• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
הכל על השמנה

מהן התפיסות, הגישות והחסמים לטיפול בהשמנה בקרב מטופלים בישראל?

הרופאים ממעטים בשיחות עם מטופלים על השמנת יתר אבל המטופלים דווקא לוקחים אחריות על מצבם - כך עולה ממחקר בינלאומי גדול מסוגו שנערך גם בארץ ותוצאותיו התפרסמו לאחרונה

תוצאות מחקר ה-ACTION IO - מחקר בינ"ל גדול שבחן את הגישות, התפיסות והחסמים לאבחון וטיפול אפקטיבי בהשמנת יתר, פורסמו לאחרונה וממנו עלו מספר נתונים מפתיעים ומענינים, שיש בהם כדי לשפוך אור חדש על הטיפול במחלה. המחקר בוצע ב-11 מדינות, כולל ישראל. צוות החוקרים הישראלי כלל את ד"ר דרור דיקר, ד"ר בתיה קורנבוים, ד"ר רקפת בכרך, פרופ' נעים שחאדה, ד"ר שני פוטסמן יונה וד"ר גבי סגל ליברמן. בחלק הישראלי של המחקר השתתפו 750 ישראלים מגיל 18 ומעלה הסובלים מהשמנה (עם BMI 30 ומעלה) ו-169 רופאים ומטפלים בהשמנת יתר והשמנה חולנית.


בין השאר עלה מניתוח תוצאות החלק הישראלי במחקר כי מרבית האנשים החיים עם השמנה (70%) והרופאים המטפלים (95%) הסכימו עם הקביעה כי השמנת יתר היא מחלה כרונית (איור 1).

עוד עולה כי אנשים רבים בארץ, החיים עם השמנה (62%) וכן רוב גדול מקרב הרופאים (73%) אף מסכימים כי נדרש שינוי מוחלט באורח החיים עבור אנשים החיים עם השמנה, שינוי שיאפשר להם בסופו של דבר לרדת במשקל. גם אנשים החיים עם השמנה (80%) וגם רופאים (90%) סברו כי טיפול בהשמנת יתר צריך להיות מאמץ צוותי בין רופאים ומטפלים רפואיים שונים.

ומיהם המטפלים המקצועיים היעילים ביותר כדי להשיג את מטרות ההרזיה - על פי הצוותים המקצועיים? גם כאן יש תמימות דעים - הדיאטנים נחשבו על ידי 82% מהרופאים למטפלים המקצועיים היעילים ביותר בסיוע לאנשים עם השמנה להשיג את מטרות ההרזיה שלהם.

מאמצי הירידה במשקל והדיונים עם רופאים

נושא נוסף אותו בדק הסקר הינו שאלת האחריות: מתוצאות הסקר עולה בבירור כי רוב הישראלים החיים עם השמנה (88%), לקחו על עצמם (באופן שגוי) את האחריות המלאה לירידה במשקל שלהם, בעוד שרק 19% מהרופאים הטילו את האחריות על ירידה במשקל על מטופליהם עם השמנת יתר.

הן האנשים החיים עם השמנה והן הרופאים ציינו הרגלי אכילה לא בריאים (אנשים החיים עם השמנה 63%, רופאים 89%) וחסר של פעילות גופנית (PwO 73%, רופאים 84%) כמחסומים לירידה במשקל. שני שלישים מה-PwO שוקלים באופן אקטיבי או ברצינות לנקוט בפעולה כדי לרדת במשקל.

מרבית הישראלים החיים עם השמנה (92%) עשו מאמץ לירידה במשקל בעבר, אך רק 28% מהם טרחו לשוחח עם הרופא המטפל שלהם על תוכנית הרזיה בחצי השנה האחרונה. באופן כללי, נראה כי אנשים החיים עם השמנה התקשו לרדת במשקל ולשמור על ירידה במשקל.

נתון מעניין נוסף: ירידה במשקל של 5% ומעלה בשלוש השנים האחרונות דווחה על ידי 38% מהאנשים הסובלים מהשמנת יתר, מתוכם 26% שמרו על כך למשך שנה או יותר (10% מכלל האנשים החיים עם השמנה). כמו כן, רוב האנשים החיים עם השמנה (68%) היו רוצים שהמטפלים שלהם יזמו את הדיונים הראשונים בנושא ניהול משקל במהלך פגישות (איור 2 א).

ככלל, הנתונים שעלו בסקר לגבי השיחות בין הרופאים למטופלים בנושא השמנה העלו כמה תובנות מרתקות נוספות: בקרב 68% מהאנשים החיים עם השמנה בישראל, שניהלו דיון עם רופא בנושא המשקל בחמש השנים האחרונות, הפנייה לרופא לקחה 9 שנים בממוצע (זאת לעומת 6 שנים בממוצע העולמי) מתחילת המאבק עם עודף משקל או השמנה, עד שהתקיים הדיון הראשון עם הרופא המטפל.

בנוסף, עבור 35% מהאנשים החיים עם השמנה, עברו עשר שנים בין תחילת מאבק המשקל עד לשיחת המטפלים - זאת לעומת 17% בתוצאות הבינלאומיות.

למעלה ממחצית האנשים החיים עם השמנה (59%) ציינו כי דיוני המשקל עם המטפלים היו "מעט מועילים" או "בכלל לא מועילים". בנוסף, כמחצית מהאנשים החיים עם השמנה (51%) סבלו מתחושות שליליות נטו בעקבות משקלם האחרון: דיון הנהלה עם הרופא המקצועי שלהם (לעומת 44%, בינלאומית 3), מתוכם 5% דיווחו על תחושה נעלבת (לעומת 3%, בינלאומית 3).

מכלל האנשים החיים עם השמנה שהשלימו את הסקר, רק 44% אובחנו עם השמנת יתר על ידי רופא, ול-17% נקבעו פגישת מעקב הקשורה למשקלם לאחר ביקורם האחרון.

רק 9% מהרופאים הישראלים הצהירו כי הם לא מרגישים בנוח להביא לשיח על ירידה במשקל אלא אם כן המטופל מתחיל את השיחה (לעומת 12%, בינלאומית 3).

כאשר אנשים החיים עם השמנה התבקשו למנות את חמש הסיבות המובילות מדוע אינם יכולים לדון בניהול המשקל עם הרופא המקצועי שלהם, הסיבה השכיחה ביותר הייתה האמונה שזו האחריות שלהם לנהל את משקלם (איור 3).

התפיסה של חוסר עניין בחולה (71%) ומוטיבציה (70%) לירידה במשקל דווחו כסיבות עיקריות על ידי רופאים שלא דנו במשקל עם מטופל. כאשר דיונים כאלה אכן התקיימו, רופאים בדרך כלל מציבים יעדים לשיפור אורח החיים (76%) ומצבים בריאותיים (69%). עוד עולה מהסקר, כי הן מרבית האנשים החיים עם השמנה (85%) והן הרופאים (83%) אינם מאמינים במערכת הבריאות והחברה.

מסקנות

בסך הכל, הנתונים המוצגים כאן מציעים כי בעוד אנשים החיים עם השמנה מכירים בהשמנת יתר כמחלה כרונית, הם בדרך כלל לוקחים אחריות מוחלטת על ניהול משקלם ולא שמים חשיבות גבוהה על תפקיד הרופאים.

יש צורך אצל הרופאים ליזום באופן פעיל שיחות מוקדמות יותר לירידה במשקל, לעודד את המטופלים לבצע שינויים באורח החיים וכן להמליץ על הפניות למומחים לפני התפתחות הסיבוכים הקשורים להשמנה.

לשם כך, על אנשים החיים עם השמנה בישראל, לשפר את הידע שלהם לגבי הבסיס הפיזיולוגי של השמנה ולמצוא דרכים יעילות לירידה במשקל ותחזוקה.

על הרופאים להיות מודעים לבסיס הביולוגי של השמנת יתר כמחלה ולאפשרויות הטיפול לירידה ותחזוקה במשקל, בנוסף לניהול התייעצויות שמשפרות מעורבות מטופלים, העצמה וטיפול.

למידע נוסף אודות הטיפול במחלת ההשמנה לחץ כאן.

 מקור:

poster 147 ECO/ICO Sep 2020

נושאים קשורים:  סקירה,  השמנה,  השמנת יתר,  עודף משקל,  ACTION IO,  הכל על השמנה