אנורקסיה (Anorexia Nervosa) היא מחלה פסיכיאטרית עם תחלואה ניכרת וללא טיפול רפואי מאושר. כותבי מחקר זה הראו שמיעוט יחסי באנדרוגנים אצל מטופלות אנורקסיה קשור בדיכאון קשה יותר וחומרת תסמיני חרדה. מטרת המחקר הנוכחי הייתתה לקבוע האם טיפול במינון נמוך בטסטוטרון יכול לסייע למטופלות הסובלות מאנורקסיה.
עוד בעניין דומה
המחקר התבצע בהקצאה אקראית, בסמיות כפולה ובביקורת של אינבו. הוא התקיים במרכז מחקר והשתתפו בו 90 נשים, בגילאים 18-45, עם אנורקסיה ורמות טסטוסטרון הנמוכות מחציון הרמה התקינה בנשים בריאות. המטופלות קיבלו טסטוסטרון דרך העור במינון של 300 מיקרוגרם או אינבו למשך 24 שבועות.
התוצא עיקרי שנמדד הוא מדד ה-BMI. המדדים המשניים שנמדדו היו רמות דיכאון (Hamilton Depression Rating Scaleי[HAM-D]), רמות חרדה (HAM-A) והפרעות אכילה והתנהגות.
ה-BMI הממוצע עלה ב-1.0 ± 0.0 ק"ג/מטר בריבוע בקבוצת הטסטוסטרון וב-1.1 ± 0.5 ק"ג/מטר בריבוע בקבוצת האינבו (p=0.03) במשך 24 שבועות. לאחר ארבעה שבועות הייתה מגמה לקראת ירידה גדולה יותר במדד HAM-Dי(p=0.09) בקבוצת הטסטוסטרון. לאחר 24 שבועות, רמות הדיכאון והחרדה ירדו באופן דומה בשתי הקבוצות (דיכאון – 4.9 ± -2.9 לעומת 5.0 ± -3.0, p=0.72; חרדה – 5.3 ± -4.5 בהשוואה ל-4.4 ± -4.3, p=0.25 [טסטוסטרון בהשוואה לאינבו, בהתאמה]). לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאי הפרעת האכילה בין הקבוצות. הטיפול בטסטוסטרון היה בטוח ונסבל ולא הוביל לתופעות לוואי הקשורות לטיפול באנדרוגנים.
מקור: