40
36.1 שבועות

BMI>40
36.1 שבועות

קצב הירידה: דומה ב24 שבועות ראשונים. נעשה מהיר יותר ב2 הקבוצות העליונות בהמשך בהשוואה לקטגוריות הנמוכות יותר.

אפילו בשבוע 72, חלק מקבוצת obesity grade 3 המשיכו עם ירידה במשקל ולא הגיעו לפלאטו

יום חמישי, 14:45
ד"ר דן אויירו

הרצאה של רייצ׳ל בטרהאם על טירזפטייד והגעה לפלאטו מתוך נתוני הSURMOUNT1.
פלאטו הוגדר כשינוי פחות מ5% במדידה של שבוע 12.
עד שבוע 72 כ 88% מהמטופלים הגיעו לפלאטו.
מטופלים עם BMI גבוה יותר הגיעו לפלאטו מאוחר יותר מאלו בקבוצות BMI נמוכות יותר (36 שבועות לעומת סביב 24-25 שבועות).

יום חמישי, 14:40
ד"ר ברוריה טל

סרין טריאונין קינז prk1 הוא איזומר שמגביר כניסת גלוקוז לתא במצבים תקינים. הפעילות שלו פוחתת בשומן בטני ובסוכרת 2T בבני אדם.

מומלץ להמשיך לחקור את prk1 כמתווך של האינסולין לרקמת השומן, שיעלה את הרגישות לאינסולין ברקמת השומן הבטנית

יום חמישי, 14:29
ד"ר גיל בן יעקב

תוצאים מצויינים של STEP 7 סמגלוטייד 2.4 באוכלוסיה אסייתית בעיקרה ללא הבדל מבחינת תופעות לוואי משמעותיות מול פלצבו.

יום חמישי, 14:15
ד"ר צחי כנען

זוכת מענק מחקר של נובו:

כבר בילדים ספרדיים בגלאי 3-5 נראית השמנה קיצונית ~2.5%

פ״ג אצל ילדים צעירים במשך 4 חודשים משפיעה (ממש) על מבחנים קוגניטיביים וגמישות מחשבתית

פג מפחיתה שומן כבדי ווסראלי כבר בגילאים אלו

יום חמישי, 14:09
ד"ר ברוריה טל

אחרי ניתוח בריאטרי נצפתה ירידה משמעותית של il36G ברקמת שומן בטנית. לא נצפתה בכבד.

יום חמישי, 14:09
ד"ר ענת ליבנר

לירגלוטיד בטוח ומוריד משקל בחולים מושתלי כבד. עבודה 44 חולים, 70% היו עם סוכרת

יום חמישי, 14:08
ד"ר הדר מילוא-רז

מחקר שבדק השפעת טיפול בהשמנה במטופלים לאחר השתלת כבד
44 מטופלים
המטרה היתה לטפל בGLP-1RA לירידה במשקל וקבוצת הביקורת היתה אלא שקיבלו טיפול אחר מGLP-1RA בשל קונטראינדיקציות.
גיל ממוצא 58
BMI ממוצא 37.2
לחלקם היתה סכרת, יל״ד מחלה קרדיווסקולרית או OSA.
החל מ3 חודשי טיפול ועד ל12 חודשי טיפול היתה ירידה משמעותית לעומת קבוצת הביקורת ועד 7.8% ירידה במשקל לאחר 12 חודשים.
נראה ייתרון ברור לטיפול בGLP-1RA לעומת קבוצת הטיפול בתרופות נוגדות השמנה אחרות
לא נראתה דחיית איבר במטופלים
פרופיל תופעות הלוואי היה דומה לפרופיל המוכר (בחילות בעיקר)

יום חמישי, 14:01
ד"ר ברוריה טל

עלייה של אקוואפורין 7 ברקמת השומן בעכברים, כתגובה לקור וולאחר ניתוח שרוול, מפחיתה את הפיכת השומן החום לשומן לבן. אקוואפורין 7 יכול להיות אולי חומר תומך כטיפול מונע להשמנה.

יום חמישי, 13:57
ד"ר דן אויירו

מחקר השוואתי מיוון שהשווה טיפול בסקסנדה לעומת בופרופריון/נלטרקסון (ב/נ). לא הוכללו מטופלים סוכרתיים.
המחקר כלל 42 מטופלים עם BMI ממוצע של 39. 50% נשים.
מבחינת ירידה במשקל ב3 ו-6 חודשים, לא היה הבדל משמעותי בין הטיפולים.
היתה ירידה גם בשומן הכבדי באופן דומה בין 2 קבוצות ההתערבות.
בתבחין ארוחה המטופלים בב/נ הראו עליה בREE.

יום חמישי, 13:56
ד"ר הדר מילוא-רז

מחקר שבדק ע״י US את מצבורי השומן התת עוריים והויסרליים לפני ואחרי טיפול בסאקסנדה למשך 6 חודשים.
מחצית מהמטופלים הפחיתו בשומן הויסראלי
67% הפחיתו בשומן האומנטום
ירידה בשומן סביב הכליה היתה גבוה יותר במטופלם עם יל״ד

מחקר שבדק את השפעת הרכב גוף תחת לירגלוטייד לעומת בופרופריון/נלטרוקסון.
מטופלים עם סכרת לא נכללו במחקר.
נבדקו 42 מטופלים
שני הטיפולים הביאו לירידה במשקל באופן סיגניפיקנטי ללא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות
ירידה בסוכר בצום היה נמוך יותר בשתי הקבוצות לעומת תחילת המחקר, כך גם כולסטרול וTG
לאחר 3 חודשים ביצעו הדמיית MRI בה ראו שתחת ני הטיפולים היתה הפחתה בשומן הכבדיללא שינוי ב LIVER stiffness .
נצפתה ירידה בל״ד סיסטולי בשתי הקבוצות

במהלך מבחן ארוחה – NB ולא לירגלוטייד, הדגים עליה ב RMR (התוצאה היחידה שהבדילה בין שני הטיפולים במחקר זה)

יום חמישי, 13:45
ד"ר מיכאל ויינפאס

ובהקשר זה , סונר היא דרך זמינה ויעילה להערכת רקמות השומן במיוחד טובה בהקשר של מעקב יחידני של אדם על טיפול למחלת ההשמנה.

