מחקרים

גישות חדישות לטיפול במסטוציטוזיס מערכתי מתקדם

מחקר זה עוסק באבפריטיניב כאפשרות טיפולית חדשה שנמצאת בפיתוח עבור חולים במסטוציטוזיס מערכתי מתקדם. אמנם התוצאות המקדימות בשימוש בתרופה הם מבטיחות, אך ההשפעה לטווח ארוך טרם נבדקה

מסטוציטוזיס הינה מחלה מיאלופרוליפרטיבית המאופיינת בחלוקה מוגברת של תאי מאסט לא תקינים ברקמות שונות, כגון עור, מח העצם, דרכי העיכול, הכבד, הטחול או בלוטות הלימפה. תתי-הסוגים של מסטוציטוזיס כוללים מסטוציטוזיס מערכתי עצל, מסטוציטוזיס סיסטמי smoldering ומסטוציטוזיס מערכתי מתקדם.

מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם הוא שם כולל לשלוש הצורות האגרסיביות ביותר של המחלה: מסטוציטוזיס מערכתי אגרסיבי, לוקמיה של תאי מאסט, ומסטוציטוזיס מערכתי עם מחלה המטולוגית קלונלית נלווית שאינה ממקור תאי מאסט.

חלק מההפעלה והשגשוג של תאי מאסט נשלט באופן פיזיולוגי באמצעות חלבון תאי גזע (SCF) הנקשר לקולטן שלו, KIT. במרבית תתי הסוגים של מסטוציטוזיס ניתן למצוא מוטציות מפעילות של KIT המובילות להפעלה עצמאית של הקינאזה ללא תלות בליגנד. כמו כן, ברוב המכריע של מקרי המסטוציטוזיס מערכתי מתקדם קיימת מוטציה ב- KIT מסוג D816V.

ישנם מספר מעכבי טירוזין קינאז אשר אושרו לשימוש, כגון אימאטיניב ונילוטיניב. הם יעילים כנגד KIT מהסוג המקורי אך לא כנגד KIT מוטנטי מסוג D816V.

מידוסטאורין הוא מעכב טירוזין קינאז רחב טווח עם פעילות כנגד KIT D816V ותגובה קלינית של 60%. זו התרופה היחידה כיום שאושרה לשימוש עבור חולים עם מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם באופן ספציפי. תרופה זו משפרת את הפרוגנוזה של חולי מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם ומוכיחה את העקרון שצריך להתמקד ב-KIT D816V כמוטציה הפעלתית. למרות זאת, מרבית התגובות הן חלקיות ו/או לא ממושכת, מה שמצביע על כך שיש צורך במעכבים חזקים יותר ו/או ספציפיים יותר.

אבפריטיניב, מעכב KIT ו-PDGFRα, תוכנן במיוחד כדי לעכב את KIT D816V. תוצאות מקדימות ממחקר שלב 1 מצביעות על כך שלאבפריטיניב יש פעילות אנטי-נאופלסטית חזקה במקרים של מסטוציטוזיס מערכתי מתקדם, אף בחולים שנכשלו תחת טיפול במידוסטאורין. חולים שטופלו באבפריטיניב הציגו הפחתה מהירה בסימפטומים, יחד עם ירידה בתאי מאסט במוח העצם, ירידה בטריפטאז בסרום, וירידה בשכיחות האלל המוטנטי של KIT D816V.

על אף היעילות של אבפריטיניב לתרופה מספר תופעות לוואי כגון דיכוי מח עצם, בצקות סביב העיניים, ואף לקות קוגניטיבית אצל חלק מהמטופלים. למרות שאבפריטיניב  מהווה אפשרות טיפולית מבטיחה, נדרשים נתונים נוספים כדי להעריך תגובות ארוכות טווח, והשפעות שליליות של מעכב טירוזין קינאז זה.

מקור: 

Gilreath J. et al. (2019) Clinical Pharmacology: Advances and Applications. ;11:77-92. doi: 10.2147/CPAA.S206615.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אבפרטיניב,  מסטוציטוזיס,  מעכבי טירוזין קינאז