• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
מחקרים

השפעת זיהום HCV על המיקרוביום ועל המטבוליזם של חומצות המרה

חוקרים מצאו כי זיהום כרוני ב-HCV משפיע על המיקרוביום במעי, ופוגע באיזון של תהליך הביוסינתזה של חומצות המרה

07.09.2021, 17:21

בעת האחרונה פורסמו מחקרים שעסקו בתכונות המיקרוביום בקרב מטופלים עם זיהום בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג Cי(HCV). עם זאת, ההשפעה של זיהום HCV על חילוף החומרים של חומצות המרה (BA) בציר הכבד-מעיים נותרה עלומה.

בכתב העת Liver International פורסם מחקר שנועד לשפוך אור על המאפיינים של ציר הכבד-מעיים בקרב חולים עם זיהום HCV.

במסגרת המחקר השוו החוקרים בין הרכב חומצות המרה בצואה והמיקרוביוטה במעיים של 100 מטופלים עם דלקת כבד נגיפית C כרונית (CHC), לאלה של 23 נבדקים בריאים. לצורך ניתוח תהליך השעתוק בכבד, נערכה השוואה בין 22 חולי CHC במצב קל (דרגת פיברוזיס 0–2) ו-42 מטופלים עם מחלה מתקדמת (F3–4) ובין 12 נבדקים בריאים. הממצאים אוששו באמצעות עכברים כימריים עם תאי כבד אנושיים הנגועים ב-HCV HCR6.

פרופיל חומצות המראה שנמצא בקרב חולי CHC היה שונה באופן ברור מזה של הנבדקים הבריאים, גם בקרב מטופלים עם מחלה קלה. רמות החומצה הדאוקסיכולית (DCA) היו נמוכות באופן מובהק, וחומצות אחרות כגון חומצה ליטוכולית או חומצה אורסו-דאוקסיכולית הפכו לחומצות הדומיננטיות.

החוקרים זיהו מתאם בין הירידה ב-DCA בצואה לירידה באוכלוסיות חיידקי ה-Clostridiales  הקומנסאליים, וכן לעלייה באוכלוסיית חיידקי ה-Lactobacillales השוכנים בחלל הפה.

בנוסף, זיהו החוקרים פגיעה בביוסינתזה של חומצה כולית (CA), שנבעה מירידה ברמת התעתיק המקודד לציטוכרום P450 8B1י(CYP8B1), אנזים המשחק תפקיד מרכזי בביוסינתזה של חומצה זו. ירידה ברמות ה-DCA בצואה ובפעילות CYP8B1 בכבד, נצפו גם בקרב עכברים כימריים שהיו נגועים ב-HCV.

לסיכום, דלקת כבד נגיפית כרונית מסוג C מביאה לשינוי פרופיל חומצות המרה במעי, וקשורה לחוסר איזון בביוסינתזה של חומצות מרה, בדפוס השונה מהתבנית המוכרת של מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית (NAFLD). נראה כי חוסר איזון זה מניע את התקדמות המחלה דרך ציר המעיים-מיקרוביום-כבד.

מקור: 

Inoue, T et al. Liver International. 2021 Aug 19.doi: 10.1111/liv.15041

נושאים קשורים:  מחקרים,  הפטיטיס C,  דרכי המרה,  מיקרוביום
תגובות