• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
הודעה לעיתונות

מחקר ראשון המשווה תכשירים ביולוגיים לטיפול בקוליטיס כיבית מציג יעילות טובה יותר לודולוזומאב לעומת אדלימומאב

נתונים מחקריים חדשים שפורסמו ב-NEJM מראים כי ודוליזומאב השיגה אחוז גבוה יותר של הפוגה קלינית בשבוע ה-52 בהשוואה לאדלימומאב

קוליטיס כיבית (צילום: אילוסטרציה)

חברת טקדה פרמצבטיקה (אוסאקה, יפן) מודיעה על תוצאות נוספות ממחקר VARSITY המצביעות על עליונות הטיפול הביולוגי הממוקד לקיבה ודוליזומאב (®Entyvio) בהשוואה לטיפול הביולוגי מעכב TNF-a אדלימומאב (®Humira), בהשגת התוצא העיקרי שנקבע למחקר, הפוגה קלינית לאחר 52 שבועות, בחולים עם קוליטיס כיבית בינונית עד קשה, אשר פורסם בעיתון המדעי New England Journal of Medicineי¹ (NEJM). שיעור ההפוגה הקלינית בשבוע 52 עם ודוליזומאב היה עדיף ועמד על 31.3% (120 מתוך 383 מטופלים), לעומת 22.5% (87/386 מטופלים בקבוצת האדלימומאב (p=0.006)י¹.

הנתונים המחקריים החדשים המתפרסמים ב-NEJM מראים כי ודוליזומאב השיגה אחוז גבוה יותר של הפוגה קלינית בשבוע ה- 52 בהשוואה לאדלימומאב, הן בחולים שהיו נאיבים לטיפול קודם באנטי TNF-aי(34.2% [104/314=n] לעומת 24.3% [74/305=n] בזרוע האדלימומאב) והן בחולים שטופלו בעבר באנטי TNF-aי(20.3% [16/79 n=] לעומת 16.0% [13/81=n] בזרוע האדלימומאב). נתונים נוספים מראים כי 26.6% (102/383=n) מהחולים שטופלו בודוליזומאב השיגו הפוגה קלינית בשבוע ה-14 בהשוואה ל-21.2% (82/386=n) שטופלו באדלימומאב. הפוגה קלינית יציבה הושגה ב-18.3% מהמטופלים בודוליזומאב (70/383=n) וב-11.9% (46/386=n) מהמטופלים שקיבלו אדלימומאב בהתאמה¹.

בנקודת הסיום השניונית של המחקר, הטיפול בודוליזומאב נמצא קשור באחוז גבוה משמעותית של ריפוי רירית המעי (מוקוזה) בשבוע ה-52 בהשוואה לחולים שטופלו באדלימומאב (39.7% [152/383=n] לעומת 27.7% [107/386=n];יp<0.001). ודוליזומאב לא היה עדיף על אדלימומאב במונחים של אחוז החולים שהשתמשו בקורטיקוסטרואידים פומיים בנקודת ההתחלה של המחקר ואשר הפסיקו את הטיפול בקורטיקוסטרואידים והיו בהפוגה קלינית בשבוע ה-52 (12.6% [14/111=n] לעומת 21.8% [26/119=nי])¹. תוצאות נוספות לשינוי החציוני בשימוש בקורטיקוסטרואידים פומיים בשבוע ה-52 עמד על הפחתה של 10 מ"ג בקבוצת הודוליזומאב בהשוואה להפחתה של 7 מ"ג בקבוצת  האדלימומאב¹.

תוצאות נוספות של המחקר המתפרסמות ב-NEJM, מראות כי הטיפול בודוליזומאב, קשור לשיפור באיכות החיים. 52.0% (199/383=n) של המטופלים בודוליזומאב לעומת 42.2% (163/386=n) מהמטופלים באדלימומאב דיווחו על שיפור ב-16 נקודות ומעלה במדד  Inflammatory Bowel Disease Questionnaireי(IBDQ), בשבוע 52 בהשוואה למצבם בתחילת המחקר¹. שאלוני IBDQ בוחנים את ההשפעה של מחלת מעי דלקתית על ארבעה תחומי חיים של החולים בה: תסמינים הקשורים ישירות למחלת המעי הדלקתית, תסמינים סיסטמיים, תפקוד רגשי ותפקוד חברתי.

