• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
מחקרים

כריתה אנדוסקופית סוב-מוקוזיאלית של סרטן מעי גס מוקדם

נמצא כי כריתה אנדוסקופית של גידול עם פלישה סובמוקוזיאלית מסתיימת בשיעורים גבוהים עם מחלה שאריתית, אך לא נמצא הבדל מבחינת שרידות מסויימת למחלה אם המקרה מנוהל בניתוח המשך או במעקב

28.09.2022, 15:33
סרטן המעי הגס. אילוסטרציה

כריתה אנדוסקופית סוב-מוקוזיאלית (Endoscopic Submucosal Dissection - ESD) במטרה לרפא סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal Cancer - CRC) עם פלישה סוב-מוקוזיאלית בשלב מוקדם (T1) מוביל פעמים רבות לכריתה נוספת, כאשר הממצאים ההיסטולוגיים מכוונים לסיכון מוגבר של מעורבות קשריות לימפה. בחלק מהמקרים, התועלת עלולה להיות פחותה מהסיכון הניתוחי, כך אולי עדיף לנקוט גישה שמרנית יותר.

במסגרת המחקר החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי של מקרים רצופים של חולים עם CRC בדרגה T1 שעברו ESD ב-13 מרכזים רפואיים, עד שנת 2019 (n=3,373). מקרים בהם נמצא סיכון מוגבר למעורבות קשריות לימפה (ESD לא מרפא: G3, חדירה סוב-מוקוזיאלית מעל 1,000 מיקרומטר, מעורבות לימפווסקולרית, הנצה או כריתה בלתי שלמה [R1]) נבחנו אם היה מידע זמין עבורם ממעקבים (אנדוסקופיה/דימות), ללא קשר להחלטת הצוות הרב-תחומי בכל מרכז רפואי בנוגע לניהול המקרה (ניתוח/מעקב) לאחר האנדוסקופיה הראשונה. התחלואה הנלווית סווגה לפי מדד התחלואה הנלווית על שם צ'רלסון (Charlson Comorbidity Index - CCI). התוצאים כללו; הישנות המחלה, מוות ומקרי מוות המקושרים למחלה, בשתי קבוצות המחקר. שיעור המחלה השאריתית (Residual Disease - RD) שנמצאה באתר הגידול הראשוני ובקשריות הלימפה נבחנו במקרים בהם המקרה נוהל על ידי ניתוח ובמעקבים בקבוצה השניה.

תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 604 נבדקים שטופלו עם ESD עבור CRC עם חדירה סוב-מוקוזיאלית, 207 כריתות לא מרפאות (34.3%) נכללו (138 זכרים, גיל ממוצע של 67.6±10.9 שנים), בהם 65.2% מהמקרים שלא הושגה כריתה מלאה (R1). מתוך 207 המקרים, 60.9% (n=126, CCI חציוני של 3 [טווח בין רבעוני של 2-4]) עברו טיפול ניתוחי עם RD ב-19.8% מהמקרים (25/126), יתר 39.1% (n=81, CCI חציוני של 5 [טווח בין-רבעוני של 4-6]) המקרים נוהלו בעזרת מעקבים בלבד. החוקרים מצאו כי מטופלים בקבוצת המעקב הדגימו שיעורי תמותה גבוהים (יחס סיכונים של 3.95) מסיבות שאינן CRC (n=9, משך שרידות ממוצעת לאחר ESD של 23.7±13.7 חודשים). במהלך תקופת המעקב, שיעורי הישנות הגידול ושרידות מסויימת למחלה לא היו שונים בין הקבוצות (משך מעקב חציוני של 30 חודשים, טווח של 6-105 חודשים).

מסקנת החוקרים הייתה כי לאחר ESD עבור גידול עם סיכון מוגבר ל-RD, מעקב בלבד יכול להוות אסטרטגיית ניהול טובה עבור מטופלים עם סיכון ניתוחי מוגבר. כמו כן, ראוי לשפר את איכות הכריתות האנדוסקופיות.

מקור:

Spadaccini M, et al. (2022) “Clinical outcome of non-curative endoscopic submucosal dissection for early colorectal cancer.” Gut, October 2022. Vol. 71, Issue 10, p. 1998-2004. dx.doi.org/10.1136/gutjnl-2020-323897

נושאים קשורים:  סרטן המעי הגס והחלחולת,  כריתה אנדוסקופית,  מחלה שארתית,  שרידות,  מחקרים
תגובות