• יו"ר: פרופ' חיים שירין
  • מזכיר: ד"ר ליאור כ"ץ
  • גזבר: פרופ' ריפעת ספדי
  • חברי איגוד: ד"ר טובה רייניס, ד"ר מיכל אופנהיים, ד"ר נעים אבו-פרחה וד"ר לב ליכטנשטיין
מחקרים

אבחון של רגישות לגלוטן שאינה צליאק בקרב ילדים

מחקר מבוקר עם קבוצת אינבו והסמיה כפולה בחן מקרים של ילדים עם סימפטומים במערכת העיכול ואת הקשר שלהם לרגישות לגלוטן באמצעות מבחן תגר לגלוטן

מחלת הצליאק, אלרגיה לגלוטן (צילום: אילוסטרציה)

רגישות לגלוטן שאינה צליאק (NCGS-non celiac gluten sensitivity) מאופיינת בתסמינים במערכת העיכול ומחוצה לה. תהליכים אלו מקושרים לתהליכי העיכול של גלוטן בקרב מטופלים ללא מחלת צליאק (CD-celiac disease) או אלרגיה לחיטה (wheat allergy-WA). במחקר הרב-מרכזי הנוכחי, החוקרים בדקו בפעם הראשונה את ההיארעות של NCGS בקרב ילדים הסובלים מתסמינים פונקציונליים כרוניים במערכת העיכול המקושרים לתהליכי עיכול של גלוטן.

המחקר בוצע עם קבוצת אינבו והסמיה כפולה עם הצלבה (double-blind placebo-controlled-DBPC) בילדים שביצעו מבחן תגר לגלוטן.

מתוך 1,114 ילדים עם תסמינים כרוניים במערכת העיכול (שליליים ל-CD ול-WA), נבחרו ילדים אשר הציגו קורלציה בין התסמינים לבין תהליכי עיכול של גלוטן להשתתף במבחן תגר. מבחן התגר כלל את השלבים הבאים: דיאטה נטולת גלוטן והצלבת DBPC למבחן תגר לגלוטן. המשתתפים חולקו בצורה אקראית לקבוצה שצרכה גלוטן (10 גרם ליום) ולקבוצת אינבו (שצרכה עמילן אורז) למשך שבועיים, כאשר לפני המעבר בין הקבוצות בוצעה הפסקה של שבוע. מבחן התגר לגלוטן נחשב חיובי כאשר הייתה ירידה של לפחות 30% בסקלה האנלוגית הוויזואלית הגלובלית בין הגלוטן לאינבו.

החוקרים מצאו כי מתוך 1,114 ילדים, 96.7% לא הציגו מתאם לעיכול גלוטן. בקרב שלושים ושניים ילדים נמצאו מתאם. לאחר הדיאטה נטולת הגלוטן, 28 מטופלים נכנסו למבחן התגר לגלוטן. 11 ילדים נמצאו חיוביים (39.2%, רווח בר סמך 95%: 23.6- 53.6%).

מחקר זה הוא הראשון שמדגים את ההמצאות של NCGS בקרב ילדים והוא מדגיש את הצורך בביצוע DBPC על מנת להגיע לאבחנה של ישות קלינית זו מפני שבמעל ל-60% מהמקרים האבחנה נשללת.

מקור: 

Francavilla, R. et al. (2018) The American Journal of Gastroenterology

נושאים קשורים:  מחקרים,  רגישות לגלוטן,  מבחן תגר לגלוטן,  תסמינים במערכת העיכול,  צליאק
תגובות