• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
חדשות

מחקר חדש ב"שיבא": עודף היגיינה גורם לאלרגיה ומחליש את המערכת החיסונית

מחקר ישראלי מספק הסבר נוסף מדוע אנשים החיים באזורים הנגועים בבילהרציה ובמחלות טפילים אחרות סובלים פחות מאלרגיה

זחל הטפיל שכיזטוזומה. נתגלה המסלול שבאמצעותו משתקת התולעת את הפעלת הזרוע של Th2 במערכת החיסונית ובכך מאפשרת כנראה לטפיל לשגשג שנים בכלי הדם של החולה

אנשים החיים באזורי העולם הנגועים בשכיזטומיאזיס (מחלת הבילהרציה) ובמחלות טפילים נוספות סובלים פחות מאלרגיה. השאלה מדוע זה כך עומדת במרכזו של מחקר חדש שבוצע על ידי צוות ישראלי ופורסם במהדורת דצמבר 2019 של ה-EMBO report, כתב העת של החברה האירופאית לביולוגיה מולקולרית.

שכיזטומיאזיס, נכתב בדו"ח המחקר, נגרמת בעקבות הדבקה בתולעי השכיזטוזומה השייכות למשפחת התולעים השטוחות. זו אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם. היא תוקפת יותר מ-200 מיליון איש בעיקר באפריקה, אך גם במזרח הרחוק ובאזור האמזונס. בעבר הבילהרציה היתה שכיחה גם בנחלים רבים בישראל, כולל בירקון.

זחלי הטפיל שכיזטוזומה מופרשים מחלזונות החיים במקווי מים מתוקים וחודרים לגוף האדם דרך העור. הזחלים מתבגרים תוך כדי נדידה בכלי הדם, מתאחדים לזוג מונוגמי בכבד וממשיכים לתחנה הסופית - נימי מערכת העיכול או השתן, תלוי בסוג השכיזטוזומה, כתולעים בוגרות. התולעים הבוגרות מטילות ביצים המופרשות בצואה או בשתן במשך תקופה ארוכה, עד עשר שנים. כשהביצים לא מגיעות ליעדן הן נתקעות בכבד ובאיברי גוף נוספים וגורמות נזקים לאדם הנושא אותן.

בתגובה לתולעים המתבססות בכלי הדם, מערכת החיסון מפעילה זרוע תאית של לימפוציטים מסוג Th2, המכוונת ליצירת נוגדנים מטיפוס IgE, לשם הפעלת תאי מאסט, אאיזונופילים ותאים נוספים המתאימים לסילוק הפרזיטים. למרות זאת, המערכת החיסונית איננה מצליחה לסלק את תולעי השכיזטוזומה והתגובה מסוג Th2 דועכת מסיבה שלא היתה ברורה עד כה.

במחקר הישראלי החדש נתגלה המסלול שבאמצעותו משתקת התולעת את הפעלת הזרוע של Th2 במערכת החיסונית ובכך מאפשרת, ככל הנראה, לטפיל לשגשג שנים בכלי הדם של החולה.

החוקרים מצאו כי עם התבססות התולעים בכלי הדם במעי, הן שולחות בועיות (Extracellular vesicles) המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו-רנ"א (micro-RNA) המגיעות באופן ממוקד לתאי T בבלוטות הלימפה של המעי, ושם מסכלות את ההתמיינות לכיוון Th2 - המסלול שאמור לפעול כנגדן.

למרות שעבודת המחקר הנוכחית בוצעה במודל עכבר, החוקרים הראו בעבר כי ניתן לאתר בדמם של מטיילים שחזרו נגועים בשכיזטוזומה את המיקרו-רנ"א התולעי. תוצאות המחקר יכולות להוביל לפיתוח טיפולים שישפעלו את המערכת החיסונית לשם סילוק הפרזיט וייתכן אף לפיתוח חיסון כנגד הטפיל.

המחקר גם שופך אור על אחד מהפרדוקסים הבלתי מוסברים עד כה: מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על יחס הפוך שבין שכיזטומיאזיס ומחלות טפילים נוספות לבין אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. דהיינו: באזורים שבהם יש שכיחות גבוהה של זיהומי תולעים כמעט שאין רואים באוכלוסיה מחלות אוטואימוניות ותגובות אלרגיות. לעומת זאת, בארצות המערב שבהן ההיגיינה טובה יותר, אין באוכלוסיה זיהומי טפילים אך רואים שכיחות גבוהה של תופעות אלרגיה.

הגילוי שהשכיזטוזומה מסכלת באופן ממוקד את המסלול המערב תגובה חיסונית מסוג Th2 – אותה התגובה המעורבת באלרגיות ובמחלות אוטואימוניות – יכול להסביר את התופעה ולחזק את "תיאוריית ההיגיינה", הטוענת שהמחיר לחיים הסטריליים במערב הוא הפרת האיזון במערכת החיסונית, שנבנה בעקבות שנות אבולוציה רבות עם פרזיטים ומיקרובים. חוסר האיזון הזה הוא הגורם לאפידמיה המערבית של מחלות שמקורן בפעילות לא תקינה של המערכת החיסונית, כמו מחלות אוטואימוניות, אינפלמטוריות ואלרגיות.

צוות המחקר כלל את מדעני המעבדה המולקולרית לחקר המחלות הטרופיות בבית החולים שיבא: פרופ' אלי שוורץ, ד"ר דרור אבני, ד"ר טל מנינגר ופרופ' יחזקאל סידי וכן חוקרים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, ד"ר אורלי אבני וד"ר יפתח בר-ששת, ד"ר נטע רגב-רוצקי וד"ר יפעת אופיר-בירין ממכון ויצמן ו רופ' דני גולד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

נושאים קשורים:  אלרגיה,  שכיזטומיאזיס,  שיבא,  מחקר ישראלי,  בילהרציה,  חדשות
תגובות
 
23.01.2020, 09:21

מחקר מאד יפה, ופרסום במקום מצויין. כותרת הכתבה כאן מטעה מעט - המחקר ספציפי מאד לשיסטוזומה, וההשלכה שלו ל"תיאוריית ההגיינה והאלרגיה" קצת מרחיקת לכת. אבל מילא, ככה ניכנסים לקרוא...