• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
מחקרים

צרבת עמידה לטיפול: לנתח או לא לנתח?

ניסויי אקראי מבוקר המשווה תוצאות של טיפול תרופתי אל מול התערבות כירורגית במקרים של צרבת עמידה לטיפול עם מעכבי משאבת נתרן

24.12.2019, 17:59
צרבת, ריפלוקס ושטי (צילום: אילוסטרציה)

צרבת הנמשכת על אף טיפול עם מעכבי משאבות פרוטונים הינה בעיה רפואית שכיחה הנגרמת מסיבות רבות. הטיפולים בצרבת מסוג זה הינם בעלי יעילות לא מוכחת, מתמקדים בשליטה על החזר ושטי באמצעות תרופות המדכאות את ההחזר (כמו בקלפן) או ניתוחים למניעת ההחזר, או ריסון רגישות יתר ויסצראלית עם נוירו-מודולאטורים (למשל דסיפראמין).

במחקר השתתפו מטופלים אשר הופנו לקליניקות גסטרואנטרולוגיות ליוצאי צבא בשל צרבת העמידה לטיפול עם מעכבי משאבות פרוטונים. המשתתפים טופלו עם 20 מ״ג של אומפרזול, פעמיים ביום, למשך שבועיים. אלה אשר נמשכה אצלם הצרבת, עברו אנדוסקופיה ומנומטריה ושטית, נלקחו להם דגימות מן הוושט, וכן עברו ניטור חומציות. חולים אשר סבלו מהחזר ושטי (בנוסף לצרבת) הועברו רנדומלית לאחד מהטיפולים הבאים: טיפול כירורגי לפרוסקופי Nissen) fundoplication), טיפול תרופתי אקטיבי (עם אומפראזול ובקלופן, יחד עם דסיפראמין כתלות בתסמינים), או טיפול תרופתי כקבוצת ביקורת (עם אומפראזול ואינבו). התוצא העיקרי שהוגדר כהצלחת הטיפול - ירידה של 50% או יותר בדירוג ה-Gastroesophageal Reflux Disease (GERD) Health Related Quality of life score (טווח 0 עד 50, כאשר דירוג גבוה יותר משמעותו תסמינים חמורים יותר) לאחר שנה.

בסה״כ 366 מטופלים (גיל ממוצע 48.5; 280 גברים) השתתפו במחקר. בתהליך הפרה-רנדומיזציה הוצאו מהמחקר 288 מטופלים: ל-42 מהם הוקלה הצרבת במהלך הטיפול המקדים (שבועיים) עם אומפראזול, 70 לא השלימו את הטיפול המקדים, 54 הוצאו מסיבות אחרות, ל-23 היו הפרעות ושט שאינן קשורות להחזר ושטי, ול-99 הייתה צרבת פונקציונלית (ללא בעיה מבנית או היסטופתולוגיה). 78 המטופלים הנותרים עברו רנדומיזציה. שכיחות הצלחת הטיפול הכירורגי (18 מתוך 27 מטופלים, 67%) נמצאה כנעלה משמעותית בהשוואה לזאת של הטיפול התרופתי הפעיל (7 מתוך 25 מטופלים, 28% ברמת מובהקות (P=0.007) או בהשוואה לקבוצת הבקרה (3 מתוך 26 מטופלים, 12%; P<0.001). ההבדל בהיארעות הצלחת הטיפול בהשוואה אל מול קבוצת הבקרה היה 16% (רווח בר-סמך 95%: -5-38; p=0.17)

החוקרים מסכמים כי במחקר נמצאה תת קבוצה אשר מטופליה אכן סבלו מצרבת עמידה ואשר מערבת החזר ושטי. בקבוצה זו נמצא כי הטיפול הכירורגי יעיל מן הטיפול התרופתי.

מקור: 

Spechler, J. et al. (2019) New England Journal of Medicine. 381, 1513

נושאים קשורים:  מחקרים,  צרבת עמידה לטיפול,  החזר ושטי,  מעכבי משאבות פרוטונים
תגובות