יום חמישי, 13:45
ד"ר ענת ליבנר

הרצאה מרצה מיון ( שם קשה…)
השפעת glp על רקמת שומן
באמצעות us להפריד /לראות שומן וסצרלי .
לירגלוטיד מוריד שומן ויסצרלי. האם משפיע על אזור פרירנלי?
מחקר 860 נשים פיסטמנופאו. קבלו לירהגלוטמד 6 חד לפחות 21% היו עם DM
בוצע us
שומן סביס אאורטה l4 שם בודקים שומן אומנטלי.
זה שסביב הכליה ניתן לבדוק מימין
שומן פרירנלי. כולן ירדו במשקל, בשכבות השונות של השומן לירגלו הוריד שכבות שומן – 46% הראו ירידה בשומן אןמנטלי, ו 67% הורידו שומן פרירנלי.

יום חמישי, 13:43
ד"ר הדר מילוא-רז

מחקר שבדק ע״י US את מצבורי השומן התת עוריים והויסרליים לפני ואחרי טיפול בסאקסנדה למשך 6 חודשים.
מחצית מהמטופלים הפחיתו בשומן הויסראלי
67% הפחיתו בשומן האומנטום
ירידה בשומן סביב הכליה היתה גבוה יותר במטופלם עם יל״ד

יום חמישי, 13:42
ד"ר דן אויירו

במחקר שבחן על ידי שימוש בUS שומן סב-קוטנאי וויסרלי תוך טיפול בסקסנדה במשך 6 חודשים במטופלים במסגרת מרפאה רב-מקצועית נצפתה ירידה של כ26% בשומן פרה-פריטוניאלי, 18% בשומן אומנטלי וירידה של 22.5% בשומן פרי-רנלי (עם ירידה מעט יותר גדולה במטופלים עם יל״ד).

יום חמישי, 12:46
ד"ר עידית דותן

שימוש בCGM במטופלים עם השמנה וסכרת סוג 2:

כל זמן שמשתמשים בCGM, ישנה ירידה מסויימת במשקל (עד 3 ק"ג בחצי שנה), וזימור הירידה.כאשר לוקחים מהמטופלים את הCGM – עולים את הרוב חזרה.

נסיון אינטרמטינטי לשימוש בCGM – מקדם ירידה במשקל רק אם במקביל ניתנת הדרכה תזונתית יחד עם פעילות גופנית.

יתרונות נוספים של שימוש בCGM במטופלים עם סכרת סוג 2:

בחירת המזון: תזונה מותאמת אישית, יחד עם תזמון הטיפול. גם מסייע במעקב אחר צום אינטרמיטנטי והצמדות לתזונה זו.

פעילות גופנית: בחירת סוג האימון (אירובי, אנאירובי, משולב), עצימות ותזמון. בנוסף, CGM מסייע גם להתמדה בפעילות גופנית על פי מחקרים.

יום חמישי, 12:19
ד"ר ענת ליבנר

הרצאה holistic intervention
Breen
השמנה היא הטרוגנית
הנחיות קלינית שונות כולם ממליצים גישה מולטידיסיפלינרית.
השמנה מחלה שמושפעת גם מהסביבה.
יש חשיבות גם לגישה ההתנהגותית.
במחלות אחרות גם סוכרת מטפלים במחלה ובנושא ההתנהגותי
Multidisciplinary:
תזונה, רוקחים, אחיות רופאים כולם…. לכל מקצוע המומחיות שלו.
בטיפול במטופל עצמו יש לבדוק את כל האספקטים של הסיבות וגם הסיבוכים של ההשמנה.
המטרה היא לקבל תמונה מלאה וכוללת של המטופל . שקופית.
כל איש צוות צריך להבין את מחלת ההשמנה, להיות בקשר זה כם זה ובסוף לכוון באופן אינדיבידואלי למטופל.
אתגר לשנות חשיבה גם אצל המטופל המטרה העיקרית כנראה לא הירידה במשקל, אלא המכלול. שקופית.
לעתיד: התמקדות יותר בבריאות במובן הרחב

יום חמישי, 12:04
ד"ר דן אויירו

אמירה מתוך ההרצאה של קארל לה רו שלדעתי הינה משמעותית היא היכולת לטפל במרכזים רב מקצועיים לטיפול בהשמנה בגישה התואמת את הגיידליינס אך בצורה שאינה לינארית וזאת בשונה לגישה ברפואה הראשונית.

יום חמישי, 12:00
ד"ר מיכאל ויינפאס

אם אנחנו קוראים להשמנה מחלה, מדוע אנחנו לא מטפלים בה כמחלה?
**
העבודה המולטידיסיפלינרי צריכה להיות עם מטרות משלימות של כל איש בצוות
כיום הפוקוס צריך להיות על ה OBESE MORBIDITY ולא רק על ה OBESITY עצמו.
עלינו להגדיר המטרה שהמטרה אינה ירידה במשקל אלא טיפול במחלת האובזיטי ולאורך זמן.
כי נצליח להוריד במשקל לטווח הקצר אבל זו לא המטרה הבלעדית וגם לא בטוח שהיא תועיל למטופל בטווח הארוך ואם היא תוגדר כהמטרה אז בטווח הארוך עלולה אף להזיק.
מחלת ההשמנה גורמת לאנשים לאכול יותר ולכן יש לטפל במחלה ואז באופן טבעי הם יאכלו פחות.
עלינו להבין שיש טיפול מותאם אישית, לפי סייבטייפ החולה, שהטיפול כרוני, לבדוק תגובתיות ולא להאשים המטופלים במחלתם במידה ואינם מגיבים.
עלינו לעבור מ TREATMENT FOCUSED ל PATIENT FOCUSED כאשר הניתוח הבריאטרי הוא בתפקיד ניתוח השתלת איברים כשמכון להשמנה צריך לעבוד בצורה מולטידיסיפלינרית שכל אחד עושה תפקיד שונה בדומה למרכז אונקולוגי ששם ברור שלא כל איש צוות בעל מטרה דומה
השמנה צריכה להיות מוכרת כמחלה אבל אז גם להיות מטופלת כמחלה.
טיפול רב שלבי ומעבר בין המדרגות: שינוי אורחות חייים, אחכ שינוי כזה אבל מכוון עי אנשי מקצוע, תרופות, בריאטריה וקומבינציה בין שני האחרונים.
היעוד בהמשך של המרכזים המולטידיספלינרים תהיה במיוחד עבור אלו שלא הגיבו לטיפול ראשוני בקהילה (חידד המרצה לאור שאלתו של פ' קרסיק)

