ציון ה-EREFSי(endoscopic reference score) משמש לצורך קביעת החומרה של חמישה ממצאים אנדוסקופים: בצקת, טבעות, תפליט, חריצים והיצרויות. כיום, קיים מעט מאוד מידע בנוגע לקשר בין EREFs לבין סמנים ההיסטולוגיים של פעילות המחלה בקרב ילדים עם דלקת אאוזנופילית בוושט (EoE - eosinophilic esophagitis). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע האם ניתן להשתמש ב-EREFS לזיהוי ילדים עם EoE והאם זה ישפיע על אופן הטיפול.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי שכלל ילדים בגילאי שנתיים עד 17 שנים שעברו אנדוסקופיה אבחנתית או לאחר טיפול וקיבלו ציון EREFS בין דצמבר 2012 לדצמבר 2016. החוקרים ביצעו הערכה של הממצאים שהתקבלו מ-192 אנדוסקופיות אבחנתיות ומ-229 אנדוסקופיות שבוצעו לאחר קבלת טיפול שנלקחו מ-371 ילדים.
ההגדרה של EoE בוצעה על פי הקווים המנחים שנקבעו בשנת 2011. סוגי הטיפול שניתנו לילדים שהשתתפו במחקר היו דיאטת אלימינציה או סטרואידים מקומיים. קבוצת הביקורת במחקר כללה ילדים שעברו אנדוסקופיה בעקבות תסמינים של בעיה תפקודית בוושט אך הממצאים ההיסטולוגיים שלהם היו תקינים. החוקרים קבעו EREFS ועקומות ROCי (receiver operating characteristic) עבור מקרי ה-EoEי(n=77) בהשוואה לקבוצת הביקורת (n=115), מטופלים עם EoE פעיל (n=101) בהשוואה ל-EoE לא פעיל לאחר טיפול (n=128) וגם השוו בין הילדים לפני ואחרי הטיפול ל-EoEי(n=85). בנוסף, החוקרים ביצעו קורלציה בין ציון המרכיב וציון התרכובת לבין האאוזנופיליה.
תוצאות המחקר הראו שזיהוי של פגם אחד לפחות בוושט במהלך האנדוסקופיה האבחנתית הצליח לזהות ילדים עם EoE ברגישות של 89.6% וסגוליות של 87.9%. כמו כן, נמצאה קורלציה בין EREFS לרמת השיא של האאוזנופיליה (P< 0.001) בכל רמות הוושט. ילדים אשר הגיבו לטיפול היו עם EREFS ממוצע של 0.5 בהשוואה לילדים שלא הגיבו לטיפול והיו עם ממוצע של 2.4. בהשוואה שבוצעה בקרב 85 ילדים לפני ואחרי הטיפול, החוקרים מצאו ירידה משמעותית ב-EREFS (מ-2.4 ל-0.7) (P<0.001) בקרב הילדים שהגיבו לטיפול. 92% מהילדים שהגיבו לטיפול הראו ירידה ב-EREFS.
החוקרים הראו ש-EREFS הצליח לזהות ילדים עם EoE עם AUCי(area under the curve value) של 0.93. כמו כן, EREFS הצליח לזהות ילדים עם EoE פעיל לאחר טיפול עם AUC של 0.81 לפני הטיפול ו-0.79 לאחר הטיפול.
מסקנות המחקר הפרוספקטיבי בו השתתפו ילדים שעברו אנדוסקופיה אבחנתית או אנדוסקופיה לאחר טיפול הראו שניתן לזהות באופן מדויק ילדים עם EoE באמצעות EREFS. כמו כן, נמצא כי ילדים שהגיבו לטיפול היו בעלי EREFS נמוכים יותר בהשוואה לילדים שלא הגיבו. לסיכום, ניתן להשתמש ב-EREFS על מנת למדוד תוצאים בקרב ילדים, תוך שילוב ממצאים היסטולוגיים ולהעריך את מידת ההצלחה של הטיפול ל-EoE.
מקור:
Wechsler, J.B. et al. (2018) Clinical Gastroenterology and Hepatology 16, 7.