• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
חדשות

מחקר ישראלי-קנדי: לחולות פיברומיאלגיה הרכב מיקרוביום שונה

החוקרים מצאו קשר חזק בין הרכב חיידקי המעיים של חולות דאבת לחומרת התסמינים מהם הן סובלות. הממצאים עשויים לאפשר פיתוח כלי אבחון וטיפולים חדשים לפיברומיאלגיה

מיקרוביום (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש מציג קשר בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין הרכב חיידקי המעיים באנשים שסובלים מהמחלה, ובין הרכב המיקרוביום ונוזלי המרה בדם. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהפקולטה לרפואה בטכניון ומאוניברסיטת מקגיל ופורסם לאחרונה בכתב העת Pain.

ד"ר אמיר מינרבי מהמכון לרפואת כאב בבית החולים רמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון וד"ר יורם שיר מהיחידה לטיפול בכאב בבית החולים של אוניברסיטת מקגיל, השתתפו במחקר.

פיברומיאלגיה (דאבת), מקבוצת המחלות הראומטיות, היא תסמונת המאופיינת בכאב כרוני נרחב ופוגעת ב-2%-4% מהאוכלוסיה ובעיקר בנשים ואין לה תרופה ידועה. מלבד כאב נרחב, התסמינים כוללים עייפות ופגיעה באיכות השינה.

החולים בפיברומיאלגיה לעתים קרובות אינם מקבלים את היחס הראוי להם מצד הממסד הרפואי ואף סופגים יחס מזלזל וחוסר אהדה למצבם. ישנם רופאים הטוענים שתסמונת זו היא פרי המצאתה של הרפואה המודרנית, זאת למרות שתיאוריה מצויים בספרות הרפואית כבר לפני 200 שנה.

במחקר קודם משנת 2019 הראו החוקרים לראשונה קורלציה בין שינויים במיקרוביום של המעי ותסמונת עם פיברומיאלגיה. במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את המנגנונים שיכולים להסביר את הקשר בין המיקרוביום לכאב כרוני.

נמצא שחלק מסוגי החיידקים שהיו בעודף או בחסר במעיים של חולי פיברומיאלגיה היו קשורים למטבוליזם של חומצות מרה, ולכן החוקרים בדקו את ריכוזי חומצות המרה בדמם של החולים. תפקידן של חומצות המרה הוא לסייע לגוף לעכל שומנים, ויש להן פעילויות ביולוגיות רבות במערכות גוף אחרות. הן קשורות לכאב ויסצרלי, שמקורו באיברים הפנימיים. כאב זה קשה למיקום ועמום ופעמים רבות מלווה בהקרנה לאזור מרוחק מהאיבר הפגוע.

החוקרים זיהו שריכוזה בדם של אחת מחומצות המרה, חומצה אלפא-מוריכולית, היה נמוך פי חמישה אצל חולי פיברומיאלגיה לעומת אנשים בריאים. נוכחות של חומצה זו בדם היתה בקורלציה גבוהה עם חומרת התסמינים, כולל עוצמת כאב ועייפות.

תסמונת פיברומיאלגיה קשה לאבחון מדויק. באמצעות בינה מלאכותית, החוקרים גילו שעל ידי בדיקת שישה סוגים של חומצות מרה אפשר לחזות אם לאדם במחקר יש פיברומיאלגיה ברמת דיוק של למעלה מ-90%. החוקרים נעזרו בלמידת מכונה כדי לאפיין אילו חיידקי מעיים משתנים בכמותם ואילו חומצות מרה גורמות למחלה. גישות אלו סיפקו חתימה ביולוגית מדויקת של פיברומיאלגיה, ולמרות שגודל המדגם היה קטן יחסית (42 חולות פיברומיאלגיה ו-42 נשים בריאות כקבוצת ביקורת), ממצאי המחקר הראו שבינה מלאכותית עשויה לשפר במידה ניכרת את האבחנה המדויקת של המחלה.

כאמור, ממצאי המחקר הראו קשר חזק בין הרכב המיקרוביום של המטופל, חומצות המרה בדם, לחומרת התסמינים. הראיות לכך שחיידקי המעי משפיעים על חומצות המרה בדמם של חולים סוללות את הדרך לפיתוח כלים אבחוניים וטיפוליים חדשים עבור הסובלים מפיברומיאלגיה.

נושאים קשורים:  פיברומיאלגיה,  מיקרוביום,  חיידקי מעי,  מחקרים,  ד"ר אמיר מינרבי,  כאב,  חדשות
תגובות
05.07.2022, 21:39

מדגם מאוד מאוד קטן, האם ניתן לראות את הניחוח הסטטיסטי? ואת השיטה?

05.07.2022, 23:15

אפשר להוסיף סימוכין למחקר פה?

אנונימי/ת
06.07.2022, 14:42

הצעה למחקר דומה: "השפעת קרני הירח על קרני התיש"

06.07.2022, 22:53

למה לא לקחת את המחקר שלב אחד קדימה? ממליצה לקחת מדגם גדול יותר של חולות פיברו' ולנסות לתת להן טיפול בתוספי תזונה המשפיעים על איזון חיידקי המעיים מול קבוצת ביקורת שתקבל פלצבו.

אנונימי/ת
13.07.2022, 14:50

אני חולה פיברומיאלגיה איך אני יכולה להשתתף במחקר? אני מחפשת טיפול איך אפשר לעזור לי..?