שני מחקרים חדשים שהובילו מדעני מכון ויצמן בהשתתפות רופאים מ"איכילוב" ונוספים, ופורסמו אמש (ה') ב-Cell, העלו כי ההשפעה של 11 זנים ממשפחות החיידקים הפרוביוטיים הנפוצות ביותר משתנה מאדם לאדם ועלולה אף להיות בלתי רצויה באנשים מסוימים.

החוקרים ציינו כי מיליוני אנשים בעולם נוטלים מדי יום תכשירי פרוביוטיקה המכילים חיידקים חיים שנועדו לחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות או לתקן השפעות שליליות של האנטיביוטיקה. אלא שיתרונות הפרוביוטיקה לא הוכחו מעולם מחקרית. כלל לא ברור אם החיידקים הפרוביוטיים המוכנסים לגוף מצליחים להשפיע לטובה על מערכת העיכול, כיצד הם משפיעים על בני האדם ועל המיקרוביום שלהם.

במחקר הראשון עברו 25 מתנדבים אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לדגום את המיקרוביום שלהם ולברר את הרכבו הבסיסי ופעילותו באזורי המעיים השונים. 15 מבין המתנדבים חולקו לשתי קבוצות: הראשונה קיבלה את התכשיר הפרוביוטי והשנייה קיבלה גלולת דֶמה (פלצבו). שלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול שנמשך ארבעה שבועות, עברו כל המשתתפים, בשנית, אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לברר את השינויים שחלו בגופם. הם נותרו במעקב חודשיים נוספים.

החוקרים, ממעבדותיהם של פרופ' ערן אלינב (אימונולוגיה) ופרופ' ערן סגל (מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית), גילו כי מידת ההתיישבות במעי של הזנים הפרוביוטיים השתנתה באופן משמעותי מאדם לאדם. עם זאת, נראו שתי קבוצות עיקריות: קבוצת ה"מתמידים" (persisters) שבמעיהם התיישבו החיידקים הפרוביוטיים וקבוצת ה"מתנגדים" (resisters) שסילקו את "האורחים". צוות המחקר גילה שאפשר לחזות לאילו מבין שתי הקבוצות ישתייך הנבדק לפי ההרכב הבסיסי של חיידקי המעיים שלו ופרופיל ביטוי הגנים במערכת העיכול. המחקר נערך בשיתוף פרופ' זמיר הלפרן, מנהל חטיבת הגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי תל אביב איכילוב.

"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה איננה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור", אמר פרופ' אלינב, "יש להתאימה לכל אדם על פי צרכיו האישיים". פרופ' סגל מוסיף: "התוצאות מצטרפות לממצאים קודמים שלנו שחשפו תגובה אישית למזון, והדגישו את תפקיד המיקרוביום במעיים כמקור להבדלים קליניים ייחודיים בין בני האדם".

במחקר השני התייחסו החוקרים לשילוב המקובל בין אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה. פעמים רבות, ציינו, ממליצים רופאים ליטול פרוביוטיקה על מנת להתמודד עם השפעותיה השליליות של האנטיביוטיקה. השאלה שעלתה: האם בעקבות הטיפול האנטיביוטי, חיידקי הפרוביוטיקה מתיישבים במעי ביתר קלות? מהי השפעתם על הגוף המארח ועל המיקרוביום שלו?

החוקרים נתנו אנטיביוטיקה רחבת היקף ל-21 מתנדבים, שעברו לאחר מכן אנדוסקופיה וקולונוסקופיה כדי לבחון שינויים במיקרוביום שלהם. בהמשך חולקו המתנדבים באקראי לשלוש קבוצות: הראשונה, הקבוצה שבה נתנו למיקרוביום בגוף להתאושש בכוחות עצמו; השנייה קיבלה את תכשיר 11 הזנים הפרוביוטיים במשך ארבעה שבועות, והקבוצה השלישית שטופלה בהשתלת צואה עצמית, שנאספה מהנבדקים לפני הטיפול האנטיביוטי.

התברר כי לאחר טיפול אנטיביוטי, החיידקים הפרוביוטיים התיישבו בקלות יחסית במעי, בוודאי בהשוואה לממצאים במחקר הקודם, שבו לא ניתנה אנטיביוטיקה. ההפתעה: יישוב המעי מנע את חזרת פרופיל ביטוי הגנים והמיקרוביום לתצורתם המקורית, הטרום-אנטיביוטיות, במשך חודשים רבים. השתלת צואה עצמית, לעומת זאת, הביאה ליישוב מחדש של המיקרוביום המקורי ולחזרת פרופיל ביטוי הגנים לקדמותו, בתוך ימים.

"ממצאים אלה", אומר פרופ' אלינב, "חושפים תופעת לוואי חדשה ומדאיגה של שימוש בפרוביוטיקה משולבת עם אנטיביוטיקה, שעשויה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח. לעומת זאת, טיפול מותאם-אישית – כמו שימוש בחיידקים של המטופל עצמו לצורך חידוש מלאי החיידקים במעי – ביטל לגמרי את השפעת התרופות".

מאחר שפרוביוטיקה היא מתוספי המזון הנמכרים בעולם, לממצאי שני המחקרים עשויות להיות השלכות נרחבות ומיידיות.

"בניגוד לאמונה הקיימת, לפיה הפרוביוטיקה איננה מזיקה ואף מביאה תועלת", אמר פרופ' סגל, "אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כגון השתלת צואה".

משתתפי המחקר האחרים היו: ד"ר ניב זמורה, יותם סואץ, גילי זילברמן-שפירא ואוריה מור ממעבדתו של פרופ' אלינב (הובילו את שני המחקרים), בשיתוף ד"ר מלי דורי-בכש, ד"ר סטברוס בשיארדס, מאיה צור, דנה רגב-להבי, רותם בן-זאב בריק, ד"ר שרה פדריצ'י, יותם כהן, מקס הורן, רקל לינבסקי, ד"ר מירב פבסנר-פישר וד"ר חגית שפירא ממעבדתו של פרופ' אלינב; ד"ר ערן קוטלר, דפנה רוטשילד, ד"ר דוד זאבי וד"ר טל קורם, ממעבדתו של פרופ' סגל; אנדריאס מור, שני בן-משה, וד"ר שלו איצקוביץ ממעבדתו של ד"ר איצקוביץ; פרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים, ד"ר ניצן מהרשק ופרופ' אורן שיבולת מבית החולים מבית החולים איכילוב וד"ר איתי שרון ממכללת תל חי ומכון המחקר מיג"ל בגליל.

לדיווח המלא:
https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(18)31102-4
https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(18)31108-5