חדשות

דו"ח חדש של ה-OECD: השמנת היתר בישראל מקצרת את החיים ב-3.4 שנים

יותר ממחצית הישראלים ולמעלה משליש הילדים בישראל הם עם עודף משקל | 27% עם השמנת יתר חולנית הקשורה במחלות כרוניות כסוכרת ומחלות לב

השמנת יתר. 50% מהאנשים מדינות ה-OECD אינם צורכים מזון בריא ו-40% מנהלים אורח חיים יושבני. צילום אילוסטרציה

דו"ח חדש של ה–OECD שפורסם בשבוע שעבר ועוסק בנטל הכלכלי של תופעת השמנת היתר והמחלות הכרוניות הקשורות בה, מצביע על כך שהשמנת היתר בישראל, כאחת מתוך 36 מדינות ה-OECD שנכללו בדו"ח, מקצרת את החיים בשלוש שנים וארבעה חודשים.

השיעורים הגבוהים ביותר של קיצור חיים עקב מחלות בהקשר להשמנת יתר נמצאו במקסיקו (ארבע שנים וחודשיים), פולין ורוסיה (3.9), ארה"ב והונגריה (3.7) רומניה (3.5). לעומת זאת, המדינות שבהן קיצור החיים הוא הנמוך ביותר עקב השמנת היתר בהתאם לדירוג זה היו: הודו ויפן – שנה אחת, אינדונזיה – 1.5, דרום קוריאה – 1.7, צרפת – 2.7 ואירלנד – 2.9 שנים.

על פי הדו"ח, 50.9% מהישראלים הם עם עודף משקל, 27% עם השמנת יתר חולנית הקשורה במחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב. 35% מהילדים בישראל הם עם עודף משקל.

60% מכלל אוכלוסיות מדינות ה-OECD הם עם עודף משקל וכ-25% עם השמנת יתר. 50% מהאנשים אינם צורכים מזון בריא. 40% מנהלים אורח חיים יושבני, אחד מכל שלושה לא מבצע פעילות גופנית מספקת, שניים מכל חמישה אנשים אינם צורכים מספיק ירקות ופירות בתפריט היומי

הדו"ח מציין כי מחלות הקשורות בהשמנת יתר יגבו חיים של יותר מ-90 מיליון בני אדם במדינות ה-OECD ב-30 השנים הבאות ותוחלת החיים ברבות מהן תתקצר בשלוש שנים ובאחדות מהן אף יותר. הבעיה הבריאותית תגרום לירידה ב-3.3% בתל"ג ותהווה נטל כבד על תקציבי משקי הבית, לערך 360 דולר לאדם, בשנה.

יותר ממחצית האוכלוסיות ב-34 מתוך 36 מדינות ה-OECD הן עם עודף משקל והשמנת יתר, כמעט אחד מכל ארבעה בני אדם. השיעור הממוצע של בגירים עם השמנת יתר עלה במדינות הארגון בתוך שש שנים (עד 2016) מ-21% ל-24% - כלומר נוספו עוד כ-50 מיליון בני אדם.

ילדים משלמים את המחיר הכבד ביותר של השמנת יתר ועודף משקל ניכר, ציינו מחברי הדו"ח: תלמידים עם השמנת יתר פחות טובים בלימודים, נוטים יותר להיעדרויות, מראים פחות שביעות רצון מהחיים ונוטים להיות כדי פי שלושה יותר מאחרים קורבנות לאיומים, הפחדות והתעללות.

אנשים עם מחלה כרונית אחת לפחות עקב השמנת יתר – התורמת לקיצור תוחלת החיים – נוטים לעבוד פחות (8%) ו-3.4% נוטים ליתר היעדרויות מהעבודה.

בממוצע במדינות ה-OECD יוציאו בין 2020 ל-2050 כ-8.4% מתקציבי הבריאות שלהן על טיפול במחלות הקשורות בהשמנת יתר – במצטבר מדובר ב-321 מיליארד דולר או 209 דולר לאדם בשנה. 70% מכלל ההוצאות יהיו על טיפולים בהקשר בסוכרת. השמנת יתר אחראית ל-2.3% מהתחלואה הקרדיווסקולרית ול-9% מסרטן.

עוד עולה מהדו"ח כי 60% מכלל אוכלוסיות המדינות החברות בארגון הם עם עודף משקל וכ-25% עם השמנת יתר. 50% מהאנשים אינם צורכים מזון בריא. 40% מנהלים אורח חיים יושבני (יותר מדי צפייה בטלוויזיה), אחד מכל שלושה לא מבצע פעילות גופנית מספקת, שניים מכל חמישה אנשים אינם צורכים מספיק ירקות ופירות בתפריט היומי שלהם.

עורכי הדו"ח ציינו כי הפחתה ב-20% בתכולת הקלוריות של פריטי מזון "דחוסי אנרגיה" יובילו להימנעות של 1.1 מיליון מקרים של מחלות כרוניות בהקשר להשמנת יתר, ל-51 אלף עד 115 אלף שנות חיים נוספות בשנה עד שנת 2050 ולתוספת של 1.4 מיליון משרות מלאות בשנה בכלל מדינות ה-OECD.

