זיהום קיבתי בהליקובקטר פילורי מהווה גורם סיכון חזק לסרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma שאינו ממוקם אנטומית ב-Cardia. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם הסיכון לסרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma וסרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma שאינו ב-Cardia פחתו לאחר הטיפול למיגור H. Pylori באוכלוסיה מערבית.
עוד בעניין דומה
המחקר הוא מחקר חתך מבוסס אוכלוסיה שוודית בין השנים 2005-2012. מידע ממאגר רישום התרופות סיפק מידע על טיפול למיגור H. Pylori ומידע לגבי היארעות של סרטן קיבה התקבל ממאגר רישום הסרטן השוודי. הסיכון לסרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma ולסרטן זה שאינו ב-Cardia באנשים שקיבלו טיפול למיגור הנגיף הושווה לאוכלוסיית רקע עם גיל, מין והתפלגות שנתית מותאמים, וסיפק לחוקרים שיעורי היארעות מתוקננים עם רווח בר-סמך של 95% (Standardized Incidence Ratios – SIRs).
במהלך המעקב אחר 95,176 אנשים באוכלוסיה שקיבלו טיפול למיגור H. Pyloriי(351,018 שנות אדם בסיכון), 75 (0.1%) פיתחו סרטן קיבה ו-69 (0.1%) פיתחו סרטן קיבה שאינו ב-Cardia. הסיכון לפתח סרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma פחת עם הזמן לאחר הטיפול למיגור הנגיף לרמות הנמוכות מהרמות באוכלוסיית הרקע.
ה-SIRs המחושבים עמדו על 8.65 (רווח בר-סמך 95%: 6.37-11.46) ל-1-3 שנים, 2.02 (רווח בר-סמך 95%: 1.25-3.09) ל-3-5 שנים ו-0.31 (רווח בר-סמך 95%: 0.11-0.67) ל-5-7.5 שנים לאחר המיגור. בחישוב לסרטן קיבה מסוג Adenocarcinoma שאינו ב-Cardia בלבד, ה-SIRs עמד על 10.74 (רווח בר-סמך 95%: 7.77-14.46), 2.67 (רווח בר-סמך 95%: 1.63-4.13) ו-0.43 (רווח בר-סמך 95%: 0.16-0.93), בהתאמה.
מקור: