הפרעות שינה ועייפות הינם תסמינים נפוצים בקרב מטופלים עם מחלת קרוהן (Crohn’s Disease - CD). מטרת מחקר זה הייתה לבחון את האפשרות וההשפעה של התערבות פרגמטית מדורגת לטיפול באיכות שינה ירודה ועייפות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם CD.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטה פתוחה לבחינת התערבויות עבור שיפור השינה ומצב העייפות, והתקיים בשני שלבים. לאחר הערכה ראשונית מקיפה בה בוצעה הערכה כמותנית וראיון להערכת השינה והבריאות הפיזית והנפשית, הוחל תהליך ההתערבות שנמשך 12 שבועות, בשני שלבים עוקבים. שלב ראשון - טיפול התנהגותי קצר לשיפור שינה (Brief Behavioral Therapy for Sleep - BBTS-I) בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammatory Bowel Disease - IBD) שנמשך ארבעה שבועות. שלב שני - הוספה של טיפול תרופתי פסיכוטרופי (בופרופיון בשחרור איטי; Bupropion Sustained Release - BUP-SR) למשך שמונה שבועות, עבור מטופלים שנותרו עייפים לאחר שלב ההתערבות הראשונית.
החוקרים פנו ל-232 חולים עם CD (גיל חציוני של 24 שנים, מין חציוני - נקבה) על פני 18 חודשים מהם 112 נמצאו חיוביים על פי PSQIי (Pittsburg Sleep Quality Index) ו-MFIי(Multi-Dimensional Fatigue Inventory). מתוך אלו, 68 מטופלים עם CD עברו הערכה ראשונית מקיפה יותר. 52 מטופלים השתתפו בשלב הראשון של המחקר ועברו התערבות מסוג BBTS-I. לאחר ארבעה שבועות של BBTS-I נצפו שיפורים משמעותיים באיכות השינה (p<0.001) ובעייפות (p<0.001). במסגרת החלק השני של המחקר, מתוך 52 הנבדקים שהגיעו לסף העייפות הנצרך להשתתפות במחקר, 33 קיבלו טיפול משולב של BUP-SR בנוסף ל-BBTS-I ו-19 נבדקים טופלו רק ב-BBTS-I. לאחר תום 8 השבועות של החלק השני של המחקר נצפו עוד שיפורים משמעותיים במדדי השינה, עייפות, חרדה ותסמינים דיכאוניים - ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
מסקנת החוקרים הייתה כי בבדיקה על פי גישה מדורגת נמצא כי טיפול התנהגותי מסוג BBTS-I במטופלים עם CD יכול לשפר את מצב העייפות באופן חלקי. עבור קבוצת הנבדקים שבחרו לקבל טיפול עם BUP-SR נוסף לטיפול ההתנהגותי, נצפה שיפור נוסף במצב העייפות, אך ללא הבדל סטטיסטי מובהק בהשוואה לקבוצה שעברו טיפול התנהגותי בלבד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
