• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
סרטן ריאות

האם שימוש באנטיביוטיקה פוגע ביעילות של תרופות הפועלות על נקודות בקרה חיסוניות?

החוקרים בדקו האם שינויים במיקרוביוטה במעיים, הנובעים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, פוגעים ביעילות של תרופות הפועלות על נקודות בקרה חיסוניות במקרים של סרטן ריאות וסרטן כליות

19.07.2018, 12:05

ההרכב של המיקרוביוטה במעיים משפיע על תגובות חיסוניות אנטי- גידוליות ועל תוצאים פרה-קליניים וקליניים לאחר שימוש בתרופות המעכבות נקודות בקרה חיסוניות (ICI - immune checkpoint inhibitors) בטיפול בסרטן. שימוש באנטיביוטיקה משנה את הרכב המיקרוביוטה במעיים ומוביל לחוסר איזון של אוכלוסיית החיידקים (dysbiosis), אשר עשוי להשפיע על היעילות של ICI.

החוקרים בדקו מטופלים שאובחנו בסרטן הכליה (RCC- renal cell carcinoma) ובסרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC- non-small-cell lung cancer) שטופלו עם נוגדן נגד ליגנד בעל השפעה שמעכבת מוות תאי, 1 mAb, או בשילובי תרופות במסגרת שני מוסדות אקדמאיים.

החוקרים השוו בין המטופלים שקיבלו ATB (אנטיביוטיקה) 30 ימים לאחר תחילת הטיפול עם ICI לבין המטופלים שלא קיבלו ATB. הקריטריונים שנבדקו במחקר היו תגובה אובייקטיבית, שרידות ללא התקדמות המחלה (PFS - progression-free survival) שנקבעה באמצעות קריטריוני RECIST1.1 ושרידות כוללת (OS - overall survival).

16 מטופלים מתוך 121 (13%) שאובחנו ב-RCC ו-48 מטופלים מתוך 239 (20%) שאובחנו ב-NSCLC קיבלו ATB. האנטיביוטיקות הנפוצות ביותר היו בטא-לקטם או קווינולונים שניתנו לטיפול בדלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן. החוקרים מצאו שבקרב מטופלים עם RCC, אלה שקיבלו ATB היו בסיכון גבוה יותר להתקדמות המחלה בהשוואה לאלה שלא קיבלו ATBי(75% בהשוואה ל-22%, P<0.01), ל-PFS קצר יותר [חציון של 1.9 בהשוואה ל-7.4 חודשים, יחס הסיכונים (HR- hazard ratio)י3.1, רווח בר סמך 95%: 1.4-6.9, P< 0.01) ול-OS קצר יותר (חציון של 17.3 בהשוואה ל-30.6 חודשים, HR 3.5, רווח בר סמך 95%: 1.1-10.8, P= 0.03).

החוקרים מצאו שבקרב מטופלים עם NSCLC, שימוש באנטיביוטיקה היה מקושר לשיעורים דומים של התקדמות המחלה (52% בהשוואה ל-43%, P=0.26) אך שיעורים נמוכים יותר ב-PFS (חציון של 1.9 בהשוואה ל-3.8 חודשים, HR 1.5, רווח בר סמך 95% 1.0-2.2, P= 0.03) וב-OS (חציון 7.9 בהשוואה ל-24.6 חודשים, HR 4.4, רווח בר סמך 95%: 2.6-7.7, P< 0.01). לאחר ביצוע אנליזה רב משתנית, ההשפעה של ATB על PFS ב-RCC ועל OS ב-NSCLC נשארה מובהקת.

מסקנות המחקר הראו ששימוש באנטיביוטיקה מקושר לירידה ביעילות הקלינית של ICI לטיפול ב-RCC ו-NSCLC. ייתכן כי מודולציה של חוסר האיזון שנוצר כתוצאה מ-ATB ושל המיקרוביוטה במעיים יכולה להיות מטרה לשיפור התוצאים הקליניים של טיפול עם ICI.

מקור: 

Derosa, L. et al. (2018) Annals of Oncology 26,6.

נושאים קשורים:  סרטן ריאות,  סרטן כליות,  אנטיביוטיקה,  מיקרוביוטה,  שרידות כוללת,  שרידות ללא התקדמות מחלה,  מחקרים
תגובות