מטרת המחקר הייתה להעריך את היארעות האבחון על פי ביופסיה של מחלת הדגנת (Celiac Disease - CD) בשבדיה ולבחון את שיעור היארעות ביופסיות מהתריסריון/ ג'וג'ונום עם תוצאות מוקוזה תקינות, כמתווך למודעות ומחקר בנושא CD.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת עוקבה לאומית מבוססת אוכלוסין בין השנים 1990-2015 שהתבססה על דוחות ביופסיה המדגימות אטרופיה של הווילי (Villous Atrophy - VA) או מוקוזה תקינה של התריסריון/ ג'וג'ונום.
החוקרים זיהו 44,771 פרטים (63% נשים) עם דוח ביופסיה המציין VA ו-412,279 (62% נשים) עם דוח ביופסיה המציין ממצאים מוקוזיאליים תקינים (ללא ביופסיה קודמת המציינת VA). גילם החציוני של הנבדקים בעת האבחון של CD עמד על 28 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור ההיארעות, בתקנון לפי גיל ממוצא במהלך תקופת המחקר, עמד על 19 לכל 100,000 שנות אדם (רווח בר-סמך של 95%, 17.3-20.8). שיא ההיארעות הושג בשנת 1994 עבור שני המינים, ושיא היארעות שני ומשמעותי יותר, היה בשנים 2002-2003 עבור נשים ובשנת 2006 עבור גברים. הסיכון להתפתחות CD במהלך החיים עמד על 1.8% (2.3% בנשים ו-1.4% בגברים). עד שנת 2015 הייתה במקביל עליה בשיעור הביופסיות המציינות מוקוזה תקינה של המעי.
מסקנת החוקרים הייתה כי בשבדיה היארעות CD עלתה עד 2002-2003 בנשים ועד 2006 בגברים. מאז, היארעות CD נמצאת בירידה למרות עליה במספר הביופסיות מהמעי. ממצאים אלו מרמזים כי עליה במודעות ובמבדקים לא יעלו את שיעורי ההיארעות של CD בשבדיה. במהלך החיים, אחת מכל 44 נשים ואחד מכל 72 גברים בשבדיה מצופים לקבל אבחון של CD, מספרים אלו משקפים עומס גבוה יחסית של המחלה במדינה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
