שלשול כתוצאה מקלוסטרידיום דיפיצילה הוא תופעה שכיחה וקשה לטיפול, עם נטייה להישנות לאחר טיפול אנטיביוטי של 10-30%, ולאחר אירוע שלישי הסיכוי להישנות עולה ל-60%. השתלת צואה היא טיפול אפקטיבי למניעת הישנות. השתלת צואה באמצעות קולונוסקופיה יעילה בכ-90%, אך רק ב-80% בהשתלה דרך מערכת העיכול העליונה. מחקר זה בדק באופן אקראי את היעילות של השתלה באמצעות קפסולה בבליעה לעומת קולונוסקופיה בחולים עם הישנות.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו חולים שחוו לפחות 3 אירועים מתועדים של שלשול עקב קלוסטרידיום דיפיצילה. החולים השלימו טיפול בונקומיצין עד לחלוף השלשול, ואז טופלו אקראית בהשתלת צואה באמצעות בליעת קפסולות או באמצעות קולונוסקופיה. בדיקות צואה לזיהוי הישנות של קלוסטרידיום נלקחו במשך 12 שבועות לאחר הטיפול.
57 חולים השתתפו בקבוצת הקפסולות ו-59 חולים בקבוצת הקולונוסקופיה. מניעת הישנות בעקבות הטיפול הייתה 96.2% בשתי הקבוצות (51/53 בקבוצת הקפסולות ו-50/52 בקבוצת הקולונוסקופיה). שיעור תופעות לוואי קלות היה 5.4% בקבוצת הקפסולות ו-12.5% בקבוצת הקולונוסקופיה. יותר חולים בקבוצת הקפסולות תיארו את הטיפול כ״כלל לא ״לא נעים״" (66% לעומת 44% בקבוצת הקולונוסקופיה).
לסיכום, השתלת צואה באמצעות בליעת קפסולות היא טיפול יעיל לפחות כמו השתלה באמצעות קולונוסקופיה, עם פחות תופעות לוואי ויותר שביעות רצון של המטופלים.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי