• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
מחקרים

השוואת תרכובות ברזל תוך-ורידיות לטיפול באנמיה של חוסר ברזל בחולים עם מחלות מעי דלקתיות

Ferric Carboxymaltose (Ferinject®) מראה עליונות על פני תרכובות אחרות בהיבט יעילות ובטיחות בחולים עם מחלות מעי דלקתיות

אנמיה של חוסר ברזל הינה סיבוך נפוץ של מחלות מעי דלקתיות (IBD) המוביל לפגיעה באיכות החיים ושיעור מוגבר של אשפוזים. בעוד שהדרך המיטבית לטפל באנמיה של חוסר ברזל בחולי IBD לא בוררה דיה, הקווים המנחים הקיימים היום באירופה כוללים המלצה לטיפול תוך ורידי עם ברזל בחולי IBD עם אנמיה קשה או אי סבילות לתרכובות ברזל פומיות. במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Journal Alimentary Pharmacology and Therapeutics חוקרים ביצעו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שמטרתה הייתה להשוות את היעילות והסבילות של תרכובות תוך-ורידיות שונות לטיפול באנמיה של חוסר ברזל בחולי IBD.

לוובינר בנושא, לחץ/י כאן.

החוקרים ביצעו סקירה של מאגרי המידע PUBMED, SCOPUS, Web of Science ו-Cochrane Librar ואיתרו 15 מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים עם זמן מעקב מינימלי של 4 שבועות. רוב המחקרים כללו חולים בגירים מעל גיל 18 שנים. הסקירה השיטתית הדגימה את הממצאים הבאים בהיבט יעילות הטיפולים השונים:

  • בארבעה מחקרים אשר השוו בין תרכובות תוך ורידיות
    (Ferric Carboxymaltose, Iron isomaltoside (IMS) ו-Iron Sucrose) לטיפול פומי נמצא שכלל הטיפולים התוך ורידיים הראה עליונות על פני הטיפול הפומי
  • במחקר RCT אשר השווה בין Ferric Carboxymaltoseי(FCM) ל-Iron Sucroseי(IS) נמצאו תוצאי יעילות טובים יותר עבור FCM
  • במחקר RCT אשר השווה בין מונותרפיית IS לבין משלב של IS ואריתרופוייטין נמצא שבקבוצת הטיפול המשולב היו תוצאי יעילות טובים במעט וכי מתן EPO מומלץ רק כאשר אין תגובה מספקת לטיפול התוך-ורידי עם ברזל
  • בסך הכל, בסקירה השיטתית נכללו חמישה מחקרים עם 505 חולים אשר בחנו את השימוש ב-FCM, שמונה מחקרים עם 508 חולים אשר בחנו את השימוש ב-IS שני מחקרים עם 78 חולים אשר בחנו את השימוש ב-low molecular weight iron dextranי(IDX) ומחקר בודד בהשתתפות 219 חולים אשר בחן את השימוש ב-ISM. שיעורי התגובה לטיפול היו 79% עבור FCM, 68% עבור IS,י67% עבור ISM ו-42% עבור IDX.

בהיבט בטיחות, הסקירה השיטתית הדגימה את הממצאים הבאים:

  • לרוב, התרכובות התוך-ורידיות לברזל נסבלו היטב על ידי המטופלים ללא תופעות לוואי שאינן ידועות
  • במחקר בודד בוצעה השוואה בין שיעור תופעות הלוואי של IS ו-FCM ולא נמצא הבדל מובהק בין שתי התרכובות
  • בחמישה מתוך שישה מחקרים אשר השוו את הסבילות של תרכובות ברזל פומיות לתרכובות תוך-ורידיות נמצא כי התרכובות התוך-ורידיות נסבלות יותר טוב. עם זאת, מחקר בודד אשר השווה בין ISM לבין טיפול פומי הדגים כי תוצאי הבטיחות של הטיפול הפומי טובים יותר מאשר של ISM

על מנת להעריך את היעילות היחסית של הטיפולים התוך-ורידיים השונים בוצעה מטה-אנליזה של חמישה מחקרי RCT בהשתתפות 1,143 חולים. תוצאות המטה-אנליזה הדגימו את הממצאים הבאים:

  • התרכובת התוך-ורידית היחידה אשר הדגימה יעילות טובה יותר באופן מובהק לעומת טיפול פומי הייתה FCM עם יחס סיכויים של 1.9 (רווח בר-סמך 95%: 1.2-3.2). שיעור התגובה עבור FCM היה פי 1.9 לעומת ברזל פומי
  • גם התרכובות התוך-ורידיות האחרות (IS;ISM) הובילו לתגובה טובה יותר מאשר טיפול פומי אך הממצאים לא היו מובהקים
  • לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בהיבט יעילות בין התרכובות התוך-ורידיות השונות אך FCM הובילה לתוצאי יעילות טובים יותר מספרית לעומת ISM ו-IS.

החוקרים סיכמו כי כל ארבעת התרכובות התוך-ורידיות שנבחנו היו בטוחות ויעילות לטיפול באנמיה של חוסר ברזל בחולי IBD אך FCM הינה התרכובות היעילה ביותר ולאחריה IS. ככלל, FCM נסבלה יותר טובה והשימוש בה היה כרוך בפחות תופעות לוואי לעומת התרכובות האחרות. למרות המחיר הגבוה יחסית של FCM, העלות הכלכלית של שימוש בתרופה זו מתאזנת על ידי המתן המהיר של התרופה והחסכון בכוח אדם רפואי, זמן השגחה קצר יותר ואובדן ימי עבודה מועט יותר.

מקור: 

Aksan, A. et al. (2017) Journal Alimentary Pharmacology and Therapeutics

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  ברזל,  אנמיה,  מחלות מעי דלקתיות,  תרכובות תוך ורידיות