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  עודף משקל,  דו"ח ה-OECD,  חדשות,  סוכרת,  מחלות לב
תגובות
18.10.2019, 13:55

משרד הבריאות חייב להתגייס למלחמה בתופעה, ולשתף בה משרדים ממשלתיים נוספים. יש לשקול צעדים כמו איסור פירסום של ממתקים (מוצקים ונוזלים), איסור מכירת מזונות בלתי בריאים בבתי קולנוע ובתאטראות (לא רק בבתי הספר), הוספת מתקני ספורט מגוונים הפתוחים באופן חופשי לקהל הרחב (כולל מסלולים בטוחים להליכה לריצה ולאופניים), שילוב שיעורי תזונה ואורח חיים בריא בתוכניות הלימודים הבית ספריות, מלחמה בתופעת האנורקטיות המצוייה לא רק בדוגמנות אלא גם בהגשה הטלוויזיונית ובמשחק, אצל נשים וגברים גם יחד, עידוד מובילי דעת קהל בקרב צעירים להרתם למשימה, הכנת תשדירי שרות מתאימים, הכנת קליפים לאמצעי התקשורת בנושאי רפואה רלוונטיים, תוך הסבר הסכנות הכרוכות בהשמנת היתר. אחת התופעות העצובות במדינה היא הזיקה בין עוני לבין השמנת יתר אצל ילדים דווקא. מורים מדווחים על ילדים מוזנחים ועניים שניזונים מחטיפים בלבד. בראשית ימי המדינה היו בבתי הספר שיעורי בישול במסעדה בית ספרית, וילדים יכלו להרשם למסעדה במחיר סמלי, וכך זכו לארוחה מזינה ובריאה אחת ביום. ויש בוודאי רעיונות נוספים.

אנונימי/ת
18.10.2019, 17:05

מישהי כאן נסחפה...אין עדיין איסור של מכירת סיגריות ומשקאות חריפים, את רוצה שיהיה איסור של מכירת מזונות לא בריאים? תחזרי לכדור הארץ.

הצעה יותר מעשית היא להטיל מס על שתיה ממותקת וממתקים בדומה לסיגריות.

בשורה התחתונה אנשים שמנים הם חלשי אופי שנכנעים לתאוות שלהם. גם לי מתחשק לתקוע עוגות קרם ובורקסים וממש אין לי חשק לקום מוקדם כדי לעשות פעילות ספורט אינטנסיבית לפחות 3 פעמים בשבוע. ועדיין אני בוחר בדרך הקשה.

אנונימי/ת
18.10.2019, 14:03

השמנת היתר בישראל מקורה בשלל גורמים. השפתעותיה הן על הבריאות הנפשית /ריגשית והן על הבריאות הגופנית הרסנית.
לצערי השמנה בעצם תוצאה של אכילת יתר. מקורה הרבה פעמים פיצוי ריגשי על חסכים . אוכל מנחם. תמיד היה ותמיד יהיה .
אני רואה לצערי ילדים רבים עם נטישה ריגשית (השכלה פסיכולוגיה ורפואה, אז לשימחתי יש לי את נקודת המבט הן הריגשית והן הפיזית ). מה זה נטישה ריגשית ?
הורים שלא מסוגלים לתת לילדים היום מה שצריך (והכוונה אינה *** צעצועים , מתנות בגדים ) אלא נוכחות אמיתית בחיי הילדים עם תמיכה ריגשית ראויה. ילדים היום מפצים על החסכים באוכל. כמו כן תרבות האכילה של הישראלים היתה תמיד מאד לא בריאה. משש בבוקר עד 1 בלילה אנשים אוכלים . כל היום . תעברו מכל פלאלפ , שוארמה מסעדות וכו וכו . יש צורך בחינוך מחדש לאכילה מתונה וראויה. קידום בריאות . ללמד קידום בריאות מהגן. רק בריאות . הנפשית קודם ואחכ הגופנית . כי גוף בריא לא ישרוד אם הנפש חולה .

אנונימי/ת
18.10.2019, 17:11

המדינה היא לא הגננת של הילדים. הילדים שייכים להורים והם אחראים על בריאותם. יש גבול למעורבות הממשלה במה שאנחנו אוכלים. כבר היה ניסיון במאה הקודמת לאסור שתיית אלכוהול בארה"ב שכמובן נכשל וגרם לשגשוג הפשע המאורגן. כמובן שחינוך, מגרשי ספורט ועידוד לפעילות גופנית הוא מבורך. אבל מכאן ועד איסור פרסום של ממתקים המרחק גדול.

