השמנת-יתר וסוכרת סוג 2 קשורים לשינויים בתפקוד העצבי הקשור לאכילה. מלבד ירידה במשקל, ניתן להשיג שינויים משמעותיים בחילוף החומרים של סוכר בקרב חולי סוכרת סוג 2 על ידי ניתוח בריאטרי.

מחקר זה בוצע כדי להעריך את השינויים העצביים וההתנהגותיים הקשורים לשיפור השליטה הגליקמית לאחר ניתוח בריאטרי.

למחקר גויסו שתי קבוצות של מטופלים עם סוכרת סוג 2. קבוצת הטיפול (n=12) כללה מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה (Roux-en-Y gastric bypassי– RYGB) וקבוצת הביקורת (n=12) כללה מטופלים שלא עברו ניתוח.

הקבוצות תוקננו לפי גיל ומדד מסת גוף (BMI) עדכנית. ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) תוקנן לפי ערכי HbA1c טרם הניתוח בקבוצת RYGB ו-HbA1c עדכני בקבוצת הביקורת.

שפעול נוירונים במהלך ביצוע מטלה שתגמולה במזון נמדד על ידי דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). נתוני התנהגות הוערכו דרך שאלונים.

נמצא, כי RYGB הוריד את ערכי HbA1c מ-7.07% ± 0.50 ל-5.70% ± 0.16 (P<0.05) ואת ערכי ה-BMI מ-52.21 ± 1.90 ל-35.71 ± 0.84 ק"ג/מ"ר (P<0.001).
מבחינת התנהגות, מטופלים שעברו RYGB דיווחו על ירידה בחשק ובאהבת האכילה, כמו גם הפחתת הפתולוגיות הקשורות להתנהגות אכילה, בהשוואה למטופלים שלא עברו ניתוח אך היו עם הפרעה בשליטה הגליקמית.

ניתוח תוצאות fMRI הראה שפעול מוגבר בקבוצת הביקורת באזורי המוח הקשורים לעכבות (inhibition) ותגמול (reward), וכן באזור הפרקונאוס (precuneus) באונה הקודקודית (פריאטלית), מרכז חיבור חשוב במוח. מנגד, מטופלים שעברו RYGB היו עם שפעול גבוה באזורים הוויזואליים, מוטוריים, שליטה קוגניטיבית, זיכרון וטעם.

מחקר זה הראה, כי ניתוח מעקף קיבה בחולי סוכרת סוג 2 עם השמנת יתר מביא לתיקון השליטה הגליקמית ולדפוסי פעילות מוחית תקינים בהקשר להתנהגות אכילה, אשר שונים לעומת חולי סוכרת עם השמנת יתר וללא שליטה גליקמית שלא עוברים ניתוח בריאטרי. ההבדל בעיבוד הגמול באוכל עשוי להיות גורם אחד בקביעת תוצאי הניתוח הבריאטרי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2.

מקור:
Sabine Frank, Jaana M. Heinze, Andreas Fritsche, Katarzyna Linder, Maximilian von Feilitzsch, AlfredKönigsrainer, Hans-Ulrich Häring, Ralf Veit, Hubert Preissl; Neuronal Food Reward Activity in Patients With Type 2 Diabetes With Improved Glycemic Control After Bariatric Surgery; Diabetes Care 2016 Aug; 39 (8): 1311-1317. http://dx.doi.org/10.2337/dc16-0094