יום חמישי, 11:57
ד"ר יעל סופר

בהשמנת יתר רואים ירידה בתפקוד של המיטוכונדריה. פרוטאום וביטוי של גנים אחרי ירידה במשקל אחרי ניתוח בריאטרי גרם לעליה בתפקוד של המיטוכונדריה לעומת ירידה בביטוי החלבונים והגנים המיטוכונדריאליים כאשר יש ירידה במשקל (באותה מידה) עם דיאטה

יום חמישי, 11:55
ד"ר עידית דותן

תפקיד הצוות הרב מקצועי, ד"ר קאל לה-רו

צוות רב-מקצועי כול רופא.ה השמנה, כירורג.ית בריאטרי.ת, דיאטנ.ית, פיזיוטרפיסט.ית, פסיכולוג.ית/עו"ס ועוד.

אם כל אחד מחברי הצוות חושב שתפקידו לסייע למטופל לרדת במשקל, בעצם כולם עושים אותו דבר?! זה לא הגיוני- צריך שכל אחד יעשה מה שמוסיף בתחומו, וכך הטיפול יהיה משלים ומושלם.

צריך לטפל בבריאות של המטופל, ולא לגרום לו לרדת במשקל. לתקן את התחלואה הנלווית.

התוכנית לרדת בגדול מראה שלמרות ירידה מדהימה במשקל בהתערבות רב-מקצועית אירי 30 שבועות, רוב המשקל עלה חזרה במעקב של 6 שנים. למה? בגלל שילוב של אדפטציה מטבולית עם עליה בהורמוני רעב וירידה בהורמוני שובע. טיפלו במשקל ולא במחלה!

הגישה צריכה להיות ממוקדת במטופל ולא בטיפול, בדומה למרכז לטיפול בסרטן. מותאם אישית מכיוונים שונים.

לכל אחד מחברי הצוות יש תפקיד שונה, פן שונה בשיפור בריאותו של המטופל. כלומר:
התזונאי.ת – לדייק תזונה, להפוך אותה לבריאה ונכונה;
הפיזיוטרפיסט.ית – לכוון לפעילות הנגונה עבור המטופל;
לאחר מכן אפשר להתאים גם טיפול תרופתי ואם צריך פרוצדורות אנדו בריאטריות או ניתוחיות.

המטרה: להרויח בריאות, ולא לאבד משקל! זה קורה מעצמו כשמטפלים במחלה. והכי חשוב: לא להאשים את המטופל במחלתו!!!

יום חמישי, 11:53
ד"ר הדר מילוא-רז

האם יש צורך בטיפול מולטידיסיפלינארי בעידן התרופות הפוטנטיות? קראל לה-רו
הגישה הטיפולית שגורסת שיש לומר למטופל ״לאכול פחות ולזוז יותר״ שייכת לעבר ועם זאת אנחנו עדיין מנסים לסייע לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם ולא מנסים לטפל במחלתם.
ומה מטרת הטיפול?
האם אנחנו באמת מטפלים בירידה במשקל? או שמה אנחנו מעונינם להפוך את המטופלים שלנו לבריאים יותר.

המחקר הראשון שפוצץ את הבועה של ״אכול פחות ותזוז יותר״ היה STEP3 שלמרות שנקט בגישה אינטנסיבית של שינוי אורחות חיים לא הדגים שיפור משמעותי לעומת STEP 1.
ד״ר לה-רו ציטט את מחקר ה״לרדת בגדול״ שהדגים שלעמיתו של דבר הירידה הדרסטית במשקל המטופלים גרם לירידה בחילוף החומרים (metabolic gap) ולעמיתו של דבר יתכן ואף הסב להם נזק.

הפרדיגמה שאכילת יתר גורמת להשמנה צריכה להפוך לפרדיגמה חדשה: מחלת ההשמנה גורמת לאכילת יתר.

אם נביט לרגע על מחלות אחרות כמו סרטן- המנתחת לא תאמר שהיא רוצה לטפל בסרטן אלא תאמר שהיא מעונינת לבצע את הניתוח היעיל ביותר תוך הימנעות מסיבוכים. האונקולוג יאמר שאיננו מרפא את הסרטן כי אם נותן טיפול כימוטרפי תוך נסיון להמנע מתופעות לוואי. הדיאטן יאמר שמטרת טיפולו היא לשמר על מיקרונוטריאנטים וחלבונים. ואם נקיש למחלת ההשמנה הרי שיש לחלק את אחריות הטיפול המולטידיסיפלינארי באופן דומה גם במחלת ההשמנה.
לסיכום:
מטרת הטיפול היא שיפור הבריאות ולא הפחתה משקלית
יש לאתר את תת סוגי ההשמנה ולהתאים את הטיפול האופן ספיציפי (מציין שאין בידנו עדיין כלים אבחנתיים טובים מספיק)
עלינו לאתר מנבאים להצלחה טיפולית ובעיקר לא להאשים את המטופל במחלתו

יום רביעי, 19:31
ד"ר גיל בן יעקב

על ארבעה פנוטיפים של השמנה דיברה ההרצאה (של ארקוסטה)
המח הרעב
המעי שאינו שבע
המח הרגיש
המטבוליזם העייף

בחינת טיפול מכוון פנוטיפ:
מח רעב קיבלו פנטרמין/טופירמט
מעי לא שבע GLP1 agonists
מח רגיש בופרופיון/נלקסון
מטבוליזם עייף פנטרמין

תוצאות בקבוצה מכוונת פנוטיפ ב 12 חודשים
ירידה מעל 15% היתה ב 43% מהמטופלים מול 17%
בקבוצה שטופלה שלא לפי פנוטיפ…
אכן No one treatment fits all….

