• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
חדשות

מדוע יש להעדיף בדיקות MRI ואולטרסאונד בבדיקות הדמיה לחולי IBD

על הסיכון המוגבר לסרטן בחולים במחלות מעי דלקתיות (IBD) שנזקקים לבדיקות הדמיה חוזרות ונשנות ולרוב נחשפים לקרינה רבה

מחלת קרוהן (צילום: אילוסטרציה)
מחלת קרוהן. סמנים ביולוגיים נגישים יותר, פולשניים פחות וחסכוניים יותר בהשוואה לבדיקות קולונוסקופיה תכופות. צילום: אילוסטרציה)

בישראל חיים כיום כ-40,000 חולים במחלות מעי דלקתיות (IBD) - קרוהן וקוליטיס כיבית - דלקות כרוניות של דרכי העיכול, המתאפיינות בין השאר בכיבים במעי ובתסמינים כגון כאבי בטן, שלשולים ויציאות דמיות. החולים במחלות אלו, ובייחוד חולי קרוהן, נזקקים לבדיקות הדמיה חוזרות ונשנות. זאת כדי לאבחן את התקדמות המחלה - היקף הדלקת במעי, סיבוכים אפשריים כגון נקב במעי ומחלות נלוות בפי הטבעת, כסדקים ומורסות - ולהעריך את התגובה לטיפול.

הבדיקות המקובלות להדמיית המעי הן בדיקת MRI, אולטרסאונד, קפסולה אנדוסקופית לבליעה ו-CT.יMRI היא בדיקה יקרה יחסית, נמשכת זמן רב ואינה זמינה; אולטרסאונד היא בדיקה זולה אך אין בארץ מספיק טכנאים המיומנים בה להערכת המעי והיא מתאימה בעיקר לנבדקים רזים; הקפסולה שמכילה מצלמה ונבלעת על ידי החולה עלולה להיתקע בחלקים מוצרים במעי ולכן לא מתאימה לכל החולים. אי לכך, בדרך כלל הבחירה תהיה CT, בדיקה זמינה שנמשכת דקות ספורות. אך כידוע, בדיקה זו חושפת את החולים לקרינה. רובם נחשפים למנה של 20 mSv (מיליסיוורט – יחידות למדידת רמת הקרינה) בכל פעם, וחלקם אף למנה של 50 mSv או גבוה מכך (בהתאם למספר הסריקות שנעשות וסוג המכשיר).

מנת קרינה המוגדרת גבוהה היא 20-50 mSv.י50 יחידות mSv הוכחו במחקרים רבים כגורמות לעלייה בסיכון לגידול ממאיר. הקרינה למעשה גורמת לשינויים, מוטציות, בהרכב הדנ"א (החומר הגנטי) של גרעין התא, ואלה עלולים לגרום למותו המיידי, או לשיבושים במנגנוני הבקרה של שכפולו, ולהפכו לסרטני. תהליך זה הוא פונקציה של כמות הקרינה ומופיע אחרי תקופת השהיה שנעה בין שנים בודדות לעשרות שנים. כלומר, הנזק שנגרם מהקרינה מצטבר לאורך השנים, ומידת הקרינה הכוללת שנחשפים לה במשך הזמן היא הקובעת את הסיכון לסרטן.

ההערכה העדכנית היא שמטופל אחד מתוך 1,000 מטופלים שעוברים בדיקת CT בטן אחת סטנדרטית, שכוללת 20 יחידות mSv, יחלה בסרטן במהלך חייו בשל נזקי הקרינה. עם זאת, השימוש בבדיקות הדמיה של המעי - ובייחוד CT בטן - במחלות IBD עלה פי 400 בשנים האחרונות. כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics ב-2012. במחקר שפורסם לפני כחודשיים בכתב העת PLOS ONE, נבדק השימוש ב-CT בכ-144 אלף ביקורים של כ-67 אלף חולי IBD במיון/אשפוז במהלך חמש שנים. נמצא כי יותר מרבע מהביקורים כללו בדיקת CT והנטייה לביצועה עלתה מאוד אצל חולים בני 18-35 ביחס לחולים בני פחות מ-18. החוקרים הסיקו כי אין מספיק הגבלה על השימוש בבדיקה בקרב מבוגרים-צעירים, ויש להעלות את המודעות לסיכוני הקרינה גם באוכלוסיה זו.

יש לציין כי בנוסף לנזקים הידועים מקרינה, מחלות IBD עצמן מעלות את הסיכון לסרטן במעי. זאת מכיוון שדלקת כרונית בגוף מקדמת פעילות אונקוגנית (פרו־סרטנית, המאיצה התחלקות של תאים).

בעקבות הידוע על סיכוני הקרינה, ארגוני בריאות כגון הארגון האירופי לקרוהן וקוליטיס (ECCO) הוציאו ב-2013 הנחיות שמטרתן לצמצם כמה שניתן את החשיפה של חולי IBD לקרינה. בינואר 2017 פרסם גם משרד הבריאות הנחיות דומות במסגרת חוזר מינהל רפואה, במסגרתו הוא קורא להעדיף בדיקות כ-MRI ואולטרסאונד כאשר נדרשת בדיקת הדמיה לחולי IBD. כך הוא נותן רוח גבית לחולים רבים שעד עתה לא ניתנה להם אפשרות לבדיקה חלופית ל-CT ונחשפו לקרינה רבה.

(פורסם לראשונה בעיתון הארץ)

נושאים קשורים:  מחלות מעי דלקתיות,  בדיקות הדמיה,  הנחיות,  IBD,  סיכון לסרטן,  סיכוני קרינה,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
01.06.2018, 18:54

בדומה לכך - נשים שעברו הקרנות לבית החזה המעמידות אותן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד והנאלצות לבצע בדיקות ממוגרפיה תכופות המוסיפות קרינה לאותו אזור שכבר הוקרן? האן מישהו נתן את דעתו על כך? האם קיימות הנחיות מקצועיות מבוססות ראיות?

אנונימי/ת
01.06.2018, 18:54

בדומה לכך - נשים שעברו הקרנות לבית החזה המעמידות אותן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד והנאלצות לבצע בדיקות ממוגרפיה תכופות המוסיפות קרינה לאותו אזור שכבר הוקרן? האן מישהו נתן את דעתו על כך? האם קיימות הנחיות מקצועיות מבוססות ראיות?