מחקרים-Covid-19

הקשר בין מינון נוגדי קרישה לבין הישרדות בחולי COVID-19 מאושפזים

חוקרים סבורים כי טיפול נוגד קרישה במינונים גבוהים קשור לשיעורי תמותה נמוכים יותר בחולי COVID-19

חולה קורונה באשפוז. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

ידוע כי מצב של קרישיות יתר עשוי לתרום לפתוגנזה של COVID-19, כאשר התפקיד של נוגדי קרישה במינונים טיפוליים או מניעתיים, אינו ברור עד כה. מטרת החוקרים הייתה להעריך את ההשפעה של מינונים שונים של נוגדי קרישה, על ההישרדות של חולי COVID-19.

החוקרים עיצבו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל חולי COVID-19 שהיו מאושפזים בין התאריכים 13 במרץ ל-5 במאי, 2020.

החוקרים הכלילו במחקר בסך הכל 3,480 חולים (גיל ממוצע - 64.5 עם סטיית תקן של 17.0, 51.5% נשים, 52.1% ממוצא שחור ו-40.6% ממוצא לבן). מתוך כלל הנבדקים, 18.5% (642) נזקקו לאשפוז בטיפול נמרץ. החוקרים מצאו כי 60.9% קיבלו נוגדי קרישה במינון מניעתי (2121), 28.7% קיבלו טיפול של 3 ימים או יותר עם נוגדי קרישה במינון טיפולי (998) ו-10.4% לא קיבלו טיפול נוגד קרישה (361). לאחר שביצעו אנליזת קפלן-מאייר משוקללת עם ציון הזיקה, מצאו הסתברות שונה להישרדות במשך 25 ימים בין הקבוצה שקיבלה מינון טיפול לבין הקבוצה שקיבלה מינון מניעתי (57.5% לעומת 50.7%). כאשר הריצו מודל של סיכונים יחסיים משוקללים הלוקח בחשבון את ציון הזיקה, מצאו כי טיפול נוגד קרישה קשור לסיכון מופחת לתמותה, כאשר ניתן במינון מניעתי (יחס סיכונים של 0.35, רווח בר-סמך 95%: 0.22-0.54) ובמינון טיפולי (יחס סיכונים של 0.14, רווח בר-סמך 95%: 0.05-0.23), בהשוואה למצב ללא טיפול נוגד קרישה. לבסוף, נמצא כי דימום משמעותי התרחש בתדירות גבוהה יותר בחולים שקיבלו טיפול נוגד קרישה במינון טיפולי (81, 8.1%) בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול (20, 5.5%) או טיפול נוגד קרישה במינון מניעתי (46, 2.2%).

החוקרים הגיעו למסקנה כי מינונים גבוהים יותר של נוגדי קרישה היו קשורים לשיעורי תמותה נמוכים יותר, בחולי COVID-19 מאושפזים. הם סבורים כי יש צורך בהערכה פרוספקטיבית של היעילות והבטיחות של טיפול נוגד קרישה בחולי COVID-19.

מקור: 

Ionescu, F. et al. European Journal of Haematology 2020; 106(2); 165-174. https://doi.org/10.1111/ejh.13533

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  קרישיות יתר,  נוגדי קרישה,  מחקרים
תגובות