יום רביעי, 18:59
לימור בן חיים

Efad ו easo פרסמו את ההמלצות התזונתיות המוכחות מידע לטיפול תזונתי בהשמנה במבוגרים ובילדים. ההמלצות נעשו בשיתוף עם ההמלצות המצויינות של קנדה ( ממליצה לקרוא) שיצאו לפני ההמלצות האירופאיות. הם בקשו לכתוב את ההמלצות באופן נוח ומעשילאנשי מקצוע. לקבןע מטרות ריאליות לדוגמה לא רק להימנע מאכילה של ממתקים בילדים אלא להתיר לדוגמה עד מנה בשבוע. כמו כן בהמלצות יש התיחסות להשוואה של שלהם ההמלצות הקנדיות. המלצות להוכחה מדעית האירופאיות לדוגמה בנןגע לצום לסירוגין או ל mr שונות מאילו הקנדיות. הם מבקשים להיות נגישים עצבו אינפוגרפיקה ידידותית. הגישה היא של המטופל במרכז. לדוגמה עם המטופל אומר שקשה לא לשמור על אכילת ארוחת בוקר הם ממליצים לבדוק נאיתו אפשרות של תחליף ארוחה. למרות שהפחתת פחמימות לא הוכחה אם מטופל מבקש לאמץ אותה יש לעזור ולהנחות אותו. כנראה שנהפוך ככה את הדיאטנים לידידותיים לסביבה הטיפולית והמטופל

יום רביעי, 18:52
ד"ר עידית דותן

פאנצ' ליין מהרצאתו של קארל לה רו-

תרופות לא "גורמות" לירידה במשקל, הן מטפלות במחלת ההשמנה.

טיפול יעיל בהשמנה- מביא לירידה ממושכת במשקל (ירידה ושימורה).

הפסקת הטיפול בהשמנה תגרום ל relapse שך מחלת ההשמנה

אין משהו שמתאים לכולם. הטיפול מותאם אישית ודורש צוות רב מקצועי!

יום רביעי, 17:23
ד"ר מיכאל ויינפאס

קשר בין BMI לבן סרטן השד בפוסט מנופוזה
**
במאיי גבוה יותר נקשר לסיכון מוגבר לסרטן השד פוסטמנופוזלי במיוחד באלו שסובלות גם ממחלה קרדיווסוקלרית או סוכרת. ומכאן עוד סיבה לחשיבות ההתערבותית בנושא, כאשר אפשר להסיק שאם המשאבים מוגבלים יש עדיפות להשקעה בנושא הטיפול בהשמנה קודם בנשים שסובלות גם ממחלות לב וסוכרת.

(יכול להיות רלוונטי להשפעה על קביעת קריטריוני סל לתרופה לטיפול בהשמנה)

יום רביעי, 17:10
ד"ר זוהר לנדאו

אהרון קלי
◦ סמגלוטייד בקרב ילדים בגיל 12 ל 18 שנים.
◦ לאחר 68 שבועות הילדים בקבוצת הפלצבו ברובם נשארו באותה קבוצת קטגוריית משקל.
◦ בקרב הילדים שטופלו היה שיפור ניכר: 73% מהילדים שטופלו ירדו בדרגה אחת לפחות בדרגת חומרת ההשמנה לעומת 12% בקבוצת הפלסבו.
◦ 40% מהילדים המטופלים ירדו למשקל גוף תקין או עודף משקל.
◦ לסיכום, נצפו תוצאות מצויינות דומות למבוגרים.

יום רביעי, 16:41
ד"ר יעל סופר

השמנת יתר אחד מגורמי הסיכון העיקריים לאסק לב ואף משמשת בניקור בחלק מהקריטריונים של HFpEf (bmi<30. אולם יש תת אבחון של אסק לה באנשים עם השמנה גם בגלל שפחות שולחים לבדיקות וגם בגלל שחלק מהבדיקות פחות אבחנתיות. למשל natriuretic peptides נמוכים יותר אצל אנשים עם השמנת יתר כנראה בגלל עליה ברצפטורים, ירידה בגנים של bnp. אקו לב גם יכול לפספס בגלל שלא רואים טוב לכן אם חושדים לשלוח לmri או contrast echo.

גורמים לאי ספיקת לב בהשמנה: ערור של מערכת רניו אנגיוטנסין, תהליך דלקתי של השמנה שגורם לendothelial dysfunction, פיברוזיס של מיוציטים, חלקיקי כןלסטרןל פרודלקתיים שמופרשים מכבד שומני, וEAT.
EAT=epicardial adipose tissue
אנשים עם אותו bmi אך eat יותר גדול נטו יותר ללקות בHFpEf ויש קורלציה בין EAT לחומרת אסק לב.

יום רביעי, 16:34
ד"ר הדר מילוא-רז

איפה אנחנו בטיפול תרופתי להשמנה? ד״ר סו פדרסון
בהשמנה צריך לטפל, לטפל מוקדם ולאורך זמן.
בבחירת טיפול תרופתי יש להתחשב בנגישות המטופל לטיפול, אחוזי ירידה אופציונליים במשקל, התייחסות לתועלת נלווית (קרדיווסקולרית, סכרת, וסיבוכי השמנה נוספים).
לאן פנינו? התרופות העתידיות.

רבלסוס- כעת בבחינה כטיפול להשמנה. במחקרי סכרת נראתה ירידה של כ 6% במינון של 50 מ״ג.

GLP-GIP טירזפטייד הוא היחיד בשלב זה בשוק (ישנם עוד בפיתוח). הפחתה של 10-12% במחקרי הסורפס.
כטיפול להשמנה בסרמאונט- הדגים הפחתה במשקל כתלות במינון הטיפולי. הפחית עד 20% בממוצא.
נחקר כעת לכבד שומני, בטיחות קרדיווסקולרית ועוד.

אמילין: שלא כמו GLP-1 איננו גורם להפרשת אינסולין אך כן מפחית רעב.
קגרילימיטייד+ סמגלוטייד- ירידה תלויית מינון ירידה מקסימלאית עד 17%. (לציין שהמחקר קצר מועד 26 שבועות בלבד). הירידה היתה גדולה יותר מסמגלוטייד בלבד.
מחקר פאזה שניה הסתיים אך טרם פורסן וכעת מתקיים מחקר פאזה שלישית.

