דביגטרן

דביגטרן במטופלים עם פגיעה מיוקרדיאלית לאחר ניתוח שאינו לבבי - מחקר בינלאומי בהשתתפות מאות מטופלים

מסקנת החוקרים היא כי במטופלים שעברו פגיעה מיוקרדיאלית לאחר ניתוח שאינו לבבי, דביגרטן במינון דו-יומי של 110 מ"ג, מפחיתה סיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים מאג'וריים לעומת טיפול אינבו ללא עלייה בסיכון לדמם ויכולה לסייע לכשמונה מיליון מטופלים ברחבי העולם

24.06.2018, 13:57
תרופות נוגדות קרישה (צילום: אילוסטרציה)

פגיעה מיוקרדיאלית לאחר ניתוח שאינו קרדיאלי (MINS - Myocardial injury after non-cardiac surgery) מגביר את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה אשר יכולים להימנע על ידי טיפול נוגד קרישה. דביגטרן מונעת אירועים טרומבו-אמבוליים ורידיים פרי-אופרטיביים אך לא ידוע האם תרופה זו יכולה למנוע ספקטרום רחב יותר של סיבוכים ווסקולריים במטופלים עם MINS. מחקר ה-MANAGE העריך את הפוטנציאל של דביגטרן למנוע סיבוכים קרדיווסקולריים משמעותיים בקרב מטופלים אלו.

המחקר בוצע בתבנית אקראית, מבוקרת קבוצת אינבו ב-84 מרכזים מ-19 מדינות. משתתפי המחקר היו בני 45 שנים לפחות, עברו ניתוח שאינו קרדיאלי והיו בטווח זמן של 35 ימים מ-MINS. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבל דביגטרן במינון 110 מ"ג פעמיים ביום או טיפול אינבו ביחס של 1:1 במשך שנתיים או עד סוף המחקר. כמו כן, באמצעות תבנית 2X2 מטופלים אשר לא לקחו מעכבי משאבות פרוטונים חולקו באופן אקראי לקבל אומפרזול במינון 20 מ"ג פעם ביום או טיפול אינבו על מנת לבחון את ההשפעה על אירועי דמם ממערכת העיכול. תוצאות רנדומיזציה זו יוצגו בעבודה נפרדת.

צוות המחקר חילק את המטופלים בצורה אקראית באמצעות מערכת חלוקה ממוחשבת. המטופלים, הצוות המטפל, אוספי הנתונים ובוחני התוצאים היו סמויים לזרוע הטיפול. תוצא היעילות העיקרי היה ההתרחשות של סיבוכים קרדיווסקולריים מאג'וריים, תוצא משולב של תמותה וסקולרית ואוטם שריר הלב שאינו קטלני, שבץ שאינו המורגי, פקקת עורקית פריפרית, קטיעות וטרומבו-אמבוליזם ורידי תסמיני. תוצא הבטיחות העיקרי היה תוצא משולב של דמם איברים מסכן חיים, מאג'ורי וקריטי. ניתוח התוצאות התבצע על בסיס עקרון "כוונה לטפל".

בין ינואר 2013 ויולי 2017 החוקרים חילקו באופן אקראי 1,754 מטופלים לקבל דביגטרן (877 מטופלים) או טיפול אינבו (877 מטופלים). 566 מטופלים עברו רנדומיזציה לקבל אומפרזול. הטיפול הופסק מוקדם ב-401 (46%) מטופלים בזרוע הדביגרטן ו-380 מטופלים (43%) בזרוע האינבו. תוצא היעילות המשולב התרחש בפחות מטופלים בקבוצת הדביגרטן לעומת קבוצת האינבו (11% לעומת 15%; יחס סיכונים 0.72; רווח בר-סמך 95%: 0.55-0.93; p=0.0115). תוצא הבטיחות המשולב התרחש ב-3% מהמטופלים בקבוצת הדביגטרן ו-4% בקבוצת האינבו (יחס סיכונים 0.92; רווח בר-סמך 95% 0.55-1.53; p=0.76).

מסקנת החוקרים היא כי במטופלים שעברו MINS, דביגרטן במינון דו-יומי של 110 מ"ג, מפחיתה סיכון לסיבוכים קרדיווסקולריים מאג'וריים ללא עלייה בסיכון לדמם. למטופלים עם MINS יש פרוגנוזה עגומה וטיפול עם דביגטרן יכול לעזור לכשמונה מיליון מטופלים אשר עברו MINS ברחבי העולם.

מקור: 

Devereaux, P.J. et al.  (2018) Lancet. 391, 2325

נושאים קשורים:  דביגטרן,  MINS,  ניתוחים,  MANAGE,  סיבוכים ווסקולריים,  מחקרים
תגובות