"במחלות כרוניות הפוגעות באיכות החיים כדוגמת קוליטיס כיבית, חיוני שמטופלים ישיגו הקלה במגוון רחב של היבטי המחלה", אמר ד"ר ברוס אי. סנדס, החוקר הראשי במחקר ה-VARSITY ומנהל חטיבת הגסטרואנטרולוגיה ע"ש הנרי יאנוביץ, בבית החולים הר-סיני, ובבית הספר לרפואה Icahn בהר-סיני בניו-יורק. "תוצאות מחקר ה-VARSITY מספקות לרופאים תובנות רבות ערך על מנת לתמוך בהחלטות הטיפול שלהם, כאשר הם מתחילים בטיפול ביולוגי, בחולי קוליטיס כיבית".

אנליזה שבוצעה במחקר בחנה את השפעת הטיפול בודוליזומאב ואדלימומאב על היענות קלינית והיעדר מחלה היסטולוגית פעילה. ניתוח הנתונים מעלה כי 67.1% (257/383=n) מהמטופלים שקיבלו ודוליזומאב, השיגו תגובה קלינית בשבוע ה-14 בהשוואה ל-45.9% (177/386=n) מהמטופלים באדלימומאב. הבדלים בין קבוצות הטיפול לטובת ודוליזומאב נראו כבר בשבוע השישי. העדר מחלה היסטולוגית פעילה על פי ההגדרה של ציון Geboes (קטן מ-3.2) ומדד Robarts Histopathology Index (קטן מ-5), הושג בשבוע ה 52 ב-33.4% (128/383=n) ו-42.3% (162/383=n) מהמטופלים בודוליזומאב בהתאמה, בהשוואה ל-13.7% (153/386=n) ו-25.6% (99/386=n) מהחולים שטופלו באדלימומאב בהתאמה.

"מחקר ה-VARSITY, השוואה ראשונה מסוגה של שתי תרופות ביולוגיות לקוליטיס כיבית, מראה את היתרונות אותן מציע הטיפול בודוליזומאב לחולים בהשוואה לאדלימומאב, על פני תוצאי יעילות רבים, בתוספת לשיפור באיכות החיים הכוללת", אמר ד"ר ג'ף בורנשטיין, המנהל הרפואי של חברת טקדה. "נתונים אלה, תומכים עוד יותר בשימוש בודוליזומאב כתרופת קו ראשון ביולוגית, לקוליטיס כיבית".

גם אם למחקר לא הייתה את העוצמה הסטטיסטית על מנת להשוות את בטיחות שתי התרופות הביולוגיות, חולים שטופלו בודוליזומאב (62.7%, 240/383=n) הציגו אחוז נמוך יותר של תופעות לוואי לאורך 52 שבועות, בהשוואה לחולים שטופלו באדלימומאב (69.2%, 267/386=n). אחוז תופעות הלוואי החמורות היה גם הוא נמוך יותר בחולים שטופלו בודוליזומאב בהשוואה לאדלימומאב (11.0% [42/383=n] לעומת 13.7% [53/386=n] בהתאמה¹). שיעור החולים שהפסיקו את הטיפול בעקבות תופעות לוואי חמורות היה דומה בשתי הקבוצות¹.

אודות מחקר ה-VARSITY

מחקר ה-VARSITY הינו מחקר אקראי, כפול סמיות, רב-מרכזי מסוג פאזה 3b אשר השווה את היעילות והבטיחות של ודוליזומאב תוך ורידית לאדלימומאב תת-עורית במטופלים עם קוליטיס כיבית פעילה בינונית-קשה על פני 52 שבועות. במחקר השתתפו 769 מטופלים אשר לא הגיבו מספיק או פיתחו אי סבילות לקורטיקוסטרואידים, תרופות אימונומודולטריות או מעכבי TNF-a שאינו אדלימומאב. החוקרים הגדירו כי עד 25% ממשתפי המחקר יהיו עם חשיפה קודמת למעכבי TNF-aי(609 מטופלים נאיביים ו-160 מטופלים שקיבלו מעכבי TNF-a קודמים).

החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול, ודוליזומאב תוך ורידי ופלצבו תת עורי, או אדלימומאב תת עורי ופלצבו תוך ורידי. המשתתפים בקבוצת הודוליזומאב קיבלו ודוליזומאב 300 מ"ג תוך-ורידית בשבועות 0, 2, 6, וכל שמונה שבועות לאחר מכן עד לשבוע 46 יחד עם טיפול פלצבו תת-עורי בשבוע 0 ולאחר מכן כל שבועיים עד לשבוע 50. המשתתפים בקבוצת האדלימומאב קיבלו אדלימומאב 160 מ"ג תת-עורית בשבוע 0, 80 מ"ג בשבוע 2 ולאחר מכן 40 מ"ג כל שבועיים עד לשבוע 50 ובנוסף קיבלו פלצבו תוך-ורידי בשבועות 0, 2, 6 וכל שמונה שבועות לאחר מכן עד לשבוע 46. עליית מינון לא הורשתה בשתי זרועות המחקר.

אודות קוליטיס  כיבית

דלקת מעי כיבית הינה אחת ממחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר. זוהי מחלה כרונית, התקפית-הפוגתית אשר מאופיינת בדלקת של מערכת העיכול. לעיתים קרובות המחלה פרוגרסיבית ומערבת את המוקוזה של המעי הגס. דלקת מעי כיבית מציגה תסמינים של אי-נוחות בטנית ויציאות רכות המלוות לעיתים קרובות בריר או דם. סיבת המחלה אינה מובנת במלואה, אך מחקרים עדכניים מראים כי ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים תורשתיים, גנטיים, וסביבתיים ו/או תגובה חיסונית שאינה תקינה לאנטיגנים חיידקיים, אצל אנשים בעלי נטייה גנטית העלולה להוביל למחלה.

אודות ®Entyvio (ודוליזומאב)

ודוליזומאב הינה תרופה ביולוגית סלקטיבית למערכת העיכול, המאושרת לשימוש במתן תוך ורידי. ודוליזומאב הינה נוגדן חד-שבטי מואנש כנגד אינטגרין α4β7 אשר מעכב את היקשרות של האינטגרין α4β7 למולקולת ה-mucosal addressin cell adhesion molecule 1 י(MAdCAM-1), אבל לא למולקולת vascular cell adhesion molecule י1(VCAM-1).יMAdCAM-1 מבוטא בעיקר בכלי דם ובלוטות לימפה במערכת העיכול. אינטגרין α4β7 מבוטא בתת-סוג של תאי דם לבנים. תאים אלה, אשר נמצאו כבעלי תפקיד בתיווך בתהליך הדלקתי בקוליטיס כיבית ובמחלת קרוהן. באמצעות חסימת אינטגרין α4β7, ודוליזומאב עשויה להגביל את היכולת של תאי הדם הלבנים לחדור את רקמת המעי.

ודוליזומאב תוך-ורידית מאושרת במטופלים מבוגרים עם דלקת מעי כיבית וקרוהן פעילות בינוניות-קשות אשר לא הגיבו, איבדו תגובה או פיתחו אי סבילות לטיפול קונבנציונלי או למעכבי TNF-a. ודוליזומאב קיבלה אישור שיווק במעל 60 מדינות ובכלל זאת ארצות הברית והאיחוד האירופאי. עד כה החשיפה לתרופה עולה על 330,000 שנות מטופל.

התוויות טיפוליות מאושרות  

ודוליזומאב מאושרת לטיפול במבוגרים עם קוליטיס כיבית פעילה בינונית-קשה אשר לא הגיבו, איבדו תגובה או פיתחו אי סבילות לטיפול קונבציונאלי או למעכבי TNF-a

ודוליזומאב מאושרת לטיפול  במבוגרים עם מחלת קרוהן פעילה בינונית-קשה אשר לא הגיבו, איבדו תגובה או פיתחו אי סבילות לטיפול קונבציונאלי או למעכבי TNF-a

מידע בנוגע לבטיחות הטיפול

התוויות נגד

רגישות לחומרים הפעילים או לחומרים הנלווים בתרופה.

