מחקרים - נגיף הקורונה

באוניברסיטת תל אביב רשמו פטנט לחיסון חדשני כנגד נגיף הקורונה

השיטה הייחודית שפותחה במעבדתו של הוירולוג פרופ' ג'וני גרשוני מבוססת על תקיפת הנקודה הפגיעה ביותר של הנגיף, בה הוא נקשר לתא האנושי כדי לחדור אליו

נגיף הקורונה. הדמיה: שאטרסטוק

במעבדתו של הוירולוג פרופ' יונתן (ג'וני) גרשוני מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה בבית הספר למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב מפותח חיסון כנגד ה-COVID19 שכבר קיבל אישור פטנט מרשות הפטנטים של ארה"ב.

פרופ' ג'וני גרשוני. "החיסון יספק למערכת החיסונית מטרה ממוקדת יותר". צילום: אוניברסיטת תל אביב

להערכתו של פרופ' גרשוני, הוא כבר נמצא מעבר ל-70% מהשלמת המחקר ובתוך שנה יהיה החיסון מוכן לניסויים הנדרשים במסלול שיביא אותו, כך הוא מניח, עד לקליניקה. הפטנט שרשם על החיסון שלו מתבסס על פגיעה בנקודת התורפה העיקרית של הנגיף – אזור מסוים מאוד בחלבון המעטפת שלו – ה-RBM של הנגיף (Receptor Binding Motif) שבאמצעותו נגיף הקורונה נקשר לקולטן בתא האנושי כדי לחדור לתוכו.

פרופ' גרשוני עוסק זה 35 שנה בחקר יחסי הגומלין שבין נגיפים לבין הקולטנים בתאים האנושיים שאליהם הם נצמדים. ב-2004, בשלהי מגפת הסארס, החל לחקור את הנגיף שחולל אותה – גם הוא ממשפחת הקורונה – ובהמשך גם את "קרוב משפחתו" נגיף ה-MERS. על סמך מחקרים אלה פיתח שיטת חיסון שעשויה להיות יעילה גם לשם חיסון כנגד נגיף הקורונה החדש SARS-CoV2, הגורם ל-COVID-19.

החידוש בטכנולוגיית החיסון שפיתח פרופ' גרשוני במעבדתו הוא האפשרות למקד את התגובה החיסונית בנקודה הרגישה והפגיעה ביותר של הנגיף. תרכיב החיסון יתבסס על רצף של 50 חומצות- אמינו שיאפשרו למערכת החיסון בגוף האדם שיקבל את התרכיב להתמקד בדיוק באותה נקודת תורפה של הנגיף ולייצר את הנוגדנים הנדרשים כדי לחסום את חדירתו לתוך התא האנושי.

באופן כללי, כך הסביר, עיקרון הפעולה של חיסונים הוא שהם גורמים למערכת החיסונית של האדם לפתח נוגדנים המזהים את הנגיף או חלק ממנו, מתבייתים עליו ונקשרים אליו. בדרך זו חוסם הנוגדן את הנגיף ומונע ממנו להיקשר לתאים בגוף, להדביק אותם ולהשתכפל בתוכם כדי לחולל את הזיהום, כלומר את המחלה.

במאמץ העולמי המתנהל עתה בקצב קדחתני ותוך מרוץ נגד השעון ובו משתתפות עשרות מעבדות בכל העולם לשם פיתוח מהיר של תרכיב חיסון לקורונה, מתמקדים החוקרים בחלבון המעטפת של הנגיף שתפקידו להכשיר את הדרך לשם חדירה לתאים האנושיים. ההנחה היא שנוגדנים שהגוף ייצור בעקבות החיסון יתבייתו על חלבון המעטפת וינטרלו את הנגיף.

"החיסון שאנחנו מפתחים", מסר פרופ' גרשוני, "יספק למערכת החיסונית מטרה ממוקדת יותר ובכך יגביר את יעילות החיסון. הוא מתמקד בזיז, spike, שהוא החלק במעטפת הנגיף שנצמד לקולטן, שזהו הקשר הראשוני ההכרחי עבורו כדי שיוכל להיקשר לתא שאותו הוא תוקף. כשנחסמת אפשרות זאת, הנגיף איננו יכול להחדיר את החומר הגנטי שלו לתוך התא".

פרופ' גרשוני סיפר שכאשר החל לחקור את נגיף הסארס התמקדה עבודתו בחלבוני הנגיף במטרה להבין אותו אזור מצומצם במעטפת הנגיף שאחראי להיקשרות לקולטן והנגיף משתמש בו על מנת להדביק את התא האנושי. "המחקר שלנו התמקד בדיוק באזור שיוצר את האינטראקציה האינטימית עם הקולטן – שהוא כשלעצמו מולקולה במבנה תלת מימדי מורכב", הדגיש פרופ' גרשוני. עתה, כאשר הופיע ה-SARS-CoV2 הדומה מאד לנגיף הסארס, הותאמה עבודת הפיתוח של החיסון לקורונה החדש.

פרופ' גרשוני העריך שכאשר תושלם עבודת הפיתוח במעבדתו ותיכנס לתמונה חברת תרופות כדי להמשיך בפרויקט, ייתכן מאוד שיקוצר המסלול הנדרש לקבלת אישור מואץ לניסויים הקדם-קליניים ואחר כך הקליניים בסוג החיסון החדש הזה.

נושאים קשורים:  חיסונים,  נגיף הקורונה,  פרופ' ג'וני גרוני,  אוניברסיטת תל אביב,  חדשות,  קורונה,  פיתוח תרופה
תגובות
אנונימי/ת
21.04.2020, 11:06

לימד אותי בתואר ראשון על RAG1 ו - RAG2
אלוף

אנונימי/ת
22.04.2020, 08:01

כל הכבוד, הצלחתו הצלחתנו.
עם זאת, הייתי מצנן את ההתלהבות. זה שנרשם פטנט על המולקולה עדיין לא מבטיח חיסון יעיל ובטוח. למעשה רק אחוז קטן מתרכיבי התרופות/חיסונים בסופו של דבר מגיעים לידי שיווק