• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
סקירה

10 עובדות על דלקת אאוזינופילית של הושט

  1. דלקת ושט אאוזינופולית הינה מחלה כרונית פרוגרסיבית 1,2,3. בקרב 100% מהחולים, המחלה נגרמת מדלקת מסוג 2י4.
  2. דלקת מסוג 2 מאופיינת על ידי חוסר ויסות של מערכת החיסון וחוסר תפקוד של המחסום האפיתליאלי, ומעורבים בה האינטרלוקינים המרכזיים- IL4 ,IL13 ו-IL5י1.
  3. לעד 80% מהחולים יש תחלואה נוספת על רקע דלקת מסוג 2 כגון: נזלת אלרגית, אסטמה, אלרגיה למזון ואטופיק דרמטיטיס 5.
  4. בשנים האחרונות, חלה עלייה בשכיחות המחלה בקרב האוכלוסיה הכללית, והיא עומדת בעולם על 1 לכל 4,000 אנשים 2,6.
  5. המחלה שכיחה יותר בגברים לעומת נשים וכן שכיחה יותר במבוגרים לעומת ילדים 7.
  6. תסמיני המחלה יכולים להשתנות עם הגיל. בילדים התסמינים כוללים הקאות, כאבי בטן וסירוב לאכילה. במבוגרים התסמינים השכיחים כוללים כאבים בחזה, קשיי בבליעה עד כדי היתקעות מזון בושט ולעיתים אף פנייה לחדרי מיון 8.
  7. מחקרים מראים שישנה דחייה של כ-10 שנים באיבחון המחלה 2 במבוגרים שיכולה לגרום לעלייה בשכיחות היצרויות ופיברוזיס בוושט 9.
  8. בכ-25% מהחולים, לא יראו סימנים פתולוגיים בבדיקה אנדוסקופית 10. לכן אבחון המחלה מחייב לקיחת ביופסיה והימצאות של מעל 15 תאים אאוזינופילים במיקרוסקופ בשדה גבוה.
  9. אבחון מדויק יותר של המחלה מתאפשר כאשר מבצעים ביופסיה ממספר אזורים לאורך צינור הבליעה. בלקיחת 4 ביופסיות איבחון הדלקת עומד על מעל 65%, ובלקיחת 6 ביופסיות האיבחון עולה למעל 895%. בקווים המנחים האירופאים12 שהתפרסמו, המליצו על לקיחת 6 ביופסיות מ-2 איזורים בוושט (פרוקסימלי ודיסטאלי)11.
  10. חולים עם דלקת אאוזינפולית של הושט סובלים מאיכות חיים ירודה הכוללת עלייה בחרדה 13 ועומס רגשי על המשפחה 14 .

מקורות:

1. Mukkada V, Falk GW, Eichinger CS, King D, Todorova L, Shaheen NJ. Health-related quality of life and costs associated with eosinophilic esophagitis: a systematic review. Clin Gastroenterol Hepatol. 2018;16(4):495-503.e8. doi:10.1016/j.cgh.2017.06.036

2. Chehade M, Jones SM, Pesek RD, et al. Phenotypic characterization of eosinophilic esophagitis in a large multi-center patient population from the Consortium for Food Allergy Research. J Allergy Clin Immunol Pract. 2018;6(5):1534- 1544.e5. doi:10.1016/j. jaip.2018.05.038

3. O'Shea KM, Aceves SS, Dellon ES, et al. Pathophysiology of eosinophilic esophagitis. Gastroenterology. 2018;154(2):333-345. doi:10.1053/j.gastro.2017.06.065

4. Gandhi NA, et al. Nat Rev Drug Discov. 2016;15:35-50.

5. Francesca R, Gaia P, Giuseppe C et al. Type 2 Inflammation in Eosinophilic Esophagitis: From Pathophysiology to Therapeutic Targets. Front Physiol.2021; 12: 815842.

6. Sperry SLW, Woosley JT, Shaheen NJ, Dellon ES. Influence of race and gender on the presentation of eosinophilic esophagitis. Am J Gastroenterol. 2012;107(2):215-221. doi:10.1038/ajg.2011.342

7. Pilar N, Angel A, Laura A,et al. Aliment Pharmacol Ther. 2019;49: 1116-1125

8. Lucendo AJ, et al. United European Gastroenterol J. 2017;5(3):335-358.

9. Alain M, Ekaterina S, Christian B, et al. Delay in Diagnosis of Eosinophilic Esophagitis Increases Risk for Stricture Formation in a Time-Dependent Manner. Gastroenterology. Volume 145, Issue 6, December 2013, Pages 1230-1236.e2

10. Luc B, Alex S, Thomas G, et al. Eosinophilic esophagitis—established facts and new horizons. Seminars in Immunopathology. volume43, pages319–335 (2021)

11. Attwood S, Epstein J. Frontline Gastroenterology 2021;12:644–649. doi:10.1136/flgastro-2019-101313

12. Alfredo J L ,Javier M , Angel A et al. Guidelines on eosinophilic esophagitis: evidence-based statements and recommendations for diagnosis and management in children and adults. UEG jornal. Volume5, pages 335-358

13. de Rooij WE, et al. Neurogastroenterol Motil. 2020;e14069

14. Pokrzywinski RB, et al. Adv Ther. 2020;37:4458-4478

הכתבה בחסות חברת סאנופי

MAT-IL-2200917

נושאים קשורים:  סקירה,  דלקת אאוזנופילית בוושט