מחקרים

מחקר ישראלי חשף מנגנון המסביר אנמיה שמתפתחת במצבי דלקת חריפים וכרוניים

אנמיה מלווה כמעט כל דלקת חריפה או כרונית. אך המנגנון לכך לא היה ברור דיו; חוקרים מ"הדסה" מצאו, כי הפרשה של MicroRNA 122 מהכבד בעקבות דלקת מפחיתה רמות אריתרופויטין וגורמת לאנמיה

25.08.2016, 11:24
החוקרים פרופ' איתן גלאון, ד"ר הילה גלעדי ומילה ריבקין (צילום: פרטי)

הקדמה

חוקרים ישראלים מהמכון לתרפיה גנטית בבית החולים "הדסה" עין-כרם, בראשות החוקרת ד"ר הילה גלעדי יחד עם מילה ריבקין, גילו מנגנון חדש לתופעת האנמיה שמתפתחת במצבי דלקת חריפים וכרוניים.

על פי המחקר, חלבון משרה דלקת בשם TNFי(Tumor Necrosis Factor) גורם להפרשת מולקולת רנ"א קצרה, MicroRNA 122, מהכבד לזרם הדם. רצף ה-MicroRNA 122 שמופרש לדם מגיע לכליה ושם גורם לירידה בהפרשת ההורמון אריתרופויטין (EPO). הורמון האריתרופויטין מבקר את הייצור של תאי דם אדומים ולפיכך, ירידה ברמתו מובילה לאנמיה.

מחקר פורץ דרך זה, שפיענח אניגמה רבת שנים, מציע אסטרטגיית טיפול חדשה לחולים במצבי דלקת שונים, הכוללת עיכוב של MIR122, ובדרך זו להוביל להפחתה משמעותית בהתפתחות או בהחמרה של האנמיה.

שיטות

בשלב הראשון נבדקה השפעתם של חומרים גורמי דלקת על הפרשה של MIR122 מתוך תאים ממקור כבדי, הגדלים בתנאים מבוקרים בתרבית. בעקבות הממצא של הפרשה מוגברת בתגובה לחומרים גורמי הדלקת, המחקר התקדם למודלים העכבריים הבאים:

  • דלקת שהושרתה על ידי הזרקות חיידקים מומתים ו-LPSי(LipoPoly Saccharid).
  • דלקת אקוטית של הלבלב (Pancreatitis).
  • דלקת כבד כרונית בעקבות מחלת כבד שומני (Non-Alcoholic Steatohepatitisי, NASH)

על מנת לבחון את המשמעות הקלינית של הממצאים, נבדקו גם דמים שנלקחו מחולים (על פי אישור ועדת הלסינקי, בהסכמתם) הסובלים ממצבי דלקת שונים: דלקת ריאות (Pneumonia), דלקת בדרכי השתן (Urinary tract infection), דלקת בלבלב (Pancreatitis), דלקת בכיס המרה (Acute Cholecystitis) ודלקת בדרכי מרה (ascending cholangitis).

בכל הניסויים שצוינו, נבדקו רמות של microRNA122 בדם ובכבד (בכבד של עכברים בלבד) ורמות של EPO בדם ובכליות (בכליות של עכברים בלבד).

בכדי לבסס את המעורבות של MIR122 בתהליך של היווצרות אנמיה בעקבות דלקת, MIR122 דוכא בעכברים על ידי הזרקות של AntogomiR-122 (אנטגוניסט של MIR122).

תוצאות

מתן LPS לעכברים השרה יצירה מוגברת בכבד של MIR122 והפרשתו לזרם הדם. נמצא כי פעילות זאת של LPS תווכה על ידי TNF, שהוא מרכיב מרכזי בהשריה של תהליך הדלקת. בהתאם לכך, בזן עכברים בהם TNF לא נוצר, לא היתה כל השפעה של LPS על יצירה והפרשה של MIR122.

כמו כן, תוצאות המחקר מצביעות על כך ש-MIR122 מגיע עם זרם הדם לכליה ומדכא ישירות ביטוי של חלבון ה-EPO, שזוהה כגן המטרה של MIR122. מכאן, שבעקבות הדלקת, מתקיים בדם יחס הפוך בין רמות MIR122 לבין EPO. יחס הפוך זה, בין MIR122 ל-EPO, נמצא הן במודלים העכבריים של דלקת אקוטית וכרונית, והן בקרב מטופלים עם דלקת חריפה.

עיכוב של MIR122 על ידי הזרקת AntagomiR-122 לעכברים גרמה לשיפור משמעותי בחומרת האנמיה.

מסקנת החוקרים הינה, שעיכוב פעילות MIR122 יכולה להוות גישה טיפולית חדשנית במצבים של אנמיה המושרת על ידי דלקת. כיום, הטיפול המקובל הינו מתן EPO סינתטי שלעתים מלווה בתופעות לוואי וכמו כן עלותו גבוהה.

לפיכך, קידום תרופה לעיכוב של MIR122 כגון AntagomiR-122 (שכבר נוסה בבני אדם כטיפול בדלקות כבד שנגרמות על ידי הדבקה בנגיף ההפטיטיס C –יHCV) יכול להוות תחליף אטרקטיבי לטיפול הקיים.

מקור:
Rivkin, M., Simerzin, A., Zorde-Khvalevsky, E., Chai, C., Yuval, J.B., Rosenberg, N., Harari-Steinfeld, R., Schneider, R., Amir, G., Condiotti, R. and Heikenwalder, M., 2016. Inflammation-Induced Expression and Secretion of MicroRNA 122 Leads to Reduced Blood Levels of Kidney-derived Erythropoietin and Anemia. Gastroenterology.

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת,  אנמיה,  אריתרופויטין,  דלקת כרונית,  mir122,  כבד שומני,  הטיפול ב- HCV
תגובות