אחת המגבלות העיקריות של fMRI פרמקולוגי היא חוסר היכולת של כלי הדמיה זה לספק תובנה מולקולרית לגבי ההשפעה העיקרית של תרכובות, מגבלה שמותירה שאלה פתוחה על הקשר בין השפעות התרופה לבין התגובה ההמודינמית. קבוצת חוקרים בריטים מאוניברסיטת King’s College London מדווחים על שיטה רב-מימדית חדשה (ניתוח של קישוריות תפקודית במוח על בסיס קולטן-מועשר - ReACT) להדמיה מוחית.
עוד בעניין דומה
גישה זו מעשירה את ניתוח ה-fMRI של מצב המנוחה resting stateי(rs) עם המידע המולקולרי על התפלגות הצפיפות של קולטני הסרוטונין במוח, זאת על בסיס הפעילות הסרוטונרגית של MDMA. תוצאות המחקר פורץ הדרך פורסמו החודש בכתב העת neuroimage ועוררו דיון בעולם הפסיכיאטריה והנוירולוגיה בשל ההשלכות האפשריות על הבנת השפעת חומרים פסיכואקטיביים על התפלגות קולטני סרוטונין בבני אדם.
במחקר השתתפו 20 נבדקים בריאים במחקר כפול-סמיות, מבוקר פלצבו. החוקרים הסתמכו על אטלס in vivo בעל רזולוציה גבוהה של ארבעה קולטני סרוטונין (5HT1A, 5HT1B, 5-HT2A ו-5HT4) וטרנספורטר (5-HTT) ששימש כתבנית בניתוח דו-שלבי של רגרסיה דו-שלבית לצורך אומדן המפות המרחביות שישקפו קישוריות כלל מוחית בכל אתר מטרה תחת פלצבו ו-MDMA.
התוצאות הראו כי הרשתות שהציגו שינויים מובהקים לאחר מתן MDMA הם הרשתות שקשורות ב-5HTT וב-5HT1A, שהן המטרות העיקריות של חומר זה. שינויים במפות הפונקציונליות של 5HT1A נקשרו גם לרמות הפרמקוקינטיות של MDMA ובנוסף השינויים בקישוריות המוחית באיזורי 5HT2A נמצאו בקורלציה לרמת החוויה הרוחנית כפי שנמדד בשאלון Altered States of Consciousness Questionnaire.
על ידי העשרת ניתוח ה-rs-fMRI עם נתונים מולקולריים של התפלגות קולטני הסרוטונין על פני המוח, החוקרים הדגימו כי את השפעות MDMA על קישוריות מוחית ניתן להבין באמצעות בחינה של ההתפלגות איזורי ההשפעה העיקריים.
תוצאה זו תומכת ביכולת של שיטה זו לאפיין את התגובה הפונקציונלית של המוח לחיבור של MDMA לרצפטורים סרוטונרגיים, ולסלול את הדרך להגדרת נוירומרקר חדש לאפיון של תרכובות חדשות, ואולי גם להבנה נוספת של תגובה לטיפול.
מקור: