האם גירוי עצבי מלעורי יכול להקל על תפקודי המעיים של חולי טרשת נפוצה?

תפקוד לקוי של מערכת העיכול על רקע נוירוגני (NBD) הוא בעיה שכיחה בקרב חולי טרשת נפוצה, הבאה לידי ביטוי כאי-נקיטת צואה (FI) או עצירות פונקציונלית (FC). ביטויים אלה משפיעים באופן משמעותי על איכות החיים של החולים, אך האפשרויות הטיפוליות להקלה על המטופלים הינן מוגבלות.

במחקר שפורסם בכתב העת Multiple Sclerosis Journal, בחנו החוקרים את היעילות של גירוי עצבי מלעורי של העצב הטיביאלי האחורי (PTNS) בקרב חולי טרשת נפוצה הסובלים מאי-נקיטת צואה ועצירות פונקציונלית.

לצורך כך, בחנו החוקרים באופן פרוספקטיבי את השכיחות והחומרה של FI ו-FC בקרב חולי טרשת נפוצה שעברו PTNS במשך 12 שבועות, לצורך טיפול בשלפוחית שתן נוירוגנית.

ציון מדד ה-The Cleveland Clinic Fecal Incontinence Score (CCFIS), וקריטריוני רומא III שימשו להגדרת FI ו-FC, בהתאמה. להערכת שביעות הרצון הסובייקטיבית מהטיפול נעשה שימוש בשאלון ה-Benefit Satisfaction and Willingness to Continue (BSWC).

60 חולים שעברו PTNS סבלו מ-NBD (25 FI+/FC+, 5 FI+/FC–, 30 FI–/FC+). לאחר הטיפול באמצעות PTNS, ציון ה-CCFIS החציוני ירד מ-12.0 (11.0-13.0) ל-8.5 (7.0-11.0, p <0.001), עם שיפור ראוי לציון באי-נקיטת נוזלים וגזים, הצורך בשימוש בפדים, ובהגבלה של אורח חיים.

שבעה מטופלים הפסיקו לסבול מעצירות לאחר הטיפול, ולא התפתחה עצירות אצל אף אחד מהמטופלים במהלך המחקר (p = 0.023). בזמן סיום המחקר, למעלה מ-50% מהמטופלים היו שבעי רצון, והביעו נכונות להמשיך את הטיפול.

לסיכום, גירוי מלעורי של העצב הטיביאלי האחורי הינו טיפול עם רמת פולשנות מינימלית, שיכול לשפר את איכות החיים של חולי טרשת נפוצה הסובלים מ-NBD.

מקור:  

Sacco, R et al. Multiple Sclerosis. 2021 Sep;27(10):1577-1584. doi: 10.1177/1352458520972267