GLP1-Glucagone – עונה גם על דיכוי רעב, דיכוי אכילה רגשית, עליה בייצור גלוקוז בכבד וירידה בייצור שומנים. כל התרופות שנמצאות בפיתוח נמצאות בפאזה שניה בלבד ולכן לא הורחב עליהם המידע.

טריפל אגוניסט: GLP-1’ GIP Glucagone: שתי חברות נמצאות כעת בפאזה שניה ולכן לא הורחב עליהן המידע.

יום רביעי, 15:52
ד"ר דן אויירו

מחקר פיני על ביטוי גנים ברקמת השומן והקשר לירידה במשקל-
אספו 281 מטופלים בני 18-65 עם BMI>27 ועשו להם LCD לחודשיים ולאחר מכן קיבלו תזונה המתאימה לשימור משקל במשך 6 חודשים. הירידה החציונית במשקל הייתה 9.9% ובהתאם חולקו המטופלים לקבוצה שהגיבה היטב להתערבות ולקבוצה שהגיבה פחות טוב. אספו RNA מרקמת השומן שלהם כדי לבדוק את הקשר בין ביטוי גנים מסויימים ברקמת השומן לבין ההצלחה בירידה במשקל ונצפה קשר (לא מפתיע) אך כאשר בדקו האם שילוב של נתונים קליניים שאספו (לא פירטה אילו נתונים) – ראו כי הנתונים הקליניים של המטופלים בזמן הכניסה למחקר לא סייעו בחיזוי הירידה במשקל.

במחקר התערבותי בן 12 שבועות במאיו-קליניק חילקו מטופלים ל4 פנוטיפים – אכילה רגשית, בעיה בREE, בעיה במנגנון השובע ובעיה בשליטה באכילה.
הוכללו מטופלים עם bmi 30 ומעלה בני 18-65. לא נכללו מטופלים שטופלו תרופתית.
במחקר נכללו 146 מטופלים מהם 74 מטופלים בקבוצת standart LSI ועוד 72 מטופלים בקבוצת Phenotype based LSI.
הbmi הממוצע היה 38.
בתום 12 שבועות – קבוצת ה pSLI השיגה ירידה משמעותית יותר במשקל לעומת קבוצת הsLSI.

*הערה שלי – למעשה התערבויות מסוג זה מדמות את הפעילות שנעשית במרכזים רב מקצועיים שבהם המטופלים עוברים הערכה משולבת ומקבלים טיפול מותאם אישית. למעשה זוהי הוכחה עקיפה לתוספת היעילות בטיפול מותאם רב מקצועי (בהמשך להרצאה מהבוקר).

יום רביעי, 15:35
ד"ר יעל סופר

קבוצה מהולנד שחילקה אנשים עם תסמונת מטבולית לאנשים עם תנגודת בשריר לעומת תנגודת בכבד. המיקרוביום שונה ב2 קבוצות אלו. הראו שהתאמה של תזונה עם mufa לאנשים עם liver insulin resistance ותזונה דלת שןמן ועשירה בסיבים וחלבון הפחיתו בהתאמה : crp trig insulin resistance .
כלומר התאמת התזונה לסוג העמידות משפרת יותר את המדדים המטבוליזם. יש לציין שלא היה הבדל במשקל בין 2 הקבוצות.

יום רביעי, 15:28
ד"ר מיכל כשר-מירון

Andres Acosta (US). Mayo clinic
Discussed variability in response to therapy
presented: AI Machine learning algorithm to predict response to therapy using polygenic risk score based on a cohort of 799 pts who had a clinical phenotyping of satiety gastric emptying + genotyping (GWS or chip of 22 genes).
Then the PGR was validated using a cohort of patients that were taking saxenda vs placebo with known weight loss response. Their PGS score performed with an ROC of 0.7 . Not bad for start!
Poof of concept

יום רביעי, 14:56
ד"ר עידית דותן

הרצאה מעולה של ד"ר נגה מינסקי משיבא, העוסקת במעקב מרחוק אחר מטופלים תחת טיפול תרופתי להשמנה, תוך שימוש בפלטפורמה דיגיטלית מבוסס AI

‐——–‐——————————
למרות ההצלחה של תרופות לטיפול בהשמנה, יש תופעות לוואי מרובות ונשירה מטיפול מסיבות שונות. לכן, יש חשיבות למעקב הדוק ותמיכה מתמשכת במטופל, התקדמותו ותופעות הלוואי ותמיכה בזמן אמת.

אי לכך, יש צורך בפיתוח כלים של AI לעקוב ולתמוך במטופלים בסדר גודל של אוכלוסיה גדולה, על מנת לוודא את הצלחת הטיפול.

Staffthatworks clinics

מערכת אינטרנטית שמסייעת לצוות המטפל.
מקימים מרפאה, מזמינים את המטופלים להצטרף ומתחילים לעבוד (בדומה לlibreview או tidepool)!

למערכת נטענים נתונים סובייקטיהים ואובייקטיבים של המטופל כמו: well being, משקל, פעילות גופנית דרך מד צעדים, שינה, בדיקות מעבדה, קשיים בחיי היומיום, תופעות לוואי ותלונות אחרות.

כל חבר בצוות המטפל יכול להשתתף ולראות את הנתונים, להגיב ולסייע למטופל, תוך מעקב אחר התנהלות חברי הצוות האחרים, ובכל למקסם את התקשורת ואת המעטפת הטיפולית ההולמת.

בנוסף, המטופל הופך להיות חלק מקהילה תומכת של אנשים שמבינים את מצבו ומתנסים באותו תהליך.

כל המידע מצטבר במערכת, וניתן להשתמש בו למטרות מחקר בהמשך. גם המטופל מקבל תובנות מבוססות AI מקהילה שמונה כבר מעל 12,500 חברים.

יש הצלחה גדולה למערכת בישראל:
– 82% מהמתחברים הפוכים להיות פעילים.
– 73% ממשיכים מעבר לשלושה חודשים
בממוצע.
– המשתתפים מעדכנים באפלקיציה את נתוניהם 5 פעמים בחודש בממוצע.

לסיכום, מדובר במערכת יעילה, אשר מקלה על הצוות המטפל והמטופלים, בעקב, בתקשורת ובהצמדות לטיפול.

