במחקר שפורסם בכתב העת Pharmaceuticals, בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול מוצלח בנגיף דלקת הכבד הנגיפית מסוג Cי(HCV) באמצעות מבירט (glecaprevir/pibrentasvir) על הרכב המיקרוביוטה של המעי.
עוד בעניין דומה
החוקרים העריכו את הרכב המיקרוביוטה לפני הטיפול (מצב הבסיס) ו-12 שבועות לאחריו. הנבדקים סיפקו דגימת צואה טרייה בשבוע שלפני ביקור המחקר, ממנה הופק דנ"א מיקרוביאלי, שעבר ריצוף של האזור rRNA 16S בפלטפורמת Illumina MiSeq2.
בכדי לקבוע את גיוון האלפא (מספר הטקסונים השונים בתוך מדגם) וגיוון הבטא (מספר הטקסונים החופף בין דגימות) ערכו החוקרים ניתוחים מיקרוביאליים וסטטיסטיים. דגימות צואה מ-58 חולים היו ניתנות לניתוח. 27 מטופלים היו עם HCV עם גנוטיפ 1, 10 עם גנוטיפ 2, 16 עם גנוטיפ 3 ו-5 עם גנוטיפ 4.
לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המצב לפני הטיפול למצב 12 שבועות לאחר הטיפול מבחינת הגיוון של המיקרוביוטה במעיים, עושר המינים או דפוס האוכלוסייה המיקרוביאלית. גם בניתוח נוסף שבחן את התוצאות בהתאם למאפיינים דמוגרפיים ולמחלות הבסיס, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית.
לסיכום, באופן מפתיע, לא נמצאו שינויים מובהקים סטטיסטית בגיוון אלפא וגיוון בטא במיקרוביוטה לאחר טיפול באמצעות מבירט, אך נצפתה מגמה של ירידה בעושר לאורך זמן.
מקור:
Yilmaz, B et al. Pharmaceuticals (Basel). 2021 Sep 16;14(9):931. doi: 10.3390/ph14090931