אזהרות מיוחדות ואמצעי זהירות מיוחדים

ודוליזומאב צריכה להינתן על ידי צוות רפואי המיומן בטיפול בתגובות אלרגיות ובכלל זה אנאפילקסיס. יש צורך באמצעי ניטור וטיפול כאשר התרופה ניתנת. יש צורך בהשגחה אחר המטופלים עד לסיום העירוי.

תגובות הקשורות בעירוי

במחקרים קליניים שבוצעו עם התרופה דווח על תגובות הקשורות בעירוי ותגובות רגישות יתר אך רובן היו קלות-בינוניות בחומרתן. במידה ומתרחשת תגובה קשה הקשורה בעירוי, תגובה אנאפילקטית או תגובה קשה אחרת יש צורך בהפסקת מתן התרופה מיידית ומתן טיפול הולם (אפינפרין ואנטי-היסטמינים) במידה ומתרחשת תגובה קלה-בינונית ניתן להאט את קצב העירוי או לעצור את העירוי ולתת טיפול הולם (אפינפרין ואנטי-היסטמינים). כאשר התגובה הקלה-בינונית שוכחת, ניתן להמשיך את העירוי. יש צורך במתן הכנה עם אנטי-היסטמינים, הידרוקורטיזון ו/או פרצטמול לפני העירוי הבא במטופלים שפיתחו תגובה קלה-בינונית הקשורה לעירוי על מנת להפחית את הסיכון לתגובה נוספת.

זיהומים

ודוליזומאב הינה תרופה סלקטיבית למערכת העיכול אשר לא נמצאה כגורמת לדיכוי חיסוני סיסטמי. עם זאת, רופאים מטפלים צריכים לגלות ערנות לסיכון המוגבר לזיהומים אופרטוניסטיים או זיהומים שמערכת העיכול מגנה מפניהם. אין להתחיל את הטיפול במטופלים עם זיהומים קשים כדוגמת שחפת, ספסיס, CMV, ליסטריוזיס וזיהומים אופורטוניסטיים עד אשר הזיהום נשלט. כמו כן, במטופלים המקבלים ודוליזומאב אופן כרוני יש לשקול להפסיק את הטיפול בזמן זיהום קשה. יש להיזהר במתן התרופה במטופלים עם זיהום כרוני נשלט או רקע של זיהומים קשים חוזרים. יש לנטר את המטופלים לזיהומים לפני, במהלך ולאחר הטיפול. לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקות סקר לשחפת לפי הפרוטוקוליים המקומיים בכל מדינה. חלק מהתרופות האנטגוניסטיות לאינטגרנים ותרופות אימונוסופרסיביות אחרות נמצאו קשורות ב-PMLי (progressive multifocal leukoencephalopathy), מחלה נדירה וקטלנית הנגרמת על ידי וירוס ה-JCי(John Cunningham). על ידי קשירה לאינטגרין α4β המבוטא על לימפוציטים המסנינים את מערכת העיכול ודוליזומאב גורמת לתגובה אימונוסופרסיבית במערכת העיכול. למרות שלא נמצא כי לתרופה השפעה אימונוסופרסיבית סיסטמית בנבדקים בריאים ההשפעה על התפקוד הסיסטמי של מערכת החיסון במטופלים עם מחלות מעי דלקתיות אינה ידועה. יש צורך בניטור מטופלים המקבלים ודוליזומאב להתפתחות של סימנים ותסמינים נוירולוגיים חדשים ולשקול בדיקת נוירולוג במידה והם מתפתחים. במידה ויש חשד ל-PML יש להפסיק את הטיפול עם ודוליזומאב ובמידה והאבחנה מאוששת יש להפסיק את הטיפול לצמיתות. התסמינים והסימנים של PML הינם מגוונים, מתפתחים על פני ימים-שבועות וכוללים חולשה פרוגרסיבית בצד אחד של הגוף, קושי בהנעת גפיים, הפרעות ראייה כמו גם שינויים בחשיבה, זכרון והתמצאות המובילים לבלבול ושינויי התנהגות. התקדמות החסרים הנוירולוגיים לרוב מובילה לתמותה או נכות נוירולוגית קשה על פני שבועות או חודשים.