ניתן להתנסות חינם!

יום רביעי, 14:55
ד"ר ברוריה טל

דיאטת חלבונים במשך 3 חודשים, משפרת פרמטרים מטבולים, רגישות לאינסולין לעומת דיאטה עשירה בחומצות שומן חד בילתי רוויות. איך הבדל בכמות רקמת שומן.

כמות הסיבים בתזונה השפיע על הנחקרים מלבד טרום סוכרתיים על ייצור חומצות השומן קצרות השרשרת

יום רביעי, 14:50
ד"ר עידית דותן

המטופלים שטופלו בבלון לבד, ירדו 13.9% ממשקלם בסוף התקופה, לעומת 18.7% במטופלים שטופלו בשילוב של בלון וסקסנדה.

למעשה, השימוש בשילוב יכול להיות ב3 אופנים:
א. בלון, ותקופה קצרה אחריו סקסנדה
ב. בלון, ותקופה ארוכה יותר אחריו, חודשיים-שלושה, תוספת של סקסנדה
ג. בלון ל4 חודשים, ולאחריו סיום הטיפול בו, התחלת סקסנדה

המסקנה: שילוב מודאליטיס שונים עובד!

יום רביעי, 14:00
ד"ר דן אויירו

הרצאה מצויינת של רייצ׳ל בטרהאם על האפקט של ניתוחים בריאטרים.
הראתה מחקר חדש המדגים שיפור משמעותי בכבד שומני עם OR של 3.7 בניתוח מעקף או שרוול לעומת שינוי אורחות חיים.

מה לגבי ממאירות?
מחקר נוסף על כ5,000 מטופלים שנותחו ועקב אחר 13 סוגי הממאירות השכיחה הראה ירידה של 32% בסיכוי לממאירות הקשורה להשמנה וכן ירידה של 48% בתמותה ממאירות לאורך 10 שנים.

יום רביעי, 13:50
ד"ר הדר מילוא-רז

רייצל בטרהם:  האם ניתוח בריאטרי משנה את התפקוד המרכזי של מרכז השובע והרעב?
ניתוח בריאטרי משנה את מעבר הנוטריאנטים במערכת העיכול וע״י כך משנה גם את המיקרוביום, את ההורמונים הפריפריים המופרשים במערכת העיכול וע״י כך גם את התקשורת עם מערכת העצבים המרכזית.

יום רביעי, 13:45
ד"ר מיכאל ויינפאס

כנגד 4 ניתוחים דיברה הבריאטריה – טבעת, שרוול, באייפס ומיני בייפאס
**
ניתוחי הטבעת נדחקו מסיבות של יעילות ובטיחות
בניתוח שרוול מוסרת כ 75% מהקיבה, יעילות של עד 25% ירידה במשקל ונחשב יחסית ניתוח בטוח. ניתוח זה אינו הפיך. כ 15 עד 20 אחוזים עלייה במשקל בהמשך
באייפאס – מפחית גם ספיגה. מפחית עד 30% , הפיך, בטוח, יותר טוב למטופלים הסובלים מרפלוקס. הוכחות טובות לרמיסיה מסוכרת.
ישנם עוד פרוצדורות אבל פחות שכיחות כמו
Intragastric balloon gastric plication biliopancreatic diversion
הסרת הבלון מובילה לעליה בחזרה במשקל אבל זה יכול להיות לשמש כחלון לפני ניתוח בריאטרי כמו במצבי קיצון שלא בטוחים לניתוח בריאטרי
לרוב הגישה לניתוחים בריאטרים היא לפרוסקופית. ללא נקזים וקטטר.
התמותה היא פחות מ-0.1%
שיעור הסיבוכים הוא כ 1-2% (דלף, דימום, חסימת מעי)
הקריטריונים הם ב.מ.איי מעל ל 40 או מעל ל 35 עם גורם סיכון כמו סוכרת או כבד שומני. קריטריון נוסף הוא היא כישלון לרדת במשקל לפני.
ישנם המלצות של איגודים בסוכרתיים גם ב-BMI מעל ל-30
דוגמה של בת 38 עם כבד שומני וטרום סוכרת ו-PCOD שניסתה דיאטות שונות, שהעדיפה ניתוח שרוול לפרוסקופי ירדה 43% ממשקלה ונירמלה ושיפור בביופסיית כבד במידת הסטאטוזיס והצירוזיס והרתה דרך IVF
מעקב בדיקות דם בבזליין, חודש 3, 6, 12 ושנתי הכוללים מינרלים ויטמינים, פרופיל עצם כימיה וספירת דם

יום רביעי, 13:37
פרופ' דרור דיקר

מחקר שיצא לאחרונה הדגים כי הפרשת אינטרפרון גמא תלויה בלפטין. באנשים החיים עם השמנה קיימת עמידות ללפטין ולפיכך הפחתה בהפרשת אינטרפרון גמא המובילה להפחתה ביכולת האימונית לחסל וירוסים כשפעת או קורונה.

באירלנד התחילו בתכנית לאומית לטיפול בהשמנה המבוססת על תכנית המדרגות הבריטית:
דרגה 1 אורח חיים בריא
דרגה 2 רופאי המשפחה
דרגה 3 שרות דיאטני
דרגה 4 רופאי משפחה המתמחים בטיפול בהשמנה
דרגה 5 מרפאות יחודיות בבתי חולים
דרגה 6 ניתוחים בריאטריים.

יום רביעי, 13:30
ד"ר דן אויירו

אנקדוטה מעניינת שסיפר עליה המרצה – כזכור, הכנס מתקיים באירלנד – ומסתבר כי האירים רגילים מבחינה תרבותית שרעב הוא סימן טוב וחוסר רעב – מבטא חולי.
לכן, הtake home message כאן הוא שחייבים התאמות תרבותיות, גם בטיפול בהשמנה.

יום רביעי, 13:06
ד"ר יעל סופר

אנליזה של דם שלם מקוהורט של 1000 מבוגרים בריאים בצרפת מראה שbmi מפחית את התגובה של אינטרפרון לטוקסינים שונים. מחקרים קודמים הראו שאנשים עם קוביד קריטי מאוד היונעם רמות נמוכות של אינטרפרון בהשוואה לחולים קלים או קשים. אולי זה מסביר את הרגישות של האוכלוסייה עם השמנת יתר לזיהום בקוביד.

