• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
הכל על השמנה

סטיגמות ואמונות על השמנה

כדי לתת את הטיפול המקצועי ביותר, עלינו לשפר את הדעות והאמונות המנהלות אותנו ולרכוש מיומנויות בניהול של ראיון מוטיבציוני כדי ללוות את המטופל בתהליך שינוי הרגלי החיים והירידה במשקל

השמנת יתר, עודף משקל. אילוסטרציה

מאת ד"ר בתיה קורנבוים, מומחית ברפואת משפחה, טיפול אישי בהשמנה ומניעתה, גזברית החברה לחקר וטיפול בהשמנה

מהי סטיגמה?

מקור המילה סטיגמה הוא ביוון, שם שימשה לתאר כוויה שטבעו בימי קדם היונים והרומאים בבשר עבדים ופושעים. כיום אנו מגדירים סטיגמה כאפיון של אדם כשונה מאחרים, לרוב באופן הנתפס כשלילי.

סטיגמות שקשורות במשקל, אף שאינן מקובלות כתקינות פוליטית בחברות מודרניות, שרירות וקיימות והן פוגעות בזכויות האדם, זכויות סוציאליות ואף בבריאותם של האנשים הרלוונטיים.

מחקרים הוכיחו, כי סטיגמות כאילו גורמות נזק לאנשים החיים עם השמנה, מאחר שהם חווים את הגישה השלילית של החברה ולכן לא מבקשים עזרה רפואית כדי לטפל במחלת ההשמנה שלהם. סטיגמה כזו, שקשורה במשקל, מבוססת על דעות שגויות וחוסר מודעות לידע המדעי העכשווי.

מהו נרטיב ההשמנה?

  • השמנה היא מצב הפיך שאפשר לשנות ע"י קבלת החלטה וולנטרית.
  • אדם החי עם השמנה יכול לבחור לעשות UNDO למצבו.
  • אם הוא לא עושה זאת – זה כשל התנהגותי שלו.

על בסיס נרטיב שגוי זה הומצאו אינספור דיאטות, והאנשים החיים עם השמנה נשלחו אחר כבוד לאסוף את עצמם, להתגייס למשימה ולאמץ תפריט מוקפד ותכנית אימונים. המוטו היה: "תאכל פחות, תתעמל יותר". כך, האמינו כולם, המטופל ירזה ויישאר רזה.

שינוי הנרטיב

מיפוי הגנום האנושי ומחקר מתמשך על מהות הליקויים המטבוליים שנמצאים בבסיס ההשמנה, חשפו בפנינו את ההבנה, שהשמנה היא ליקוי גנטי/ מטבולי ולא ליקוי התנהגותי. אדם החי עם השמנה אוכל יותר כי הוא רעב יותר וזאת על רקע שיבוש מטבולי מסויים. אם יצליח לרזות  פעם אחת או יותר, הביולוגיה שלו תשתנה כתגובה להרזייה וכעת יהיה חשוף לגירויים של יותר הורמון רעב ופחות הורמוני שובע. דהיינו הוא יהיה רעב יותר וישתוקק לאכול יותר. לכן הוא יתקשה לשמר את הירידה במשקל וישמין בחזרה.

ד"ר, אתה ואני מתביישים להודות ש...

כדי להבין את החסמים של הקהל והרופאים לטיפול מקצועי בהשמנה, נערך מחקר עמדות חובק עולם בשם ACTION IO בו השתתפו גם רופאים ומטופלים מישראל.

מסתבר כי קיימים חסמים ופער עצום בין הרצונות והציפיות של המטופלים והרופאים. לפי ה-ACTION IOי68% מהאנשים החיים עם השמנה רוצים ומצפים שהרופא/ה יפנו אליהם ו-77% שמחים שהנושא עלה בפגישה.

ומה קורה בפועל? 71% מהרופאים לא מאמינים שלמטופל יש מוטיבציה לרדת במשקל, בעוד שרק 7% מהמטופלים דיווחו על חוסר מוטיבציה כזו.

מכאן אין הפתעה שמהמחקר התברר ששאנשים החיים עם השמנה משהים את פנייתם לקבלת טיפול במשך 6-9 שנים! מובן שבאותן שנות דחיית הטיפול, הסיכון לכל תחלואה כולל CV מאמיר.

מה ניתן לעשות ומי ירים את הכפפה הלוהטת הזו?

האתגר לטפל בהשמנה - מופנה כמובן לכלל הרופאים אבל בעיקר מתגלגל לפתחה של רפואת המשפחה. אנחנו הראשונים שפוגשים את המטופל כשמגיע לקבלת טיפול כלשהו. המטופל מכיר אותנו ויש לו אמון וביטחון בנו. ביכולתנו לפנות אליו לברר את רמת המוכנות שלו לקבל ייעוץ מקצועי כדי להתמודד עם ההשמנה.

כדי לתת את הטיפול המקצועי ביותר, עלינו לשפר את הדעות והאמונות המנהלות אותנו ולרכוש מיומנויות בניהול של ראיון מוטיבציוני כדי ללוות את המטופל בתהליך שינוי הרגלי החיים והירידה במשקל.

לשמחתנו, אחרי שנים רבות של חוסר ידע והבנה מעמיקה של הנושא, יש כעת גוף ידע רחב שאותו אנו יכולים לחלוק עם המטופלים וכך להעניק להם את הטיפול המקצועי שלו הם משוועים.

וזאת כדאי לדעת

  • השמנה הוגדרה כמחלה ע"י כל ארגוני הבריאות המובילים בעולם ובהם החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה בשיתוף עם הר"י. וזו לשון ההכרזה:
  • "השמנה היא מחלה כרונית, נשנית, הנובעת מתפקוד לקוי של מנגנונים פיסיולוגיים-גנטיים ואינה נובעת מכשל התנהגותי.
  • אדם עם מחלת השמנה זקוק לייעוץ וטיפול כוללני על מנת לשנות את מצבו.
  • רק 10% מהאנשים שהפחיתו משקל על ידי שינוי אורח חיים בלבד מצליחים לשמר את הפחתת המשקל למשך שנה.

רק כשנאמץ את ההבנה כי אנחנו מטפלים במחלה ולא בחולשת אופי, נתחיל לטפל במטופלים המשוועים לעזרה באופן מקצועי כפי שאנחנו יודעים לעשות בכל מחלה אחרת.

למידע נוסף אודות הטיפול במחלת ההשמנה לחץ כאן.

הכתבה בחסות נובו נורדיסק

נושאים קשורים:  סקירה,  השמנה,  סטיגמה,  הכל על השמנה