אנונימי/ת
19.10.2019, 17:30

המגיבה הראשונה צדקה בכל מילה. ברור שהיא דיקדקה קצת בהגזמה אך גם אם רבע מההצעות שלה יכלו להתגשם זה יכול היה להיות ניצחון.
אין פסול בכוונה טובה על מנת לנסות וליצור עולם טוב יותר.
ההבדל העיקרי בין היום ולפני 50 שנה, זו ההשפעה של המדיה על חיינו ועל כן מבורך מאד הוא האיסור על אכילת ממתקים, אלכוהול בדיוק כמו האיסור על עישון במקומות ציבוריים ההולך ותופס מקום חשוב בחיינו.
כדי להבין איזו חשיבות גדולה יש למדיה בחינוך הילדים והנוער ,מספיק להבין שחינוך על ידי הורים ,הפך להיות למשהוא נדיר ביותר.
לא מובן לי על מה הביקורת?
האם זה באופי שלנו לאמר תמיד משהוא ביקורתי והפוך?

אנונימי/ת
21.10.2019, 18:52

איסור על עישון במקומות ציבוריים נובע מכך שהמעשן פוגע בסביבתו. לא כך הדבר בנוגע לאדם הצורך ממתקים, לכן ההשוואה לקויה. עדיין , גם היום, מותר למעשן להרעיל את עצמו כל עוד אינו פוגע באחרים.
יש מקום לרפורמה בסימון המוצרים הלא בריאים , ו/או הטלת מס עליהם. אין שום מקום לאיסור. גם הטוטליטריים מתרצים את הפעולות שלהם בכוונות טובות.

האם עכשיו מובן לך על מה הביקורת?

אנונימי/ת
21.10.2019, 21:58

׳מותר למעשן להרעיל את עצמו כל עוד אינו פוגע באחרים׳. השמנת היתר החולנית פוגעת בחברה. יוצרת עומס משמעותי על מערכת הבריאות בגלל המחלות. לעומס הזה יש משמעות כלכלית, הנופלת על כלל הציבור. וגם כך מערכת הבריאות בישראל קורסת. לחרדתנו. דרך אגב, בתגובה הראשונה מדובר על איסור פירסום (כפי שכבר יש באחת ממדינות אסיה), לא על איסור מכירה. מובן שבארצנו זה רעיון נאיבי שאין לו שום היתכנות. הרי ישנם אינטרסים כלכליים עצומים מאחרי התעשיה המשגשגת של היצרנים, המשווקים, מוכרי הדיאטות, המכונים, ושאר הגורמים הגורפים הון מהפיתוי הבלתי פוסק לצרוך עוד ועוד מזון הגורם להשמנת יתר. הדבר מסוכן במיוחד לגבי ילדים. בכתבה דלעיל מדובר 35% של ילדים עם השמנת יתר חולנית!!!

אנונימי/ת
21.10.2019, 22:15

הטיעונים המובאים כאן ידועים וברורים, אך עומס כלכלי פותרים ע"י הטלת סנקציות כלכליות (ו/או הסברה) ולא ע"י הטלת סנקציות הפוגעות בחרויות הפרט. גם תעשיית הבשר, נסיעה ברכב פרטי ותרבות הצריכה המוגזמת היא בעלת השפעות אקולוגיות אדירות. אז אולי נאסור את כל הדברים האלה?ואם כבר מדברים, גם לילודה המופרזת בישראל (בעיקר באוכלוסיות שאינן יצרניות, וחלקן נמנעות מלהפיל עוברים עם מומים) שאין לה אח ורע בעולם המערבי יש השפעות שליליות. אז קדימה, בו נגביל ילודה ל 2 צאצאים למשפחה.
בתגובה הראשונה כתוב גם על איסור פרסום, אך גם על איסור מכירה. עקב קשייך בהבנת הנקרא אביא את הציטוט המדויק: "איסור מכירת מזונות בלתי בריאים בבתי קולנוע ובתאטראות (לא רק בבתי הספר)..."
אני לא הייתי ממליץ לקנות בבתי קולנוע גם כי דופקים אותך במחיר. אבל זה לא שייך. אלא מקומות בילוי, ובילוי הרבה פעמים כולל דברים לא הכי בריאים (גם סטייק אנטריקוט זה לא הכי מומלץ).
לי מתחשק פעם בשנה לחטוא בגלידת שמנת עם קצפת. אני מסוגל לשלוט בעצמי ולאכול את זה רק פעם בשנה. ממש לא מתחשק לי שיאסרו את זה בגלל כמה מכורים שלא יכולים לשלוט בעצמם. מצידי שיטילו עליהם מס בריאות מוגדל.

12.11.2019, 07:04

בכל הזדמנות יש לדבר עם ההורים ועם הילדים על החשיבות של תזונה נכונה.צריך לחזק אותם ולהסביר שחטיף זה לא פינוק!

אנונימי/ת
29.12.2020, 15:11

אני מסתכלת במקור של הנתונים ואם אני קוראת אותם נכון הקיצור שנות חיים בישראל הוא 1.9, והקיצור בשנות חיים בריאות הוא 2.4 , שאר הנתונים שניתנו על המדינות האחרות הם נכונים אז האם אני לא מבינה נכון את הנתונים או שנפלה טעות בקרב הכותבים?