ד"ר דרור דיקר (בתגובה לד"ר סופר)

מחקר שיצא לאחרונה הדגים כי הפרשת אינטרפרון גמא תלויה בלפטין. באנשים החיים עם השמנה קיימת עמידות ללפטין ולפיכך הפחתה בהפרשת אינטרפרון גמא המובילה להפחתה ביכולת האימונית לחסל וירוסים כשפעת או קורונה.

יום רביעי, 13:02
ד"ר הדר מילוא רז

קווים מנחים להערכה טיפול בפעילות גופנית- אירלנד.

על מנת להגביר קומפליאנס של מטופלים, יש קום לחשוב גם על המרכיבים שסביב הטיפול כגון חניה, מרחקה מהקליניקה, גודל מפתן הדלת, גישה לכסאות גלגלים או הליכונים.
במרפאה עצמה יש לוודא שהמכשירים (שרוול ל״ד, משקל וכדומה), האבזור והריהוט מתאים לאנשים עם השמנה.
מבחינת המטופלים-
1) יש לאתר את חסמי התנועה של המטופלים- כאבי מפרקים, כושר, סטטוס קרדיווסקולארי, להעריך סיכון לנפילות, לימפאדמה.
חסם עיקרי הוא כאב- כאב גב תחתון, כאבי ברכיים
2) הם מבצעים את ההערכות המוכרות לתפקוד בסיסי (כח שריר, קימה מכיסא, הליכה וכו).

יום רביעי, 12:58
ד"ר דן אויירו

כ1/3 מהמטופלים עם השמנה במרפאה רב מקצועית סובלים מלימפאדמה משנית להשמנה. חלקם גם סובלים/סבלו מצלוליטיס. חשוב לבדוק זאת, להקפיד על פע״ג ולהדריך לגבי שימוש בגרביים אלסטיות.

יום רביעי, 12:36
ד"ר מיכאל ויינפאס

בהרצאה על הגישה של רופא המשפחה הוזכרו הרבה דברים ידועים. דגש מיוחד ניתן על זה שבעידן הרפואה מרחוק נרשמים תרופות להשמנה מרחוק. האדם המבקש עלול להיות אדם שלא מילא באמינות השאלון ומעוניין בתרופה למרות שלא באמת סובל מהשמנה או ממצב עליה התרופה נחקרה. ועל כך החשיבות העוד יותר מרובה, בלראות האדם בעיניים, לדבר איתן, להבין את האנמנזה מכל בחינה אפשרית ולהזהר מאד משיגור מרשמים מרחוק בתחום ההשמנה.
כמו כן היא הראתה איך היא מעלה את המטופל על " ליברה " רק במקום שעות יש שנים ושאם אפשר לראות את גרף המשקל שלו לאורך השנים ואת השינויים שגרמו לכך ואיפה הוא אוחז היום בייחד לשאר החיים ( טרם דובר על TIME IN RANGE של משקל לאורך השנים. אולי בהמשך ? )

יום רביעי, 12:28
ד"ר הדר מילוא רז

הרצאה של לי קפלן: השמנות, לא השמנה

בהסתכלות על דיאטות שונות יש הטרוגניות מאד משמעותית בין המטופלים ויש אף
מטופלים שעלו במשקל.
כשמנתחים את הנתונים של מטופלים על לירגלוטייד – גם כאן יש הטרוגניות מאד גדולה וגם במקרה זה יש מטופלים שמעלים במשקל.

גם בטיפולים בריאטריים יש הטרוגניות משמעותית (כולם במקרה זה יורדים במשקל אך יש הטרוגניות).

כשמשווים לירגלוטייד לסמגלוטייד ולטירזפטייד- ככל שהתרופה פוטנטית יותר ישנה תזוזה לימין של ההתפלגות- יותר מטופלים יורדים במשקל אך עדיין יש פיזור גדול של כמות הירידה במשקל ויש מטופלים שעולים במשקל למרות הטיפול.

המסקנה היא שיש חשיבות גדולה לאספקט ההתנהגותי של המטופל ולא רק לטיפול עצמו. סביר שמדובר במרכיב ביולוגי (לא בהכרח גנטי) ונראה שיש מספר רב של תתי סוגים של השמנה.

מה ההבדל בין הסוגים השונים?

תזמון- מתי החלה ההשמנה במהלך חיי המטופל? (השמנה מיד לאחר לידה/לאחר התבגרות וכו)
מיקום רקמת השומן?
משמעות מטאבולית? (תחלואה מטאבולית)
פנוטייפ: רעב מוגבר/ירדה בשובע/אכילה רגשית/ירידה בשריפת אנרגיה.

תגובה לסביבה: תזונה, פעילות גופנית וכו
תגובה לטיפול.

מאחר והמערכת הרגולטורית של תאבון, רעב, שובע וכו היא מסובכת מאד, השאיפה היא להגיע למצב בו נוכל למצוא מוקד ספיצי שיסייע לנו לאפיין את סוג ההשמנה, היינו יכולים להתאים טיפול מותאם אישית למטופל.

כשמדברים על טיפול מותאם אישית יש מקום לתת טיפול ולבחון את תוצאותיו, להחליף טיפול במקרה הצורך ולנסות להתאים למטופל הספציפי.

המהלך המוצא ע״י ד״ר קפלן:
לתת טיפול ולבחון לאחר 1-3 חודשים במידה ואין תוצאות להפסיק טיפול. במידה ויש ירידה- המשך טיפול באופן כרוני או החלפה לפי הצורך לתרופה פוטנטית יותר.
בהגעה לפלאטו- שוב נסיון טיפולי בתרופה נוספת/ אחרת ולבחון את התגובה.

