השימוש בתרופות אנטי ויראליות ישירות הוביל להצבת יעדים לחיסול נגיף ה-HCV. עם זאת, תחת נסיבות של הפרעת שימוש באלכוהול היכולת של תרופות אלו להשיג חיסול עלולה להיפגע. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את התרומה של הפרעת שימוש באלכוהול על שחמת לא מפוצה הקשורה ב-HCV בשלוש מדינות.

לטובת המחקר החוקרים השתמשו ברישומי HCV מקנדה, אוסטרליה וסקוטלנד וקישרו אותם לקבלות לבתי חולים. הפרעת שימוש באלכוהול הוגדרה כאשפוז שאינו קשור לכבד הקשור לשימוש באלכוהול. בוצע חישוב של שיעורי ההיארעות שחמת לא מפוצה המתוקננים לגיל. הערכת גורמים נלווים בוצעה על ידי רגרסיית Cox.

החוקרים מצאו כי בקרב 58,487, 84,529 ו-31,924 אנשים עם HCV בקנדה, אוסטרליה וסקוטלנד, בהתאמה, ל-2,689 (4.6%), 3,169 (3.7%) ו-1,375 (4.3%) הייתה אבחנה של שחמת לא מפוצה. 28%, 32% ו-50% מהחולים עם שחמת לא מפוצה סבלו מהפרעת שימוש באלכוהול. שיעורי ההיארעות שחמת לא מפוצה מתוקננים לגיל היו גבוהים יותר באופן מובהק סטטיסטית באנשים עם הפרעת שימוש באלכוהול באוסטרליה וסקוטלנד. שחמת כבד לא מפוצה נמצאה כקשורה באופן בלתי תלוי עם הפרעת שימוש באלכוהול בקנדה (יחס סיכונים מתוקנן: 1.92; רווח בר-סמך 95%: 1.76-2.10), אוסטרליה (3.68; 3.38-4.00) וסקוטלנד (3.88; 3.42-4.40).

מסקנת החוקרים היא כי הפרעת שימוש באלכוהול תורמת לנטל מחלת כבד הקשורה ב-HCV בכל המדינות שנבדקו ובמיוחד בסקוטלנד. היקף הפגיעה של הפרעת שימוש באלכוהול ביעילות של תרופות אנטי ויראליות ישירות ברמת הפרט והאוכלוסייה דורשת מעקב צמוד. יש צורך בפיתוח אסטרטגיות המשלבות טיפול עם תרופות אנטי ויראליות ישירות וניהול של הפרעת שימוש באלכוהול על מנת להשיג את יעדי הפחתת התמותה של ארגון הבריאות העולמית עד שנת 2030.

מקור: 

Alavi, M. et al. (2018) Journal of Hepatology. 68(3), 393