• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
מחקרים COVID-19

יעילות החיסון לקורונה במושתלי כבד פוחתת ככל שההשתלה טרייה

ממחקר שנערך ב"הדסה עין כרם" עולה: תרופות מדכאות חיסון במינונים גבוהים ואנמיה מפחיתות משמעותית את יעילות חיסון פייזר בעיקר במושתלי כבד טריים

ניתוח השתלת כבד ב"הדסה" (צילום: "הדסה")

מחקר חדש בהובלת פרופ' ריפעת ספדי, מנהל היחידה למחלות כבד בהדסה עין כרם, בדק את יעילות חיסון "פייזר"  במושתלי כבד, לפי רמת הנוגדנים שנמצאו בדמם כנגד נגיף קורונה, לאחר קבלת שתי מנות החיסון.

המחקר מצא שבשל תרופות מדכאות חיסון שמקבלים המושתלים לאחר ההשתלה, יעילות החיסון עבורם יורדת ככל שהזמן מההשתלה עד החיסון קצר יותר, ומכאן שסיכויים לחלות בקורונה עולה, למרות שחוסנו. עוד נמצא שבקרב מושתלי כבד ממין זכר והלוקים באנמיה, הסיכוי לכישלון החיסון גדל.

פרופ' ריפעת ספדי, מנהל היחידה למחלות כבד ב"הדסה עין כרם". "אנמיה מחלישה את יכולת התגובה לחיסון". צילום: אבי חיון

"יעילות חיסון הקורונה עבור מושתלי כבד נבחנה בעזרת צוות יחידת מחלות כבד, שבדקו נוגדנים לקורונה אצל 102 מושתלי כבד טריים וותיקים, משני המינים, שחוסנו בשתי פעימות החיסון", מסביר פרופ' ספדי. "את החולים סיווגנו לפי פרמטרים של מין, גיל, רמת המוגלובין, תפקודי הכבד ותקופת המעקב מההשתלה ועד החיסון. מצאנו שב-61% מהמושתלים נמצאו נוגדנים לקורונה, 34% לא הגיבו כלל לחיסון, כלומר לא נמצאו אצלם נוגדנים ול-5% הנותרים, לא הספקנו לבדוק נוגדנים, כיוון שהם כבר נדבקו (מקרה אחד של קורונה אחרי הזריקה הראשונה וארבעה מקרי קורונה אחרי הזריקה השנייה), מכאן שנמצאו 39% נכשלי חיסון בסך הכל".

לדברי פרופ' ספדי, החוקרים הבחינו שלא נמצאים פערים משמעותיים בגילם ובמינם של מושתלים שנמצאו אצלם נוגדנים ובמושתלים שנכשלו לחיסון ולא נמצאו אצלם נוגדנים לקורונה. "השוני העיקרי נמצא בתקופת המעקב מההשתלה ועד החיסון - מושתלים שנמצאו אצלם נוגדנים לאחר החיסון היו כאלה שתקופת המעקב שמההשתלה ועד לחיסון היתה ארוכה יותר. כלומר, ההשתלה בוצעה תקופת זמן ארוכה לפני החיסון, לעומתם המושתלים שלא פיתחו נוגדנים לאחר החיסון היו כאלה שתקופת המעקב מההשתלה עד החיסון היתה קצרה. כלומר, שההשתלה בוצעה בטווח קצר לפני החיסון.

"ההסבר לכך", אומר פרופ' ספדי, "מצוי בתרופות מדכאות חיסון שניתנות למטופלים לאחר ההשתלה, שאת מינוניהן מורידים עם הזמן. מינון התרופות היה גבוה יותר בנכשלי החיסון, המושתלים שלא נמצאו אצלם נוגדנים, לעומת מינונן במושתלים שאצלם נמצאו נוגדנים. כלומר, מושתלים טריים, המצויים בתקופת זמן קצרה יחסית לאחר ההשתלה, המקבלים בהכרח תרופות מדכאות חיסון, הם בסיכוי גבוה לכישלון בפיתוח נוגדנים לקורונה, ומכאן שסיכויים לחלות לאחר קבלת החיסון הוא גבוה משל שאר האוכלוסיה. אנזימי הכבד היו בתפקוד גבוה יותר במושתלים שמינון התרופות שקיבלו כנגד דחייה היו נמוכות".

בנוסף, נמצא שגם לרמת ההמוגלובין ישנה משמעות – מושתלים בעלי רמת המוגלובין גבוהה יותר הגיבו טוב יותר לחיסון, מאשר מושתלים בעלי רמת המוגלובין נמוכה. נתון זה גורף לגבי כל המתחסנים, לא רק מושתלים, ומכאן שאנמיה מחלישה את יכולת התגובה לחיסון.

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שמושתלים שקיבלו תרופות מדכאות חיסון סיכויים לכישלון חיסוני עומד על כ-40%, ויש לשקול לחסנם בפעם השלישית. הכישלון נובע, כאמור, מתרופות מדכאות חיסון במינונים גבוהים, אנמיה, ונפוץ יותר במושתלים טריים, לעומת מושתלים ותיקים.

המחקר, שהינו חלק ממחקר נוסף ונרחב יותר, הוצג על ידי פרופ' ספדי בכנס קורונה ומחלות כבד של הארגון האירופאי לחקר הכבד. בנוסף, הוא הוצג בחברה הצ'כית למחלות דרכי עיכול וכבד, בחברה המקצועית הפורטוגזית למחלות דרכי עיכול וכבד, בכנס בסנט פטרסבורג, ועתיד להיות מוצג בכנס Arab Health בדובאי ובכנס השנתי של הארגון האירופאי לחקר הכבד.

נושאים קשורים:  מושתלי כבד,  חיסון לקורונה,  כשל חיסוני,  אנמיה,  פרופ' ריפעת ספדי,  הדסה עין כרם,  חדשות,  19-COVID,  כבד
תגובות