מסכם את ההרצאה שהגישה צריכה להיות מותאמת אישית- ניסוי ותהיה, החלפת טיפול לפי הצורך וקומבינציה טיפולית לפי הצורך

יום רביעי, 12:17
ד"ר דן אויירו

מחלת ההשמנה ותתי הסוגים (הרצאתו של ד״ר לי קפלן)

אנחנו יודעים שהתערבויות שונות פועלות באפקטיביות שונה על מטופלים עם השמנה. יש וריאביליות גדולה – גם להתערבויות של אורחות חיים, גם לטיפולים תרופתיים וגם לניתוחים. ההתפלגות דומה להתפלגות נורמלית. גם לגבי Semaglutide 2.4mg וטירזפטייד קיימת התפלגות דומה.
ניתן להסביר זאת על ידי המצאות של תת-סוגים של מחלת ההשמנה. בספרות יש תיאור למעל ל 60 תתי-סוגים.

מה יכול לסייע בסיווג? התזמון של הופעת ההשמנה, פיזור רקמת השומן, תחלואה מטבולית נלווית, הפנוטיפ של האכילה (היפרפאגיה, ירידה בשובע, Reward based eating, ירידה בתצרוכת האנרגית), תגובה לשינויים סביבתיים (לתזונה, לפעילות גופנית, לטיפול תרופתי וכו׳).
לכן, צריך התאמת טיפול אינדיבידואלית. One size does NOT fit all. זאת הסיבה שיש צורך בצוות רב מקצועי – שיוכל לאבחן ולהתאים טיפול מותאם אישית.

יום רביעי, 12:05
ד"ר יעל סופר

סקירה יפה של התפתחות המחקר בתחום התהליך הדלקתי ברקמת השומן ומערכת החיסון : ב1993 נמצא שtnf מופרש מרקמת השומן לראשונה נמצא שציטוקין מופרש שלא ממערכת הייסון בהמשך גילוי מקרופגים m1 שמגבירים את הדלקת m2 אנטי דלקתיים בהמשך נמצא שיש עוד תאים של מערכת החיסון כמו נויטרופילים ואאוזינופילים שמגבירים את התנגודת לאינסולין. ב2019 קבוצה מויצמן הראתה שיש פרופיל שןנה לגל תא ברקמה והטכנולוגיה הכי חדשה מאפשרת לעשות הדמיה מרחבית של הרקמה והקשדרים ן סוגי התאים השונים.

יום רביעי, 11:50
ד"ר עידית דותן

השמנה כמחלה כרונית, פרופ' בוסטו

Chronic
מחלה שקשורה בהפרעה בתפקוד מאזן האנרגיה (כמו שסכרת היא הפרעה במאזן הגלוקוז).
יש גורמים רבים המשפיעים על המערכת: יושבנות, סטרס, הפרעות שינה, בחירת המזון וכמותו, תרופות והורמונים משפיעים על המערכת.

Relapsing
המחלה חוזרת ונשנית – בגלל אדפטציה מטבולית ושינויים בהורמוני רעב (שעולים) ושובע (שיורדים). אלה למעשה הגורמים הפיזיולוגים לעליה חזרה במשקל.

Progressive
התקדמות לא קשורה רק במשקל עצמו… ירידה במשקל לכשעצמה לא פותרת את הבעיה.
המטרה היא לשפר את המשקל ולמנוע את סיבוכי ההשמנה.

בסופו של דבר: הטיפול צריך להיות לכל החיים, מותאם אישית ומתמקד בשימור ההצלחה ובמניעת סיבוכים

יום רביעי, 11:40
ד"ר מיכאל ויינפאס

השמנה היא מחלה כרונית, פרוגוסיבית עם רלפסים
**
אחד הסימפטומים הוא צורך לאכול יותר . זה סימפטום ולא סיבה. מה שגורם למאזן קלורי חיובי
השמנה יכולה ליות משנית לאינסומניה, תרופות ולסיבות אחרות
לנסות להבין מה מהסיבות רלוונטית למטופל שמולנו כי אולי נוכל לתקן הסיבה כמו החלפת תרופה שגורמת להשמנה. בעתיד יהיו תרופות שנוכל להתאים אישית יותר גם בהקשר גנטי
לברר מה הם החסמים של המטופל לקבל טיפול
בניסיון לאבד משקל יש אדפטציה מטבולית והורמוני הרעב והשובע יפעלו הפוך ולכן אין לקרוא לעליה מחודשת במשקל כישלון כי זה חלק מהפרזנטציה הקלינית של אובזיטי
אין לדבר עם המטופל רק על משקל ולא להתרכז במשקל עצמו. מטופלים מאמינים שירידה במשקל פותרת הבעיה. כדאי להבהיר מהתחלה שהמטרה היא גם מיינטננס ארוך ומניעת מחלות .

יום רביעי, 11:00
ד"ר דרור דיקר

לי קפלן
השמנה הינה תהליך של שליטה לא תקינה של רקמת השומן.
ברוב החיים הבוגרים הגוף מגן על רקמת השומן.

ההגנה הזו בעיקרה על ידי אדפטציה מטבולית.
השמנה אינה תוצאה של אכילת יתר. השמנה הינה הסיבה!! לאכילת יתר.

השמנה הינה אי תפקוד של הפיזיולוגיה של האדם החי עם השמנה.
השמנה גורמת באופן ישיר לתחלואה.
ישנם גורמים סביבתיים המעלים את ה set point ותורמים למחלת ההשמנה כגון תרופות חסך שינה דחק.
שינויי בגורמים אלו מביאים להפחתת משקל. כגודל ההשפעה כך גודל הפחתת משקל. אבל בבסיס חייבים לשנות את הפיזיולוגיה של ה set point בכדי לשנות את מהלך ההשמנה.
ישנם שינויים רבים בין הפיזיולוגיה של אנשים המביאה לשונות בתגובה לטיפולים שונים.
בהיותה מחלה כרונית הטיפול הינו לשארית החיים.

האתגרים
שינוי התפיסה שהשמנה אינה מחלה
הפחתת הסטיגמה שאנשים החיים עם השמנה אשמים בהשמנתם.
הפיזיולוגיה אשמה כמו בכל מחלה אחרת.
אנחנו חייבים להתיחס למחלת ההשמנה ברצינות ולטפל בה כמו בכל מחלה אחרת.
פרופ לי קפלן הפילוסוף החשוב בדורנו של מחלת ההשמנה.

נושאים קשורים:  ECO 2023
תגובות
אנונימי/ת
18.05.2023, 20:33

תודה לכולם על הפוסטים המעניינים