ממאירות

הסיכון לממאירות הינו מוגבר במטופלים עם דלקת מעי כיבית ומחלת קרוהן. תרופות אימונומודולטוריות עלולות להגביר את הסיכון לממאירות.

שימוש קודם ובו-זמני בתרופות ביולוגיות אחרות

לא קיימים נתונים ממחקרים קליניים בנוגע למטופלים שקיבלו ודוליזומאב ולפני כן טופלו בנטליזומאב. כמו כן, לא קיימים נתונים לגבי שימוש בו-זמני בודוליזומאב ותרופות ביולוגיות אחרות ולפיכך שימוש זה אינו מומלץ.

חיסונים

לפני תחילת הטיפול יש לבצע את כל החיסונים המומלצים. מטופלים המקבלים ודוליזומאב צריכים לקבל חיסונים שאינם חיים. ניתן לתת חיסון חי במידה והתועלת עולה על הסיכון.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי כוללות נאזופרינגיטיס, כאבי ראש, ארתרלגיה, זיהומים בדרכי האוויר העליונות, ברונכיטיס, שפעת, סינוסיטיס, שיעול, כאב אורופרינגיאלי, בחילה, פריחה, גרד, כאבי גב, כאבי גפיים, תחושת חום, עייפות ואנאפילקסיס.

מחויבותה של חברת Takeda לגסטרואנטרולוגיה

מחלות מעי הינן מחלות מורכבות הגורמות לנכות ופגיעה באיכות החיים. לאור הצורך בטיפולים נוספים באנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות חברת Takeda ושותפותיה מתמקדת בשיפור איכות החיים של המטופלים באמצעות פיתוח תרופות חדשניות ותוכניות תמיכה כבר מעל 25 שנים. חברת Takeda שואפת לשפר את השליטה במחלות שונות, ולענות צרכים בתחומים שונים של גסטרואנטרולוגיה כדוגמת מחלות מעי דלקתיות, מחלות הקשורות בחומציות ומחלות הקשורות בתנועתיות מערכת העיכול. צוות המחקר והפיתוח של החברה בוחן טיפולים למחלת צליאק ומחלות כבד כמו גם חידושים בתחום טיפולי המיקרוביום.

אודות חברת Takeda

חברת Takeda הינה חברה בינלאומית, הממוקמת ביפן. החברה מחויבת לשיפור הבריאות ועתיד טוב יותר למטופלים על ידי יישום ידע מדעי לצורך פיתוח תרופות חדשניות. החברה מתמקדת בארבעה תחומי מחקר ופיתוח עיקריים: אונקולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, מחלות נדירות ומדעי המוח. בנוסף, החברה משקיעה בטיפולים מתווכי פלזמה וחיסונים. החברה מתמקדת בפיתוח תרופות חדשניות אשר משנות את חייהם של המטופלים על ידי מתן אפשרויות טיפוליות חדשות. עובדי החברה מחויבים לשיפור איכות החיים של המטופלים ולעבור משותפת עם שותפיה של החברה בכ-80 מדינות ואזורים.

*לקבלת מידע מלא ועדכני אודות התרופה יש לפנות לעלון לרופא כפי שאושר על ידי משרד הבריאות בישראל. ניתן לפנות לאתר משרד הבריאות בלינק.
*באדיבות טקדה ישראל

  1. Sands B, Peyrin-Biroulet L, Loftus E, et al. Vedolizumab versus adalimumab for moderate to severe ulcerative colitis. N Engl J Med. 2019;381:1215-26

IL/EYV/1019/0080

נושאים קשורים:  "טקדה",  מחקר VARSITY,  ודוליזומאב
תגובות