קרוהן היא מחלה דלקתית בעלת אתיולוגיה לא ידועה הנובעת מגורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים. התסמין הנפוץ ביותר של קרוהן הוא שלשול כרוני, אם כי לא כל המטופלים יחוו תסמין זה. כאבי בטן, שלעיתים קרובות ממוקמים בחלקו הימני התחתון של הבטן ומתגברים לרוב לאחר ארוחה, הם תסמין שכיח. תסמינים נפוצים נוספים כוללים עייפות, חום, ירידה במשקל, ובצעירים גם בעיות גדילה (1).

הדלקת הכרונית במעיים במחלת הקרוהן עשויה להוביל עם הזמן לסיבוכים כגון חסימות, פיסטולות ואבססים. סיבוכים אלה עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד המעיים או להוביל לניתוח, הליך שלכשעצמו עשוי לפגוע בתפקוד המעיים או לגרום לבעיות רפואיות נלוות. למרבית חולי הקרוהן עם מחלה פעילה יש תסמינים המצריכים טיפול (1).

המלצות הטיפול בחולי קרוהן מבוססות על מיקום המחלה, חומרתה, סיבוכי המחלה ופרוגנוזה. מחלת קרוהן לרוב ממוקמת באזור האיליום או במעי הגס, ורק בשיעור קטן מהמקרים (6% עד 14% מהמטופלים) מיקום המחלה ישתנה עם הזמן. על פי הקולג׳ האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (ACG), שפירסם ב-2018 הנחיות קליניות מעודכנות, ״הפיזור האנטומי של המחלה ופעילותה הם גורמים שיש להביא בחשבון בטיפול בחולי קרוהן, במיוחד כאשר נעשה שימוש בתרופות המשתחררות באזורים מסויימים במעיים, כגון סולפאלזין, מסאלזין ובודסונייד בציפוי אנטרי(1)".

לפי הנחיות הטיפול שפירסם ארגון הקרוהן והקוליטיס האירופאי (ECCO) ב-2016, כאשר המחלה פעילה במעי הגס ובדרגת חומרה בינונית, בודסונייד ופרדניזון הם טיפול מתאים. עם זאת, למרות יעילותו של פרדניזון, טיפול זה מלווה בתופעות לוואי רבות יותר ולכן ״בודסונייד 9 מ״ג/יום הוא הטיפול המועדף להשראת רמיסיה במחלה פעילה מתונה, הממוקמת באיליום או במעי הגס״ (2).

סטרואיד דור שני לטיפול מקומי בקרוהן

סטרואידים נחשבים לטיפול יעיל המפחית סימנים ותסמינים של מחלה פעילה, שעשוי להביא לרמיסיה בחולים עם מחלה פעילה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, אולם השימוש בהם צריך להיות קצר-טווח (1). למרות מיקומם המרכזי בטיפול במחלות מעי דלקתיות, עד 90% מהחולים הנוטלים סטרואידים סיסטמיים עלולים לסבול מתופעות לוואי הכוללות עליה במשקל, כיבים במערכת העיכול, זיהומים ועוד. בעקבות כך פותחו סטרואידים, כגון בודסון (בודסונייד), בעלי רעילות סיסטמית נמוכה יותר בהשוואה לסטרואידים מקובלים כגון פרדניזון או קורטיזון (3).

בודסונייד פומי הוא אחד מאפשרויות הטיפול הנחקרות ביותר במחלת הקרוהן. הוא נחשב לסטרואיד מקומי ״דור שני״ המאופיין בפוטנטיות גבוהה וזמינות ביולוגית סיסטמית נמוכה (4). הזיקה שלו לרצפטור הגלוקוסטרואידי חזקה פי 195 מהידרוקורטיזון ופי 15 מפרדניזון. המשמעות היא ש-5 מ״ג של בודסונייד אקוויוולנטיים תרפויטית ל-12 מ״ג של פרדניזון. מכיוון שבודסונייד עובר מטבוליזם במעבר ראשון בכבד, 90% מהחומר הפעיל הופך למטבוליטים. הפינוי המהיר של החומר הפעיל מביא לכך שהזמינות הביולוגית הסיסטמית נמוכה וכתוצאה מכך שכיחות תופעות הלוואי עם בודסונייד נמוכה בכ-50% לעומת פרדניזון במינונים אקוויוולנטיים. בנוסף, הפגיעה במסת העצם קטנה יותר עם בודסונייד בהשוואה לפרדניזון, דבר היכול להיות משמעותי מאוד לכל המטופלים (4).

בודסונייד מיועד להשראת רמיסיה בחולי קרוהן עם מחלה מתונה עד בינונית המשפיעה על האיליום, המעי העולה או שניהם. כדי לאפשר זאת בודסונייד מגיעה כקפסולה עם ציפוי אנטרי המתפרקת ב-pH>5.5. תכונה זו מאפשרת למרבית התרופה (59% עד 68%) להיספג באיליום ובמעי הגס (4). מחקרים רבים השוו בודסונייד לפלצבו ולתרופות מתחרות בהשראת רמיסיה בחולי קרוהן. מטא-אנליזה המבוססת על אותם מחקרים מצאה כי בודסונייד פומי יעיל יותר מפלצבו ומסאלזין במחלת קרוהן פעילה מתונה עד בינונית, ללא הבדל בתופעות הלוואי (2,3). מספר מחקרים מבוקרים הראו כי בודסונייד יעיל כמו פרדניזון בשליטה בקרוהן עם מעורבות איליום, מעי גס או שניהם, עם פעילות מחלה מתונה או בינונית, (4) אך כאמור, לטיפול בבודסונייד פרופיל בטיחות טוב יותר. עם זאת, יש לציין כי סטרואידים אינם יעילים בשמירה על רמיסיה ואין להשתמש בהם מעבר ל-4 חודשים. כדי לשמר את הרמיסיה שהושגה ההמלצה היא לעבור לטיפול ביולוגי (1).

לסיכום, לפי המלצות טיפוליות וניירות העמדה שפורסמו בשנים האחרונות בודסונייד 9 מ״ג/יום הוא טיפול מומלץ להשראת רמיסיה במחלת קרוהן מתונה עד בינונית המערבת את האיליום והמעי הגס הימני (4). כאשר חולה קרוהן מועמד לטיפול סטרואידילי, סטרואידים דור שני כגון בודסון מהווים אלטרנטיבה לסטרואידים הישנים יותר, שכן הם פועלים מקומית, יעילים באותה מידה (כתלות במיקום המחלה וחומרתה) וגורמים לפחות תופעות לוואי.

מקורות:

1. Lichtenstein GR, Loftus EV, et al. ACG Clinical Guideline: Management of Crohn’s Disease in Adults. Am J Gastroenterol. 2018 Apr;113(4):481-517.

2. Gomollón F., Dignass a. et al. 3rd European Evidence-based Consensus on the Diagnosis and Management of Crohn’s Disease 2016: Part 1: Diagnosis and Medical Management. Journal of Crohn's and Colitis, 2017, 3–25.

3. Miehlke S., Barreiro‐de Acosta M., Oral budesonide in gastrointestinal and liver disease: A practical guide for the clinician. Journal of Gastroenterology and Hepatology. 2018; 33(9):1574-1582.

4. López-Sanromán, A., Clofent, j., et al. Reviewing the therapeutic role of budesonide in Crohn’s disease. Gastroenterol Hepatol. 2018;41(7):458-471.